שרה בש - התכשיטנית מהר הזבל
שרה בש - התכשיטנית מהר הזבל
את כל ילדותה העבירה שרה בש בחווה החקלאית שלם שלמרגלות הר הזבל חירייה, וגם כשעזבה לא התנתקה. את הזרעים, הפירות היבשים ואפילו צינורות שמצאה שם שיבצה בתכשיטים שלה, שאותם היא מוכרת בחנויות יוקרה בעולם ומציגה במוזיאונים נחשבים. "ריח הזבל עמד באוויר כל הזמן ואני אהבתי את זה", היא מודה עם שיפוץ החווה ופתיחתה למבקרים
באחד מערבי השבוע השתרעה האמנית ומעצבת התכשיטים שרה בש על הדשא בצל עץ גדול בסמוך לבית הקטן שגדלה בו בחווה החקלאית שלם, למרגלות חירייה, ואז ניגשה לגדת יובל המים הקטן שזורם במקום. במשך עשרות השנים שחלפו מאז עזבה את ביתה שם כנערה בת 16, נהגה בש לפקוד את המקום, גם כשהיה נטוש והעזובה פשתה בו. היא נהגה לאסוף פירות שנפלו מן העצים, קוצים שגדלו פרא, זרעים שנישאו ברוח ועוד מזכרות מהעולם שהתקיים בחווה שמאז הוקמה ב־1953, שימשה קומץ מומחים לחקלאות, רובם ניצולי שואה, אשר עסקו בה בפיתוח זנים של זרעים לחקלאות מקומית מטעם חברת הזרע.
מפירות האדמה שהתייבשו שם — לימונים, רימונים, שיטה, פטריות וזרעים שאספה באובססיביות, ואפילו ממסנני המים או יריעות הפלסטיק שחצצו בין הערוגות — בש יוצרת תכשיטים מרשימים בעבודת יד מורכבת: שרשראות גדולות, סיכות דש, עגילים וצמידים שהיא משלבת בהם גם סריגה ידנית.
2 צפייה בגלריה
שרה בש על רקע חוות שלם המשופצת. "היתה פה אווירה שהתאימה לי, חצי מיסטית חצי אפלה"
(יובל חן)
התכשיטים נמכרו בחנויות נחשבות בעולם, בהן ברגדוף גודמן בניו יורק ובראון בלונדון, והוצגו בתערוכות, למשל במוזיאון ארט ודיזיין בארה"ב. שנתיים של קורונה עצרו את פעילותה אבל לאחרונה היא שוב שוקדת על אוסף חדש של תכשיטים מהחומרים האורגניים מהחווה. בתערוכה בצרפת תוצג בשנה הבאה שרשרת שיצרה ממסנני מים, ובתערוכה בארה"ב, שרשרת מפקקי שעם.
בש נולדה בקיבוץ רמת דוד ועברה לחוות שלם עם הוריה כשהיתה בת 3. "חיפשו חקלאים מקצועיים לאייש את המקום הזה" ואביה גויס כי ניהל את גן הירק בקיבוץ וכאן מונה למנהל ההשקיה. בש אומרת שלחווה היתה "השפעה בלתי רגילה" על חייה והאמנות שלה. "הזיכרונות הראשונים שלי הם הקולות", היא מתארת. "מגדל המים, התנים. עד היום זה הקול שאני הכי אוהבת". הפרידה מהחווה היתה קשה. למעשה, היא מודה, "לא עזבתי את המקום הזה אף פעם. המשכתי לבוא כל הזמן והתחלתי לאסוף דברים ויצרתי מהם את התכשיטים שלי".
2 צפייה בגלריה
התכשיטים שיצרה בש מפירות וזרעים שמצאה בחווה. "עשיתי דברים מפוארים מכלום"
(אלכס קוצרנו)
הקשר העמוק שלה למקום ניכר בכל רגע בשיחה איתה, בתכשיטים שהיא יוצרת, בדירה שלה: בסלון ובחדר העבודה ניצבות קערות מלאות פרי יבש וזרעים שאספה שם במשך השנים. את פינת האוכל מאיר פנס רחוב שניצב בסמוך לבית החווה ובמרפסת מונח תריס מחלון הבית ההוא.
"כל הילדות שלי הדליקו את חירייה: ההר בער שלוש פעמים בשבוע והעלה להבות ועשן וסירחון, היו פה תעלות פתוחות שכל הרכז של הירקות והפירות שגידלו בחווה נזל אליהן — הריח עמד באוויר כל הזמן ואני אהבתי את זה. הריח והחיות שבאו וחיינו איתן".
בימים אלה נפתח מתחם חוות שלם לקהל הרחב, כחלק מפארק אריאל שרון, אחרי שיפוץ נרחב שכלל גם את שחזור מבני החווה. . באזור בתי החווה פזורים שלטים ותמונות מהמקום שבש שמרה, למשל של ילדי החווה, בהם היא עצמה, בקטיף כלניות בוואדי מוסררה (נחל איילון) ב־1953. "בשבתות החורף היינו נוסעים על עגלה רתומה לטרקטור והיינו עוברים לגדה השנייה שם היו המוני כלניות סגולות, ורודות לבנות וכחולות, רק האדומות היו נדירות", מספרת בש.
בצד אירועים וירידים שיתקיימו בחווה יהיה אפשר ליהנות מהטבע, לרבות אגם צפרות וגינת צמחי תבלין בתי קפה ותערוכות. בש ומנהלי המקום גם חולמים להקים שם, בצד הסיורים המודרכים שבש תוביל, בית ספר לצורפות, ללמד שאפשר "ליצור דברים יוצאים מן הכלל מקוץ, מחלקים של עץ, מפטרייה ואפילו ממסנני מים".
בש היא בוגרת המחזור הראשון של האקדמיה לאמנות באורט, אבל אהבתה הראשונה היא מוזיקה. היא היתה זמרת קלאסית במקהלת קמרן ואף קיבלה מלגה של קרן אמריקה ישראל ללימודי שירה בניו יורק. 30 שנה דילגה בין ארה"ב לישראל ובכל פעם שהגיעה לפה פקדה את החווה. "הבתים התפוררו, אבל היתה פה אווירה שהתאימה לי, חצי מיסטית חצי אפלה". הדיסוננס הזה בין החיבור העמוק לחווה לבין החיים וההופעות בניו יורק נראה טבעי כשמדובר בבש. גם המראה שלה הוא בינלאומי: החל בתספורת השיקית ושערה הלבן וכלה בבגדים הבהירים, עליונית מיפן ומטפחת משי התומכת בידה עקב פציעה.
כשהפסיקה לשיר לפני כ־20 בשל פגיעה במיתרי הקול "החליפה יצירה ביצירה", כלשונה, והשקיעה את כל מרצה בתכשיטים ולמדה בניו יורק צורפות עתיקה מזהב טהור. "העבודות שלי השפיעו זו על זו: גם בצורפות עתיקה הכל עבודות יד". בשנים האחרונות היא מתמקדת בתכשיטי אופנה יחידים במינם — וואן אוף. ההשראות לקוחות מן הטבע, מאמנות פרימיטיבית ומהעולם העתיק של מצרים ויוון. "עשיתי דברים מפוארים מכלום, מחומרים פשוטים. "היופי הוא שמישהי עונדת את השרשרת שלי האמנות שלי, שעשויה ממשהו שאני מוצאת על האדמה עם בוץ מהחווה. וזה נמכר ומסתובב בעולם".
* * *
איך לגדל מלפפון יהודי
חוות שלם שופצה מחדש, ונהפכת לחלק מפארק אריאל שרון
לחברת הזרע היה תפקיד חשוב בשנים שקדמו להקמת המדינה: ב־1936 בעקבות המרד הערבי הוטל חרם כלכלי של האוכלוסייה הערבית וביישוב היהודי נוצר צורך להגדיל באופן משמעותי את ייצור הירקות ולהגדיל את השטחים החקלאיים. לצורך זה הוקמה החברה. ביולי 1949 קיבלה הזרע שטח של 1,000 דונם מאדמות הכפר הערבי אל־ח'יריה ששכן במקום, ועליה הקימה ב־1953 חווה. זו היתה החווה הראשונה שהוקמה אחרי קום המדינה והיא שימשה כמשק ניסיוני לגידול ירקות.
אתר חוות שלם (שנקראה עד לא מזמן חוות הזרע) מחולק למתחם הסמוך לדרך לוד שבו חמישה צריפים ששימשו את משרדי חברת הזרע. במתחם השני חמישה מבני מגורים דו־משפחתיים ששימשו את עובדי החווה ומשפחותיהם. במסגרת עבודות השיקום והפיתוח של המתחם שוקמו ושוחזרו המבנים ההיסטוריים.
בחווה מתועדת מורשת המחקר החקלאי שנוהל כאן, אבל יהיו בה גם בתי קפה, מסעדות, תערוכות מתחלפות וגן משחקים אקולוגי. דן ליכטמן, מנכ"ל פארק אריאל שרון, מספר שעלות רכישת מבני החווה מחברת הזרע ועבודות הפיתוח נאמדת ב־93 מיליון שקל. לדבריו, במרץ האחרון החלו עבודות פיתוח נוספות, שיכללו גם טיילת, שבילי אופניים, אמפיתיאטרון ל־35 אלף איש, אגם מלאכותי ענק ומתחם מסחרי. להערכת ליכטמן, עבודות הפיתוח באזור זה יארכו כשלוש שנים וחצי. חוות שלם היא חלק קטן מכל המתחם הצפוני, שאמור בעתיד לשמש כשער הכניסה הראשי לפארק.
(גיא נרדי השתתף בהכנת הכתבה)
