"אני צריכה להימכר בהרבה כסף. למה לא?"
"אני צריכה להימכר בהרבה כסף. למה לא?"
אחרי שיתופי פעולה עם קרטייה וזארה נכנסת המעצבת שירה ברזילי, הידועה בשם קוקטית, לתחום ה-NFT באמצעות חברה שהקימו רותם סלע ואסי עזר. מי שעד היום מכרה לחצי מיליון עוקביה באינסטגרם יצירות על נייר בכמה מאות דולרים, תמכור יצירה דיגיטלית ראשונה ב־15 אלף דולר, וכבר יש לה קונה
שירה ברזילי, "קוקטית" בשמה המסחרי, רק סיימה שני שיתופי פעולה עם חברת האופנה "זארה" ומגזין האופנה "אל" וכבר לפניה שניים נוספים: השקת קולקציה שיצרה עבור מלון דן אכדיה והשקת קולקציית NFT שאפתנית במיוחד עם חברת PickCherry, בבעלותם של רותם סלע, אסי עזר וסמדר ועידו רגב.
ברזילי (39), ילידת נתניה, נדדה בעולם לדרום אפריקה וניו יורק בעקבות אב שעבד במשרד הביטחון. בגיל 16 חזרה המשפחה לארץ וברזילי החליטה לפני הגיוס להתקבל למגמת עיצוב אופנה בשנקר. ״הגעתי למבחני הקבלה, מנהלת המגמה לאה פרץ ראתה את הגיל שלי ושאלה אותי ׳מה את עושה פה?׳״, היא מספרת. ״אמרתי לה 'אני הולכת להיות הוורסאצ׳ה הבא׳ והתקבלתי. השנה הראשונה היתה מזעזעת. הלכתי לצבא ובסופו חזרתי לשנקר לשנה השנייה׳״.
בגיל 23, אחרי שסיימה בהצטיינות את לימודיה, הבינה שהעניין שלה הוא באיור אופנה. ״הכנתי תיק עבודות, הסתובבתי ברחובות תל אביב, נכנסתי לחנויות והצעתי להפוך איור שלי למודעה שלהם. אני בן אדם עם המון אמביציה, אין דבר כזה שאין, שיש תמרור עצור. התחלתי לעבוד עם מעצבים כמו רוברטו קוואלי ו־H&M, ובמקביל מצאתי עבודה קבועה כמעצבת גרפית במגזין 'גו סטייל' של ‘ידיעות אחרונות’ עם משכורת יציבה וקבועה, התחלתי לחפש את המסלול שלי״.
ב־Xnet פתחה בלוג אופנה תחת השם קוקטית, ״שזה פלרטטנית בצרפתית. בהתחלה היא היתה ׳האלטר אגו׳ המאויר שלי. היא היתה הולכת להשקות, היא היתה לובשת בגדי מעצבים. כשנפרדתי מהדמות והתפתחתי ביצירה, החלטתי להמשיך עם השם כיוון שהוא גם מאוד הסתדר לי: אני מפלרטטת עם רעיונות. זה המוּד: משהו קצת שובב, נשי. בעיניי זו קונוטציה סופר־חיובית: לראות בכל דבר הזדמנות״.
ואכן, קוקטית היתה בין הראשונות שזיהו את ההזדמנות באינסטגרם, המקום שבו צמחה למשפיענית ולכוכבת עם קרוב ל־500 אלף עוקבים (בחשבון koketit). ״הייתי מהראשונים בארץ שפתחו דף. עשיתי פרויקט עם Ray Ban, העליתי. עשיתי פרויקט לקסטרו, העליתי. ציירתי כמה ציורים בלילה, צילמתי והעליתי. זה היה נחמד. אנשים אהבו. זה לא היה סופר־מעניין. זה היה מאוד שופוני, ואז היתה לי הארה: הבנתי שזה שאני מציירת יפה לא מעניין אף אחד. מה שמעניין זה הסיפור שלי. התחלתי לבנות סיפור של מי אני מה אני, ולאט לאט הסיפור The world is my canvas התחיל להתהוות. וברגע שאנשים התחילו לזהות שפה וסיפור, הם נהיו מעורבים רגשית״.
The world is my canvas משלב בין תצלומי טבע בנאליים מכל העולם ובין דמות נשית, קווית, שהיא מציירת עליהם, ״וכך אני בעצם משנה את כל הסיפור״, היא מסכמת. ״לימים גיליתי שזה מה שעשה המנטור שלי, ההשראה הכי גדולה שלי, פאבלו פיקאסו. הוא היה גוזר דפים ממגזינים ומשרבט עליהם כל מיני איורים הומוריסטיים וכך משנה את כל התמונה״.
בתוך חצי שנה עלה מספר העוקבים שלה מ־15 ל־100 אלף. ״אמרתי, או.קיי, את עושה פה משהו בסדר. האנשים שצופים ביצירות שלך מגיבים לך, אומרים לך מה הם אוהבים. רוצים לדעת איפה אפשר לקנות. בגלל שאני מאוד עסקית ושיווקית הבנתי שיש פה קטע, שמלא אנשים רוצים לקנות עבודות שהם אוהבים והחלטתי להסב אתר שכבר בניתי, ששימש עד אז למכירת קעקועים זמניים לפי הציורים שלי, לחנות של אמנות אונליין, והתחלתי למכור״.
ככל שמספר העוקבים עלה, כך הגיעו עוד הצעות. קוקטית הוחתמה בסוכנות האמנים והיוצרים Storm בלונדון, ולפני כשנה זכתה לפנייה ישירה מזארה. ״אני מעלה במשך תקופה ארוכה יצירות שאני מציירת על בגד לבן. זארה ראו את היצירות ואמרו שהם רוצים להוציא אותן לפועל. זו נהפכה לקולקציית קפסולה של לנז'רי שהיתה סולד אאוט בתוך שבוע״.
כמה קיבלת על זה?
"משהו כמו 50 אלף יורו".
לא הרבה.
"נכון. אבל הם גם יכלו לקחת את העיצובים ולהעתיק אותם. אני היחידה בארץ שעשתה איתם קולקציה. זה היה היסטורי״.
פניות נוספות הגיעו מחברת התכשיטים קרטייה שהזמינה עבודות לספר אלבומי, ממגזין "אל" נורבגיה וממלון דן אכדיה שהזמין הדפסים לקירות, למיטות ולשולחנות.
את ה־NFT החלה לחקור בחודשים האחרונים, ״ובכל פעם שחשבתי שהבנתי, הייתי קולטת שאני לא מבינה כלום, במיוחד לא בפן הכלכלי והטכנולוגי. כל אמן צריך לדעת למכור את עצמו וצריך לדעת איך להתנהל מבחינה עסקית ולא רק אמנותית ולפלטפורמת ה־NFT יש פוטנציאל לחשוף אמנים מדהימים לעולם.
"פתאום אנשים שואלים ׳איזו אמנות אני אקנה?', מתחילים לחקור, רוצים לדעת מי האמן הכי חם עכשיו. יש שיח, ואני מאוד רוצה להיות חלק מהשיח הזה. כל אמן צריך לדעת איך להעביר את הדנ"א שלו לפלטפורמה החדשה. אם אצליח לעשות את זה כמו שעשיתי באינסטגרם, זה יהיה מדהים״.
בחודשים האחרונים עובדת קוקטית על קולקציה בשם Elements הכוללת 2,000 אנימציות שנוצרו בשפתה המוכרת: דמות נשית על תמונות של נופי העולם. הפרויקט הוא תוצר של עבודה משותפת עם חברת PickCherry ויושק ביוני באתר ייעודי, שבו תימכר כל עבודה ב־750 דולר. הקו של החברה מאוד מסחרי בדומה לבחירה בקוקטית. הצמד הראשון שבו השקיעו היה צמד המאיירים מאיה ויהודה דביר והבא בתור, אחרי קוקטית, הוא הצלם זיו קורן.
״תקשיבי, זה סיכון מטורף מה שאני עושה״, אומרת קוקטית. ״ממרץ אני עובדת כמעט אך רק על זה. שמתי הכל בצד. מה גם שזה השם שלי ואם הפרויקט לא יצליח אז זה יהיה רע מאוד. אני לוקחת סיכון ענק״.
על הקשר עם אסי עזר ורותם סלע היא אומרת: "הפגישה הראשונה עם הצוות התקיימה בבית של רותם ומיד הרגשתי שיש לנו קליק. רעיונות עפו באוויר והיתה אנרגיה של התלהבות ורצון עז שהפרויקט המשותף הזה יקום. איך שיצאתי משם ידעתי שאני בידיים טובות".
החלוקה ברווחים בינה ובין השותפים היא חצי־חצי והעלויות עליהם. הקולקציה מחולקת לארבעה יסודות: אש, רוח, מים, אדמה, והקונספט השיווקי מזכיר משחק רביעיות: רק אחרי הקנייה מגלה הקונה איזו עבודה רכש. מי שמצליח לקנות ארבע עבודות מכל קטגוריה מקבל את האלמנט החמישי - עבודת אנימציה משותפת עם ערך גבוה יותר שיצרה עם המוזיקאי יונתן דגן, המתקרא J.views. ״הכל חלק מהמשחק של עולם ה־NFT״. בנוסף, חלק מהרכישות מזכות את הרוכשים במתנות ייחודיות ומוחשיות, בשיתוף פעולה עם חברות מסחריות, כמו כיסויים לפלאפון, כפכפים ותכשיטים ברוח הקולקציה.
כחלק מהאקט השיווקי, רגע לפני המכירה הגדולה, יוצע התוצר הראשון מהסדרה במכירה הפומבית של גלריה תירוש ב־30 במאי. זו עבודת אנימציה מלווה במוזיקה ובה עץ עם רישומים של עיניים נעות. העבודה מתומחרת ב־15-10 אלף דולר, תמחור גבוה בהתחשב בכך שלקוקטית אין מחיר שוק ועד היום מכרה בעיקר עבודות על נייר במחיר של סביב 900 דולר.
״כל הקטע של תמחור ושל נדירות בעולם ה־NFT הוא בעצם התמצית״, היא אומרת. ״להיות מסוגל למכור קובץ ולהיות מסוגל לתת לו את הייחודיות זה משהו שלא היה קיים קודם".
לפי מה תמחרת?
“זה התמחור שהחלטנו עליו כצוות . זו יצירה אחת מתוך אחת. יש לה רמת נדירות מאוד גבוהה, זאת היצירה שלי. אז כן, היא צריכה להימכר בהרבה כסף. למה לא? אגב, יש לי ציפייה שהעבודה תימכר ביותר מ־15 אלף דולר, ויש לי כבר קונה שחושב שאני צריכה למכור אפילו ביותר״.
אז בעצם השגת כבר גיבוי למכירה הזאת?
"כן, ואם לא היה גיבוי, אני בטוחה שהצוות שלי היה קונה את העבודה. הם לא היו משאירים אותי ככה באוויר".
לא מדאיג להיכנס לשוק ה־NFT כשהבועה מתחילה להתפוצץ?
"ידענו שזה יקרה. השוק תפס תאוצה בצורה אקספוננציאלית, 700% בשנה זה מטורף. מקסימום אם לא יצליח אני אעשה משהו אחר. יש לי הפריבילגיה לקחת סיכון. אני לא אפול. קוקטית קיימת גם מחוץ ל־NFT".
"היה חשוב לי להכניס אשה לתחום גברי"
הפעילות של קוקטית לתחום ה־NFT היא מעשה פמיניסטי, אומרת רותם סלע.
"החברה שהקמנו, PickCherry, נולדה קודם כל ולפני הכל מתוך חברות בין ארבעת השותפים, אסי עזר ואני, וסמדר ועידו רגב, שהוא יזם שמגיע משנים ארוכות בתחום השיווק והבלוקצ׳יין", אומרת רותם סלע. "החברה מתמחה ביישומי בלוקצ׳יין ו־web3, ומנהלת פרויקטי NFT בשני מישורים עיקריים: ראשון זה שיתופי פעולה עם אמנים ייחודיים ומצליחים ששואפים לפעול גם במרחב הדיגיטלי החדש וזקוקים למעטפת שפרויקט בתחום ה־NFT דורש: מכתיבת חוזה, דרך שיווק ועד ניהול קהילה. המישור השני הוא בתמיכה טכנולוגית לחברות מסחריות שמעוניינות להיכנס לתחום ה־NFT. הקמנו את החברה לפני כשנה כשזיהינו את הפוטנציאל האדיר בתחום".
לדברי סלע, “שותפי החברה כולם מחזיקים ביצירות NFT והרכישה האחרונה שלי היא מתוך World of women, קולקציה ששמה נשים במרכז ומקדמת את המעורבות של נשים בעולם העסקים ובעולם ה־NFT".
על קוקטית ועבודתה, היא מספרת, "אנחנו מכירים שנים רבות. כולנו זיהינו את הפוטנציאל הענק בחיבור שלה ל־NFT. שירה היא אמנית מוכשרת ומובילה והתרומה בכניסה שלה לתחום שברובו הוא גברי היא עצומה".