עד העצם: מסעדת "טריגר" מבטיחה בשר יוצא דופן
עד העצם: מסעדת "טריגר" מבטיחה בשר יוצא דופן
מסעדת הבשר החדשה מבטיחה בשר המגודל במיוחד בשבילה. ביקור במקום מגלה שגם יודעים שם היטב איך לטפל בו, ועושים את זה בדייקנות מעוררת הערצה שמניבה סטייקים שעשויים קום איל פו. ואפילו המחירים סבירים
השמועות נראו לי מוגזמות. מקדש בשר מהרמה הגבוהה ביותר לא נוצר בין לילה, יש מאין. גם אם פרנסיו, ובראשם המסעדן שגיא טריגר (שעל שמו גם נקרא המקום), הם בעליה של ההמבורגריה המצליחה אבל לא מאד מוצלחת, פאט קאו (לפחות עד כמה שיכולתי להתרשם בביקורי בה לפני כמה שנים).
טריגר, מסעדת הבשר החדשה ברחוב מונטיפיורי בתל אביב, הוקמה על חורבות "דוד ויוסף" מקדש מסוג אחר, כזה שנועד לראות ולהיראות בו. השמועות והראיונות לעיתונות של טריגר, שותפו של השף-סלב המקועקע עד זוב דם טום אביב (שאינו מעורב בפרויקט הזה), דיברו על בשר יוצא דופן של פרות חולבות בוגרות, כזה המגודל במיוחד עבור המסעדה בחוות בקר במושב אביגדור. אלו נתוני פתיחה מרשימים ומבטיחים, לפחות אם יש מישהו על הגריל שיודע מה לעשות איתם.
טריגר היא מסעדה צפופה, אינטימית באופן נעים מאד, עם מוזיקה חזקה אבל עדיין בגבולות היכולת שלי לשמוע מה אומרים לי. תפריט יין גדול, רציני ומושקע ומה שמשמח יותר מכל, כזה שהיינות בו אינם מתומחרים בפראות התל אביבית הנפוצה. הלכנו על בקבוק מורגון צרפתי והזמנו אוכל.
הגיע לחם. עם פלפל ירוק בהיר ארוך (שושקה) צרוב ואז כבוש בחומץ כמו שסבתא אסתר שלי היתה עושה. ליד שכבה של 'חמאת קצבים'. התחכמות מטופשת חשבנו, עד שהוסבר לנו שזה בכלל שומן בקר מעורבב בעגבניות. גם הלחם נמשח בו כמדומה אחרי שעלה על הגריל. זה היה כל כך טוב שאפשר היה להמשיך רק עם זה והיין עד הסוף. אבל אנחנו באנו לעבוד.
ביקשנו סלט חסה ברוטב קיסר. הביאו סלט אנדיב. עם חסה. כשהתעקשנו על חסה אז הביאו והתעקשו לא לחייב על האנדיב. קצת עלים זה חשוב ליד החלבון. העלים היו מצויינים. עליהם נאמר שהם מחווה אורגנית ליד חוקוק. סחתיין. אחלה עלים.
שפיץ שייטל בכבישה קרה, פרוס דק עם שמן זית, חרדל בר ביתי (לי זה נראה כמו חרדל) ומלח מלדון יוקרתי מאנגליה. בסוף זה היה בשר כבוש. מנה זעירה שנעלמה בשני ביסים וחצי והיתה מצויינת גם היא.
נתח שורט ריב בציר בקר קצוץ על טוסט. עוד מנת פתיחה טובה לא פחות.
טוב, מספיק עם המשחקים, נחמדים ככל שיהיו. סטייקים. שיפוד אנטריקוט, ואסיו ודנבר קאט.
נתחיל מהאחרון. הדנבר קאט ממוקם מעל האנטריקוט והוא אחד הנתחים המרכיבים בעצם את הכתף. לא ממש חלק קלאסי לסטייקים, אלא אם כן יודעים לעשות את זה. כאן יודעים. בשר רך אבל לא חמאתי או נימוח מדי. אנחנו כבר לא ילדים אבל יש לנו עדיין שיניים משל עצמנו. חתיכה קטנה מאד, 100 גרם, מתובלת ביד נדיבה במלח ופלפל וצלויה בדייקנות מעוררת הערצה. שרוף בחוץ, אדום בפנים, בשרני וטעים רצח. תרתי משמע.
ואסיו. נתח לא מאד נפוץ. פלאנק סטייק באנגלית, חלק מנתח גדול יותר המכונה פאלדה. פה כבר היו 220 גרם, כלומר מנה-מנה. וגם כאן זה היה עשוי קום איל פו ואף למעלה מזה. כמה למעלה? הכי טוב שאפשר. אשכרה. מסתבר שלא בכדי אפילו קיסר הבשר מתן אברהמס מהדסון החמיא למתחרה החדש שלו. לא משהו שהולך ברגל, במיוחד כשיש לו להדסון מסעדה חדשה ממש מעבר לפינה.
שיפוד אנטריקוט. מה כבר אפשר לחדש כאן? כלום. וגם לא צריך. זה היה מצוין גם כן. בשר מהמעלה הראשונה.
קינחנו במוס שוקולד משובח אף הוא, ויצאנו כבדים ומתנדנדים אל הלילה התל אביבי. לפעמים שווה להאמין לשמועות. המחירים הנמוכים יחסית הם קודם כל תוצאה של המנות הקטנות, אבל גם ככה זה יוצא הרבה יותר זול מכל שאר מסעדות הבשר מהסוג הזה. טריגר מזכיר יותר היכל בשר ניו יורקי, כולל האקווריום הגדול בחלון עם הנתחים המתיישנים ממש כמו שם, ולא, נגיד, סטייקייה מיוזעת בתחנת דלק מפויחת. אם לא ניו יורק של המזרח התיכון, לפחות בשר כמעט כמו בתפוח הגדולה האמתי.
לפני הטיפ
לחם, פלפל ושומן בקר – 26
סלט אנדיב – 52
סלט חסה – 56 (אבל הזמינו)
שפיץ שייטל כבוש – 49
שורט ריב – 39
דנבר - 79
ואסיו – 89
אנטרקוט – 139
מוס שוקולד - 39
בקבוק מורגון – 139
טריגר. מונטיפיורי 21, תל אביב, 03-9151144. א'-ש', 18:00-00:00
