"התיאטרון היה העבודה הקשה, והקולנוע – הבילוי"
"התיאטרון היה העבודה הקשה, והקולנוע – הבילוי"
אחרי קריירה מפוארת, מאות תפקידים בלתי נשכחים וגם אוסקר, עלתה ג'ודי דנץ' על הבמה בלונדון לחגוג יום הולדת 90. היא סיפרה על הנזיפה שקיבלה מהמורה לדרמה, על המפיק שהודיע לה ש"הפנים שלך לא מתאימות לקולנוע" ועל הטלפון המפתיע מאיסטווד
אם יש דבר אחד שג'ודי דנץ' למדה ב־90 שנותיה, זה לא לקחת את עצמה יותר מדי ברצינות. וכך היא נענתה לבקשת חברה הוותיק ג'יילס ברנדרת', וחילטרה ללא בושה במופע "חיים שכאלה" מאולתר, שנקרא "אני זוכרת זאת היטב", וחולק לכמה מועדים. 1,137 מעריצים גדשו את תיאטרון סונדהיים בלונדון בהופעה שבה נכחתי, נעמדו על הרגליים ושרו בקול גדול ל"שחקנית האהובה ביותר של דורה", כהגדרת ברנדרת', "יום הולדת שמח". בתה היחידה של דנץ', השחקנית פינטי וויליאמס, עלתה לבמה עם עוגת יום הולדת, מלווה בבנה סם. דנץ' כיבתה את הנרות וגילתה שאיחלה לעצמה להמשיך לעבוד כל עוד היא יכולה, "ולעשות כל מה שבא לי, בלי שיחליטו בשבילי מה מתאים לגילי ומה לא". פינטי סיפרה שדנץ' לימדה אותה "להיות חברה, ולהיות אמא", ואילו סם דיווח איך הפך את סבתא לאלופת טיקטוק וצילם אותה לסרטונים מבדחים בתקופת הסגרים של הקורונה, כשעבר לגור איתה.
דנץ' חשפה צד קונדסי באישיותה, והעידה על עצמה שהיא חובבת "מתיחות ושטויות". היא נזכרה בסרטון ברכה שצילמה לחבר בעודה טובלת עירומה באמבטיה, אבל הבינה את זה רק אחרי ששלחה, ואז מיהרה לצלם ברכה נוספת, כשהפעם היא באמבטיה בלבוש מלא. היא גיחכה כשסיפרה על הרגע שבו הקריירה הקולנועית שלה עלתה על הסוס, בגיל 60 פלוס, כששיחקה את המלכה ויקטוריה ב"גברת בראון". בסרט היא אכן רכבה על סוס אמיתי, שנהג להפליץ בנדיבות, עד שהיא עצמה נחשדה כעבריינית המפגע.
ולחשוב שאיש לא ניבא לדנץ' מסלול מקצועי כה מפואר. דבר לא בישר שכוכבת נולדה כששיחקה חילזון בהפקת כיתה ג' של "אליס בארץ הפלאות", והמורה לדרמה נזפה בה על כך שיישרה את הגב באמצע ההצגה. ההמשך היה יותר מבטיח, כשבגיל 23, מיד בתום לימודי המשחק, נבחרה לגלם את אופליה ב"המלט", בתיאטרון האולד ויק בניהולו של לורנס אוליביה, אם כי המבקרים לא השתגעו עליה, לטענתה. כמה שנים לאחר מכן זומנה לפגישה אצל מפיק סרטים בכיר בלונדון שהודיע לה: "הפנים שלך לא מתאימות לקולנוע. לעולם לא תוכלי להופיע בסרטים". "זה ממש שימח אותי, למען האמת", אמרה דנץ'. "כל מה שרציתי בחיים היה לשחק בתיאטרון". אחרי שמונה מועמדויות לאוסקר וזכייה אחת (על הופעה של 5 דקות ו־52 שניות ב"שייקספיר מאוהב"), ומאות תפקידים ראשיים ומיתולוגיים בתיאטרון (מסאלי בולס ב"קברט" ועד ליידי מקבת'), די ברור שהמורה לדרמה והמפיק הבכיר פשוט פספסו.
"בסופו של דבר אני גמדה צרודה ועתיקה, מה הסיפור הגדול", הכריזה דנץ' בביטול ועברה לחיקוי מוצלח של קלינט איסטווד, שהתקשר אליה יום אחד והציע לה את תפקיד אמו של ליאונרדו דיקפריו בסרטו על ג'יי. אדגר הובר. "הייתי בטוחה שזאת מתיחה", סיפרה, "אבל זה באמת היה הוא. ולמדתי שככה הוא מדבר כל הזמן: בקול נמוך מאוד, עם מעט מאוד מילים. הוא לא נתן לי אפילו הוראת בימוי אחת, כמעט שלא צילם יותר מטייק אחד לכל סצנה וימי הצילומים היו קצרים במיוחד, כי בארבע וחצי אחר הצהריים הוא הלך לשחק גולף. אני נהניתי".
דנץ', שגם ביצעה כמה מונולוגים שייקספיריים מהרפרטואר העשיר שלה, לא הזכירה את העובדה שבשנים האחרונות היא מתעוורת ומתקשה לקרוא טקסטים, אבל הודתה שמאז ומתמיד העדיפה שבמאים יספרו לה את התסריטים. "לשמוע במאי מתאר לי איך הוא מדמיין את הסרט, על כוס תה אצלי בסלון, זאת תמיד חוויה, ותחושות הבטן שלי כמעט שלא בגדו בי עד היום. יש גם אנשים כמו קנת' (בראנה), שאני אומרת להם כן אוטומטית, פשוט מפני שאני סומכת עליהם ואוהבת לעבוד איתם". על פלופים מהדהדים כמו הסרט "קאטס" היא סירבה לדבר, והיא ניסתה לשכנע שלא השתתפה בסרט (הטוב) "חשיבותה של רצינות". "נשבעת שאני לא זוכרת דבר כזה", העירה, וברנדרת' הגיב במילים: "אולי זאת היתה טעות לקרוא למופע 'אני זוכרת זאת היטב'".
כמי שהתחילה לבלוט בקולנוע באיחור ניכר, לדנץ' היה ברור שהיא באה ליהנות. "התיאטרון בשבילי היה העבודה הקשה, והקולנוע — הבילוי", הסבירה. כך התגלגלה לשמונה סרטי ג'יימס בונד, בתפקיד M, המפעילה של סוכן 007, וזה בעיקר הצחיק אותה. הצחוק המתגלגל וה"מלוכלך" שלה, כהגדרתה, הוא אחד מסימני ההיכר של דנץ', והוא שלט באירוע הקליל, לצד כמה רגעים מלנכוליים, כמו אלה שבהם דיברה על געגועיה לבעלה, השחקן מייקל וויליאמס, שהלך לעולמו ב־2001; ב־2010 התחילה מערכת יחסים רומנטית עם הפעיל למען איכות הסביבה דיוויד מילס, ו"ההתאהבות הזאת תפסה אותי בהפתעה מוחלטת".
דנץ' נראתה זקופה, קלת תנועה ובעיקר שמחה בחלקה. "גיל הוא באמת רק מספר", אמרה, "גם אם בהוליווד מאוד מפחדים ממספרים שעולים על 40 כשמדובר בשחקניות. באמת הגיע הזמן לשנות את הגישה".
