יום הזיכרוןהמפיק נעם שלו: "אצלנו גם זירת פיגוע היא שכונה"
יום הזיכרון
המפיק נעם שלו: "אצלנו גם זירת פיגוע היא שכונה"
במשך 30 שנים המפיק ויוצר הטלוויזיה מסקר פיגועים. בספר הראשון שלו, על אזרח שנקלע לזירה ובמקום להפוך לגיבור מוצא את עצמו במרתפי השב"כ, הוא לא חוסך ביקורת מפוליטיקאים ש"הדבר האחרון שמעניין אותם זה לפקח על זרועות הממשלה". השלב הבא הוא הפיכת המותחן לסדרה, ויש לו גם רעיון מי יכול לגלם את התפקיד הראשי. רמז: "פאודה"
זה נשמע כמו מונולוג באחת מתוכניות האקטואליה בטלוויזיה, של רפי רשף או עודד בן עמי. גבר ישראלי נקלע לזירת פיגוע, ומוצא את עצמו חלק פעיל ממנה, משתתף, יורה, מסתתר. "צעיר, שחום, בריא. שרירי. חולצה לבנה, מטר שמונים, כובע בייסבול ירוק־צבאי, נשק ביד. ההסבר המיידי שהמוח שלי מנפק הוא שהאישה נפלה והחייל, בלב אני קורא לו 'גולני', עומד לעזור לה. גולני עומד שמונה וחצי מטרים לפני הרכב שלי, פונה לשמאלו, מחייך, מרים את הקנה ואז יורה צרור במישהו או במשהו שנמצא מולו. פתאום אני מבין שזה קלצ'ניקוב ושאסור להישאר ברכב. אני פותח את הדלת ומזנק החוצה".
כך נפתח ספרו של נעם שלו "ארץ מביטה מטה" (הוצאת כנרת זמורה). זה סיפור ישראלי מאוד שכתוב כרשומון ומביא כמה נקודות מבט על אותו אירוע טראומטי: פיגוע ירי רצחני. אלא שאת הספר הזה כתב שלו עוד הרבה לפני גל הטרור הנוכחי, בחוש נבואי משהו.
שלו הוא מפיק ובמאי של סרטי תעודה ותוכניות טלוויזיה עבור רשתות שידור בינלאומיות. "ארץ מביטה מטה" הוא ספרו הראשון, ובו מתואר כאמור פיגוע אחד מכמה זוויות. הראשונה היא של רונן אבני, גבר גרוש ואב לשניים, בעל נגרייה מצליחה, שבדרכו לעבודה נקלע לזירת האירוע, משתתף בו ויורה, אבל כשהוא מתעורר מהפציעה הוא מוצא את עצמו במרתפי השב"כ, חשוד בסיוע לטרור.
1 צפייה בגלריה
נעם שלו. "אנשים שאני לא מכיר שקראו את הספר שואלים למה אני נותן רעיונות למחבלים, אחרים כועסים שאני מותח ביקורת על ארגוני הביטחון"
(צילום: אוראל כהן)
במקביל דפנה מנור, עיתונאית צעירה שישבה בבית קפה סמוך למקום האירוע, מגיעה לזירה, וגם היא מבינה שהתרחש שם משהו מוזר. ועוד נקלע לשם דוד סעדון, שוטר סיור, הראשון מכוחות הביטחון שמגיע לזירה והופך בן רגע לגיבור לאומי.
"הרבה שנים רציתי לכתוב ספר וידעתי מה אני רוצה", מספר שלו. "המטרה היתה לכתוב ספר שקשה להניח מהיד, מתח גבוה. שיחקתי עם הרעיונות ולא היה לי זמן, פתאום במרץ 2020 עקב מגפה כלל־עולמית נהיה לי המון זמן, והתחלתי לכתוב".
שלו סיים את הכתיבה כבר לפני שנה, אבל העיתוי של פרסום הספר - בעיצומו של עוד גל טרור שנותר רק לקוות שייפסק במהרה - הוא פלאי. "חטפתי על זה", הוא אומר. "אני מקבל המון תגובות על הספר, עשרות אנשים שאני לא מכיר שקראו את הספר יוצרים איתי קשר, חלק אומרים למה אתה נותן רעיונות למחבלים. אף על פי שלבוא עם קלצ'ניקוב ולרסס זה לא בדיוק טכנולוגיה חדשה. היו ששאלו למה אני מותח ביקורת על ארגוני הביטחון. אין לי ספק שבלי השב"כ והמשטרה וכוחות הביטחון לא היינו שורדים פה אפילו יום אחד. אבל יש משהו מעבר לזה".
בכל פיגוע מתייצב ראש העיר ואומר שחייבים לחזור לשגרה. כדי שהם לא ינצחו. אבל מה 'לא ינצחו'? קרה אסון עכשיו. בואו נעצור לדבר על זה"
ושלו מתכוון למה קורה כאשר הגופים הביטחוניים האלה מתהפכים פתאום נגד אזרחים. הספר מתאר אדם נורמטיבי שמוצא את עצמו נלחם במערכת הביטחונית, אף שמבחינתו הוא זה שהרג את המחבלים ומנע הרג של נוספים.
יש כמובן גאווה ישראלית גדולה ביכולות של מערכת הביטחון, אבל בתקופה הנוכחית, גם לאור תחקיר "כלכליסט" על השימוש הנרחב בתוכנות רוגלה, זה כבר מורכב יותר ומסוכן יותר.
"בסיטואציה הפוליטית שאנחנו נמצאים בה כבר כמה שנים, עם כנסת מפולגת ואווירה של שחיתות, הדבר האחרון שמעניין את הפוליטיקאים זה לפקח על זרועות הממשלה", אומר שלו. "רונן, גיבור הספר שנחקר על ידי השב"כ, הוא לא מסכן, הוא איש עסקים מצליח, הוא יכול להרשות לעצמו עורכי דין הכי טובים. ואם אותו מצליחים להפיל, מה יגיד כל אחד מאיתנו? הנה גיבור חזק כזה, מעלימים אותו כמו בארצות הכי גרועות שיש. ולפי פרסומים זרים יש אנשים כאלה בארץ. זה דבר שמקבל את הלגיטימיות שלו כי בסוף הארגונים הביטחוניים שומרים על החיים שלנו. אבל ברגע שזה מופנה כלפי אזרחים, זו כבר בעיה. בהיעדר פיקוח נאות, דרג פוליטי מושחת יוכל להשתמש בהרבה יותר כוח ביטחוני ממה שהחוק מאפשר לו".
שלו, בן 60, גדל ברמת גן, שירת כמדריך בבית הספר לרפואה צבאית, למד לתואר ראשון באוניברסיטת קווינס קולג' ולתואר שני במכללת האנטר בניו יורק, ושימש כבמאי עצמאי בתחנות טלוויזיה בישראל. הוא מתעד את הסכסוך הישראלי־פלסטיני מתחילת שנות התשעים. ב־1998 ייסד את חברת ההפקות "היי־לייט", והפיק ויצר בין השאר את הסרט התיעודי "המעוז האחרון" עבור ה־BBC על ההתנתקות מרצועת עזה, את "מסע לירושלים" עבור נשיונל ג'יאוגרפיק, ואת הסרט "Human Flow" על האמן הסיני איי וייוויי.
את "ארץ מביטה מטה" כתב כמותחן. שלו מתבונן באמצעותו גם בתגובות הפבלוביות של החברה הישראלית בשעת פיגוע. "בכל פיגוע מיד מתייצב ראש העיר ואומר: 'המטרה היא לחזור כמה שיותר מהר לשגרה. כדי שהם לא ינצחו'. אבל מה 'לא ינצחו'? קרה אסון עכשיו, אנשים מתו, בואו נעצור לדבר על זה לפני שחוזרים לשגרה.
"או הריטואלים בזירת הפיגוע. הייתי בעשרות זירות פיגוע מאז 1994. ההתנהלות כאן כל כך שונה מבאירופה ובארה"ב. כשקורה שם אירוע באה המשטרה ומגרשת את כולם, סוגרת אזור סטרילי. אצלנו זה שכונה - לא רק הפיגוע האחרון בדיזנגוף כשהעיתונאים והצלמים רצו יחד עם הלוחמים של סיירת מטכ"ל. אלא שהציבור צריך להיות חלק ממה שקורה וחייבים לראות את הדם. בסופו של דבר הישראלים חיים בפוסט־טראומה מתמשכת מהפיגועים. זה נורא מעצב את ההתנהלות שלנו: איך אנשים יושבים בבתי קפה או מסעדה ואוטומטית בוחנים כל מי שנכנס פנימה".
הספר, בהיותו מותחן, גורם לקוראים לפקפק לפעמים בנרטיב של רונן, במידת האמינות שלו. "לא רציתי לכתוב ספר של מספר יודע כל, רציתי להתנסות בכתיבה בגוף ראשון וידעתי שהתנאי זה ליצור הבדלה משמעותית בין הדמויות. כולם ראו אותו דבר וכל אחד מספר מהפרספקטיבה שלו ובמידת האמינות שלו. השוטר סעדון הוא לא פושע או גנב, הוא פשוט זייף קצת בדיווח של הזמנים. גם בארגונים ביטחוניים זה קורה. כן ירו, לא ירו, מתי ירו - פתאום גרסה של אזרח מול גרסה של שוטר, אז ודאי שהשוטר צודק. בסוף איך רונן יוצא מזה? היחיד שיכול לעזור לו זה מישהו שהיה בעבר במערכת הביטחונית ועדיין יש לו קשרים".
הספר יעובד לטלוויזיה?
"יהיה לזה עיבוד, אני מניח, אני בא מהתחום ועוסק בהפקות. למרות זאת לא הייתי רוצה להפיק בעצמי. אני מקווה שאחרי שייצא התרגום לאנגלית בעוד כמה חודשים אפשר יהיה לקדם את זה מול גופי שידור בחו"ל".
רעיונות לקאסט?
"הדמות הראשית צריכה להיות איזשהו חיבור של ליאור אשכנזי עם ליאור רז של 'פאודה'. רונן הוא לא קילר, הוא יורה מהכתף הלא נכונה, זה אחד שראה רובה רק בטירונות. אבל כשאתה נמלט על חייך אתה מגלה כוחות חדשים".
על מה אתה עובד בימים אלה?
"אנחנו מפיקים בישראל ובעוד מדינות במזרח התיכון הפקות של נטפליקס, BBC, אמזון ונשיונל ג'יאוגרפיק. היה שקט בשנתיים האחרונות, עכשיו הכל התעורר. יש לנו חמש הפקות בארץ. אנחנו מצלמים סרט טבע עבור ה־BBC, הפקה לערוץ אירופי על סייבר סקיוריטי בישראל, ועוד קופרודוציה עם חברה מאבו דאבי על יחסי ישראל והאמירויות".
