פבלו רוזנברג: "נולדתי גנטית שמח. אני תמיד בהיי טבעי"
פבלו רוזנברג: "נולדתי גנטית שמח. אני תמיד בהיי טבעי"
הזמר והיוצר פבלו רוזנברג מקליט חומר חדש, מופיע בסדרה "טיטו ורוחו" ומצטלם לסרט שבו הוא מדבר ספרדית. הוא חייב סביבו עשר גיטרות, מפחד מדיקטטורה, אהבה היא הנכס הכי יקר לו, הוא מתגעגע להוריו שאיפשרו לו להיות פנתר בעולם הזה. אם לא היה מוזיקאי בטוח היה פילוסוף, כשנשארים כלים בכיור הוא לא מצליח להירדם, אבל לפעמים השיער עוד עולה לו בחלומות
איפה אנחנו תופסים אותך?
"בסלון בבית. הבת הקטנה שלי ברצ'וק בת 11 פתחה פה ספא ועשתה לי מסכת פחם כדי שאהיה זורח לריאיון".
איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?
"בבוקר במיטה קפה שחור טורקי, שלוש כפיות מלאות בלי סוכר, בכוס זכוכית עם ידית, לא יכול בחרסינה".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"עם אבא שלי. הוא התחפף מפה בדיוק לפני 20 שנה בגיל 64. אין יום שאני לא מתייעץ איתו, רוצה שיגיד לי דברים, שיהיה גאה בי. לא כל דבר אפשר לרפא, לפעמים הזמן מעצים ומגדיל ולא מטשטש את הגעגוע".
על מה אתה עובד עכשיו?
"על הסדרה 'טיטו ורוחו' של דינה סנדרסון ויובל שפרמן שעכשיו ב־HOT (ספין אוף ל’אורי ואלה’ המתמקדת בדמותו של פבלו המגלם את טיטו). סיימתי לצלם סרט קולנוע של חורחה ולר, שם אני מגלם את מרסלו, במאי קולנוע שלא כל כך הולך לו ובשביל להתפרנס הוא מלמד קולנוע בבתי ספר בדרום הארץ ובשטחים, ומחכה לפריצה הגדולה. זאת היתה חוויה ענקית כי חצי מהסרט דיברתי ספרדית. ואכתוב גם את הפסקול ושיר הנושא לסרט. אני נכנס להקליט שלושה שירים חדשיםוגם חזרתי להופיע רגיל, לא רק לחיילים, מפונים ופצועים שזו היתה חוויה מטלטלת בפני עצמה. הופעתי על רצפות מנוקבות כדורים, מתחת למטוסים בטייסות ולפני חיילים שיוצאים לפעולה. זה היה מצמרר".
מה השריטה שלך?
“יש לי פטיש לגיטרות. אני חייב שיהיו לי עשר גיטרות מפוזרות בבית ובמחסן. בנוסף, יש לי OCD על סדר וניקיון. אני לא יכול שהמיטה לא מסודרת, או הכריות והשמיכות בסלון לא מקופלות. אם ליאן בת הזוג שלי מפנה את הכלים ואומרת שתעשה אותם בבוקר, אני לא מסוגל להירדם בגלל זה".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"הפילוסוף הבריטי אלן ווטס כתב 'תתייחס לכל דבר שאתה עושה בחיים כאילו זה משחק'. התחברתי לזה מאוד. החיים שלך זה רק מה שאתה עושה. אני אף פעם לא רוצה להגיע לשום דבר, גם לא בקריירה. אני רוצה עדיין לנסוע ברכבת ולא לרדת באף תחנה, שתיקח לאן שתיקח".
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
“כדי לא לפגוע בזולת, לא למעוך נשמה של מישהו. בשקר מניפולטיבי אני לא משתמש בחיים, אני גם לא טוב בזה".
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
"ליאן זקס שלי. מרהיבה, אבל לא כפלקט. האור שלה בנשמה, טוב הלב, האכפתיות, הנשמה הגדולה, זה מה שסקסי בעיניי".
למי אתה מתגעגע?
"לאבא שלי שאיבדתי לפני 20 שנה ולאמא שנפטרה לפני כמעט חמש שנים. אני מתגעגע אליהם לא רק בגלל שאינם פה פיזית, אלא בגלל שעכשיו לא אוכל להיות ילד לעולם. אני מתגעגע לתחושה של להיות עטוף בחוכמה שלהם, בהכלה שלהם, באהבה שהם נתנו לי בשביל להיות פנתר בעולם הזה".
איפה הכי היית רוצה לגור?
“איפה שאני גר בתל אביב. אני גר בה 32 שנה. היא העיר שהכי מתאימה לי: האורבניות, הקצב, מזג האוויר. בחמש דקות צעידה אני בכחול על הים, כך אני פותח את היום שלי. הלוואי שכל ישראל היתה כמו מדינת תל אביב: באנו, בנינו משהו חדש יחד, תרבותי, אמנותי וחזק".
על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?
"אני אוהב לבזבז כסף על חוויות, לא על חפצים: נסיעות לחו"ל, מוזיקה, תיאטרון, מסעדות. זה לא אומר שאם יש לי מספיק כסף אני לא אקנה לעצמי אוטו שכיף לי להושיב עליו את התחת, אבל לא כשופוני או כסמל מעמד”.
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"התרגלתי להיות איש קירח כי בגיל 33. גילחתי את הראש אחרי שהתחלתי להדליל, אבל מדי פעם השיער עולה לי בחלומות והייתי רוצה להכניס את היד ולהעביר בבלורית. אבל בתנאי שיהיה השיער החלק היפה שהיה לי".
על מה יש לך רגשות אשם?
“כשאתה מתגרש והילדים לא נמצאים אצלך כל יום, זה משהו שבאמת חופר לי בלב. למדתי לחיות עם זה אבל זה לא מקל. נפלתי פעמיים בסטטיסטיקה אף על פי שהיה לי רצון שזה לא יתפרק לעולם. לפעמים מייסר אותי אם עשינו מספיק".
מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?
"כשהחתימו אותי בחברת תקליטים, היה לי חלום להוציא אלבום עם שירים שלי ולהמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה. אז ההישג הכי גדול הוא שאחרי 32 שנה במקצוע אני עדיין חי, נושם ובועט ורלבנטי בתעשייה".
מה מפחיד אותך והאם זה השתנה אחרי 7 באוקטובר?
"מה שהכי מפחיד אותי תמיד זה שיקרה משהו לא טוב לאנשים שקרובים אליי, ושלא אהיה מספיק בריא בשביל להעניק ולשמור על אלה שהתחייבתי לשמור ולהגן עליהם. עוד לפני 7 באוקטובר, כשהמהפכה המשטרית קרמה עור וגידים, אמרתי שכשיהיה פה משטר דיקטטורי אני אלך מפה, כי נולדתי בדרום אמריקה, שם מקדשים את הדיקטטורה, וברחנו משם לארץ דמוקרטית חילונית. ב־7 באוקטובר הבנתי שזה נגמר ואנחנו צריכים עכשיו לייצר פה משהו חדש מתוכנו, בלי קשר לימין ושמאל. אני רוצה לחיות פה ושהילדים שלי יחיו פה, ושיהיה עתיד לכל מי שייוולד פה. זה המקום הבלעדי שלנו, ואנחנו צריכים לשמור עליו ולדעת לבנות אותו מחדש עם ערכים נכונים וטובים. זה זוועה מה שקורה עכשיו".
מה עושה אותך מאושר?
"נולדתי גנטית עם שמחת חיים בכמות משוגעת. אני תמיד בהיי טבעי. גם כשאני עצוב אני שמח. רוב הזמן אני מחפש את השמחה בכל הכאב והכאוס, ובגלל שאני אוהב לחיות ומקדש את החיים אני לא נופל לתהומות ונבלע, אלא רק מחכה לזריחה. הכל כמעט עושה אותי מאושר".
מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?
“אהבה. יש לי לב ענק ולפעמים אני רוצה להוציא אותו מהגוף, להעיף אותו על אנשים שיצמח לי חדש”.
מי האמנים שהשפיעו על יצירתך?
"בארי גיב, פול מקרטני, שלמה ארצי בתחילת דרכו, יגאל בשן שהייתי שרוף עליו והייתי הולך לספר עם פוסטר שיעשה לי יגאל בשן וגידי גוב. בגלל שאני עדיין מעריץ שלהם, אני לא אצליח להיות קולגה שלהם".
אם לא היית מוזיקאי מה היית עושה?
“עד לפני חמש שנים הייתי אומר שהייתי בוודאות פסיכולוג או טבח, כי בשניהם זה לבוא במגע עם אנשים ולפתור להם משהו בנשמה. היום לחלוטין הייתי רוצה להיות פילוסוף. זה הכי מעניין אותי. אני קורא הכל. מאז שהתחילה המלחמה אני לא מצליח לקרוא, אבל אני משחרר כי אני יודע שזה יחזור".
***
פבלו רוזנברג
- גיל: 59
- מקום מגורים: תל אביב
- מצב משפחתי: בזוגיות + 3
- זמר ומוזיקאי ("בין ערביים", "בדמעות שאת בוכה"), לשעבר סולן להקת "סטלה מאריס". בשנים האחרונות פצח בקריירת משחק ובימים אלה משחק בסדרה
- "טיטו ורוחו" ב־HOT3
