בורשט מהעתיד
בורשט מהעתיד
בין שלל ההמצאות המבריקות של סופר המד"ב הדגול סטניסלב לם, הוא חזה את האוכל המולקולרי ואפילו את הטבעונות. פרויקט צילומי חדש ומקסים של המכון הפולני מוקדש להמצאותיו הקולינריות
סטניסלב לם מת אמנם קצת לפני ש'המציאו' את האינסטגרם. אלא שספק גדול אם זה היה מצליח להפתיע אותו. זאת מכיוון שסופר המדע הבדיוני הפולני־יהודי הדגול הספיק עוד בחייו (2006-1921) לחשוב על כמה דברים הרבה יותר מפתיעים מפלטפורמת שיתוף התמונות וההגיגים המפורסמת הזו. הוא חתום על יצירות מופת כמו “סולאריס”, שעובדה לסרטי קולנוע הן על ידי טרקובסקי, הבמאי הרוסי הדגול, והן על ידי סטיבן סודברג בכיכובו של ג'ורג' קלוני. יש אפילו גרסה שלישית. “כנס העתידנים” שלו הועבר למסך הגדול בצורת סרט אנימציה שביים ארי פולמן. ויש עוד לא מעט אחרות. לם הספיק בחייו לחשוב על דברים שקרו אחר כך כמו האינטרנט, הגנטיקה המודרנית, מסעות בחלל, ספרים דיגיטליים, המושג “מציאות מדומה” ואפילו טבעונות כאופנה חדשה ובישול מולקולרי.
2 צפייה בגלריה
מתוך הפרוייקט: סלק ובורשט, למטה משמאל: מנה המבוססת על ביצים
(צילומים: Italo Rondinella)
שני האחרונים מובילים אותנו אל פרויקט צילומי מסקרן חדש שיזם המכון הפולני המוקדש ללם ולעולם האוכל הדמיוני פרי רוחו. הוא מוצג באינסטגרם באחד החשבונות היפים שיצא לי לראות שם. קורנליה ביניצביץ’ יצרה את הפרויקט ואצרה אותו, סופיה ינינה בורסביץ’ עיצבה ואיטלו רונדינלה צילם. הוא כולל יצירות המוקדשות למנות שסטניסלב לם אהב, ובעיקר כאלה שדמיין. כל זאת לכבוד ‘שנת לם’ הנחגגת השנה בפולין לציון יום הולדתו ה־100.
וכך, למשל, אפשר למצוא פוסט המוקדש לחיבתו היתרה והלא ממש מפתיעה בתור פולני לסלק בכלל ולבורשט בפרט. “לכל לאום יש המאפיינים הקולינריים שלו, ואם דווקא הסלק הוא זה שנבחר לתפקיד... אז כל הדורות הבאים יאכלו סלק, גם אם כל השכנים שלהם יעקמו את האף” (“שלום עלי אדמות”, סטניסלב לם, 1984). לם המציא מנות של ממש בספרים ובמחזות שלו. כך, למשל, ב”שורשים”, אחד המחזות הראשונים שלו (1948), המציא מיץ קקטוס שחולבים מקקטוס שעבר הכלאה גנטית עם...פרה! יוצרי הפרויקט ניסו לפרש למה התכוון והציעו את הקוקטייל הבא: אגבה כחולה (כלומר טקילה מאגבה כחולה) וספירולינה. אשכרה סופר פוד אלכוהולי. לם גם תיאר בספריו מנות כמו ביצים מקושקשות שאוכלים עם קשית (ללם היה ממש פטיש לביצים), וגם “מגבות בשר מיובש” (איל שני היה חותם על זה בכיף), “שמיכות סופלה”, “סדיני שטרודל” ואחרות. נשמע לגמרי משהו מתוך תפריטים תל־אביביים בני זמננו.
המכון הפולני תל אביב כבר הדגים את חיבתו היתרה לאוכל. שני ספרי אוכל הוציא המכון, האחרון “שולחן פולני” יצא ממש עכשיו, ומוקדש לכמה מתכונים פולנים קלאסיים, פולנים־פולנים הכוונה, לא פולני־יהודי, כלומר לא מה שאתם ואני מכירים. אפשר למצוא מהדורה דיגיטלית שלו באתר המכון: instytutpolski.pl. המחויבות הזו לאוכל שובת לב, לא רק בתור חובב אוכל אלא גם בתור חובב פולנים וחצי פולני בעצמי. אחרי הכל, מי היה מאמין שמישהו יצליח להפוך את האוכל האפור הזה לכל כך סקסי ו...עתידני. בעצם מה אני מדבר, עוד מעט ראש השנה וזה הזמן להתאהב שוב בגפילטע. כלומר אתם, אני כבר מזמן שם.
