כך כבש יוצר "המשרד" את הוליווד בכל התפקידים
כך כבש יוצר "המשרד" את הוליווד בכל התפקידים
בי.ג'י נובאק פרץ עם "המשרד" והיה מועמד עליו לחמישה פרסי אמי. בהמשך יצר סדרה מדוברת, כתב ספרים מצליחים ועתה ביים סרט חדש. רשימת הישגיו העניקה לו את התואר "כמעט מושלם". העובדה שבא מסביבה פריבילגית והשמועות על רומן (ואפילו ילדים) עם השחקנית מינדי קיילינג לא מפריעות לו בדרכו, אולי להפך
בטקס האמי בשבוע שעבר התבדחו השחקנים מינדי קיילינג ובי.ג'י נובאק על מערכת היחסים שלהם, בעת שהגישו את הפרס לתסריט במיני־סדרה. הם הסבירו שהסיבה שנהיו לזוג בזמן שעבדו יחד על "המשרד" היא בשל היעדר חיי חברה. "לא היתה לך ברירה אלא לפתח יחסים מורכבים עם שחקנים אחרים בסדרה", אמרה קיילינג.
הבדיחה באה כתגובה לכך שבאחרונה התרבו השמועות בנוגע לזהות האב של ילדיה של קיילינג. היא אמנם ביטלה את השמועות, אבל אמרה שהן לא מפריעות לה. "הוא הסנדק של ילדיי ויש להם קשר מצוין. אז השמועות לא פגעו בי, בילדיי או בבי.ג'י".
נובאק, המוכר כריאן מה"המשרד", אותו בחור שהגיע כעובד זמני, וניהל במשך העונות מערכת יחסים לפרקים עם קלי קאפור (מינדי קיילינג), תוך שהוא חומק מניסיונות ההתיידדות האגרסיביים של הבוס מייקל (סטיב קארל), מביים סרט ראשון "Vengeance" ועל הדרך גם כותב ספרים למבוגרים ולילדים. הוא ייחודי בכך שהוא זוכה להערכה מצד עמיתיו ומצד הציבור ואף מהמבקרים.
בראיונות איתו כעת לקראת עליית סרטו הראשון הוא אומר שהוא מעריץ את הבמאי רוב ריינר ("הנסיכה הקסומה", "כשהארי פגש את סאלי"), אבל משווה את סרטו דווקא ליצירות של יוצרים יהודים אחרים - "זה סרט מסוג אחד של האחים כהן שנהפך לסרט אחר של האחים כהן". ההשוואה ליוצרים כה חשובים נשמעת אולי רהבתנית אבל בינתיים אינה בעוכריו. הסרט כבר זוכה לביקורות נלהבות. "הוושינגטון פוסט" קבע שזה סרט "טוב להדהים", בעצם "כמעט מושלם".
נובאק (43) הוא איש רב־יכולות והישגים. הוא כאמור שחקן, תסריטאי וסופר. על "המשרד", שבו גם שימש כתסריטאי ויוצר, היה מועמד לחמישה פרסי אמי, וזכה פעמיים בפרס איגוד השחקנים האמריקאי.
ב־2014, השנה שבה "המשרד" הסתיים, נובאק פרסם שני ספרים מצליחים: קובץ סיפורים קצרים "עוד דבר אחד"; וספר הילדים "הספר בלי תמונות", שהפך לאחד מספרי הילדים הכי נמכרים בארה"ב ב־20 השנים האחרונות (בעברית בהוצאת כתר), וסוד ההצלחה טמון בזה שהוא מצחיק - גם ילדים וגם מבוגרים.
בשנה שעברה עלתה "הנחת יסוד", סדרה שלו בערוץ הולו, שעכשיו אפשר לצפות בה בישראל בשירות של דיסני. זו אנתולוגיה של סיפורים קצרים. פרק אחד אינו קשור לאחר אבל המשותף להם הוא אמירה סאטירית על העולם המקוטב, הטכנולוגי התקין פוליטית של העידן הנוכחי. בפרק אחד בחור לבן, שבידיו סרט סקס שעשה עם חברתו, יכול לשחרר בחור שחור המואשם שלא בצדק בתקיפת שוטר, כי הוא במקרה נקלט בעדשת המצלמה שלו ברחוב. אך כשהלבן מבין שחשיפה זו עלולה להביך אותו, פתאום כל הערכים הסופר־ליברליים שלו יורדים לטמיון. הסדרה, שנוטה לדידקטיות יתר, היא עוד “וי” ברשימת המטלות של היוצר המרשים.
1 צפייה בגלריה
מימין: בי.גי' נובאק עם אשטון קוצ'ר בסרט "נקמה". סאטירה על אמריקה המפולגת
(צילום: Courtesy of Patti Perret / Focus)
הסרט החדש, כמו הסדרה, עוסק בארה"ב של עכשיו: השבטים השונים שלה שרחוקים זה מזה כמרחק מזרח ממערב, או נכון יותר לארה"ב, כמרחק הדרום מהצפון. “Vengeance” (נקמה) הוא סרט מתח קומי, שבו הוא גם מככב, בדמות שמזכירה אותו: צעיר ליברלי מהחוף המזרחי, ששמו בן, שלאחר מותה המסתורי של אביליין, מישהי שיצא איתה קצת, הוא מגיע לביתה בטקסס, פוגש אנשים שונים מאוד ממנו, מגלה שהם חושבים שהוא היה בן הזוג שלה ויותר מזה שמותה הוא מעשה רצח, ומחליט לעשות על כל זה פודקאסט.
הסרט, לדבריו, הוא "על כותב שחושב שהוא הולך לספר סיפור על אמריקה ומגלה כמה טעה בקשר אליה". בראיון למגזין “GQ” אמר נובאק שיוצרים צריכים לעזוב את הוליווד לתקופות ארוכות, "אחרת כל סדרה שתצא להם תהיה 'הפמליה'".
נובאק גדל בפרוור אמיד של בוסטון. אביו וויליאם נובאק הוא אחד משני העורכים של "הספר הגדול על הומור יהודי" והיה סופר הצללים של ספרי הזיכרונות של ננסי רייגן, לי איאקוקה ומג'יק ג'ונסון. אחרי הלימודים הלך לאוניברסיטה היוקרתית הרווארד והצטרף לצוות הכותבים של העיתון ההומוריסטי "לאמפון". הוא מודע לכך שהוא בא מפריבילגיה. "קומדיה היא מקצוע של אנדרדוג. אתה מדבר בשמו ואתה אמור להגיד את מה שמקבלי ההחלטות לא אומרים. הרווארד גורמת לאנשים לחשוב שאתה בא ממקום אחר".
ואם לא די בכך, הרי שבעולם שבו קומיקאים נאבקים על דקות במועדון סטנד־אפ, הוא המריא מהר. בתוך ארבע שנים מסוף לימודיו הוא כבר כתב ושיחק באחד הסיטקומים המצליחים בתולדות הטלוויזיה. בכתבה עליו ב”GQ” מצטטים את הקומיקאי אנדי קינדלר שאמר פעם "בי.ג'י נובאק מועמד לקבלת פרס ההתמדה על כך שהיה מובטל במשך ארבע שעות תמימות: מהרגע שסיים את הלימודים בהרווארד שבבוסטון ועד שהגיע לעבוד בלוס אנג'לס".
