לעשירים בלבד: רותי ברודו עושה זאת שוב ב-R48
לעשירים בלבד: רותי ברודו עושה זאת שוב ב-R48
רותי ומתי ברודו מכירים את הקהל שלהם, גם את המיליארדרים שבו, ולכן הם פתחו את R48 המדוברת והיקרה עד פלצות. ב־500 שקל לסועד (ללא יין וטיפ) מקבלים שירות מושלם, פאר ואוכל ללא רבב. למעשה זהו מהלך מתבקש בתל אביב של היום
אחרי שגמרנו לאכול ולפני ששילמנו 1,195 שקל לזוג, לא כולל שירות (כן כולל בקבוק יין, הכי זול בתפריט — 195 שקל), הסכימו להיות נחמדים אלינו ולעשות לנו סיבוב במלון. נחמדים היא מילת מפתח כאן. לאורך כל הארוחה ב־R48, יעני רוטשילד ארבעים ושמונה, לא רחוק מהבית שבו הוכרזה הקמת מדינת היהודים ב־48’, היו נחמדים אלינו. נחמדים מאוד. במחיר כזה, חסר להם שלא, כמו שאומרים.
R48 הוא הבייבי החדש של R2M שהוא, אם תהיתם, קיצור של "רותי טו מתי", הכוונה כמובן לרותי ומתי ברודו, שותפים לעסקים ופעם גם לחיים, ובעליהם של תמנון ההסעדה הכי מפורסם בישראל הכולל את רשת מאפיות הבייקרי, מעדניות הדליקטסן ומסעדות מיתולוגיות כמו הקופי בר, הוטל מונטיפיורי, הרצל 16 ופעם גם הבראסרי. מפעלות R2M הם כידוע בבת עינם של בניה של העיר העברית הראשונה. כל מי שיכול להרשות לעצמו, ואלו מסתבר רבים, עומד בתור ללחם המצוין של הבייקרי, האוכל המוכן של הדליקטסן לשולחן על המרפסת של הוטל מונטיפיורי או צהריים עסקיים בקופי בר. למקום החדש שלהם לא יוכלו רבים לעמוד בתור. לא רק כי יש בו בסך הכל 22 מקומות ישיבה, בלובי של מלון הפאר שבו רק 22 חדרים שמחיר רובם 3,300 דולר ללילה. מחירה של ארוחת ערב ב־R48 הוא, כמו שהבנתם, 500 שקל לסועד, לא כולל יין (כן כולל מים מינרליים בלי הגבלה).
1 צפייה בגלריה
מוהינגה בורמזי, סשימי פלמידי ומסעדת R48. אוכל לא מתחכם מידי שימצא חן בעיני כולם
(צילומים: אסף קרלה)
כשהגענו הוליכה אותנו מארחת עטויה מחלצות לשולחן הקטן בחדר האכילה הקטן והשקט שבו מתנגנת מוזיקה נעימה בווליום מושלם. על השולחן חיכו כלי הגשה מקרמיקה שברור שעלות כל אחד מהם שווה לצהריים זוגי בלא מעט מסעדות. על התפריט אמון השף הנהדר אוהד סולומון, ומאחר שזו ארוחת טעימות בנויה מראש, החל לזרום מהמטבח הפתוח והמצוחצח זרם בלתי פוסק של ביסים קטנים ואחר כך גדולים. "פאף מונג — סאמבל דלעת, קרם קשיו" — או בעברית ביס טעים של ממרח דלעת וקשיו, "ביטן פארה" טאקו קטן משומשום שחור ובתוכו טרטר בקר, ארטישוק ירושלמי אפוי וממולא במאסללה בוטנים וצ'אטני כוסברה — לא להיבהל, זה היה ארטישוק ירושלמי אפוי, טעים לאללה, תפוח אדמה זערורי מרוקן מתוכנו ואז ממולא בו שוב אחרי שהפך לקרם מענג עם ריקוטה ומעל שליכטה של קוויאר מקומי מהדן. "מוהינגה בורמזי" יענו מרק בורמזי כתום וסמיך עם שקדי המרק הכי ארוכים וטעימים שראיתי שנצטווינו לשבור, לערבב ולאכול בכף העץ היפה שחיכתה ליד. סשימי פלמידה לבנה עם צנונית, קולורבי כבוש, תפוח עץ ומיץ תפוזי דם — אחת המנות הטובות של הערב. כופתאות "נודי" (עירומות) של ריקוטה ותפוחי אדמה עם ציר פירות ים וצדפות וונגולי, סלט עלים עם קרקר סמולינה, כמה פשוט ככה נהדר. היו ליד העלים קרם אגוזי מקדמיה וסלסה של גרעיני דלעת. זה היה אחד הסלטים הירוקים הכי טובים שטעמתי. למנה עיקרית הוגש פלאנק סטייק (פאלדה) מצוין עם פירה תפוחי אדמה באטר, עלים וירקות ירוקים עם צ'ימיצ'ורי למון גראס. ובקינוחים טעמנו פנקוטה טונקה עם ריבת תות וסומאק, תותים טריים ומרנג תות מיובש. קינוח עם האספרסו — שוב טאקו, הפעם משוקולד ממולא בקרמו שוקולד, בראוניז שוקולד ופייאטה שומשום שחור.
אל תיבהלו משלל המונחים המקצועיים, מדובר באוכל שימצא חן בעיני כל אחד. טוב, כמעט. פודיז תל־אביבים מתוחכמים עשויים אולי לנחור בבוז אל מול חוסר התחכום היחסי מהסוג שהם רגילים אליו במקומות כמו "היבה" או OCD. כל השאר ייהנו מאוד, כלומר מי שיכולים להרשות לעצמם. אלוהים יודע מי הם בדיוק. כנראה שהם יגיעו מחוגו של השותף המיליארדר של ברודו, ג'רי שוורץ, פילנתרופ קנדי שהוא ובת זוגו הת'ר רייזמן הם המשקיעים במלון שבנייתו ארכה יותר מעשור.
האוכל ושאר הטובין של R2M נודעו תמיד בתמורה הטובה שהם נותנים לכסף. זה כמעט מתבקש לרדת על המהלך האחרון ולשאול מה היה דחוף להם לפתוח מקום כל כך יוקרתי ויקר עד פלצות כמעט. עד שמבינים שגם הוא נותן תמורה טובה בעד הכסף. רק שזה פשוט לא כסף כמו שאתה מכיר אותו, כלומר מעט כסף. רוצה לומר, המקום הזה אינו מיועד לך. מי שהוא כן מיועד לו ימצא בו כנראה את כל מבוקשו ואף למעלה מכך. ואתם יודעים מה, בעיר היקרה בעולם זה כמעט מתבקש. ורק אני אתגעגע לתל אביב של פעם שבה התלהבו ממשוררים כמו אבות ישורון שהלך בשדרה הזו, ולא רק מאילי הון.
אין לך אלא להסיר את הכובע בפני רותי ברודו, שעשתה זאת שוב במקצוענות שאין שנייה לה, והפעם במגרש שיכול היה להיות גדול אפילו עליה. שאפו. וכנראה שהיא לא עושה את זה בשביל לקבל כוכב מישלן בעתיד או כדי להצטרף למועדון של אלה שמדברים עליהם בלי סוף אלא פשוט משום שהיא מבינה יותר טוב מכל אחד אחר את הצרכים של לקוחותיה, גם כשהם מיליארדרים. ואגב, לאורחי המלון יש זכות ראשונים על השולחנות במסעדה.
אני כנראה צריך לבקש סליחה מיוסי שטרית, השף המחונן של "היבה", על שכתבתי רק לפני שנה שאיני מוכן לאכול במקום שמבקש חצי ממחיר הארוחה (225 שקל מתוך 450 שקל) גם אם לא אגיע ואשכח לבטל 48 שעות מראש. גם כאן רוצים חצי, 250 שקל, וגם כאן גובים ממך אותם אם לא ביטלת 48 שעות מראש. וכן, מסתבר, ש־500 שקל לאדם, ירחם השם, הם כבר לא חדשות בתל אביב (ב־OCD לוקחים 550 שקל והחל ממאי יעלו את המחיר ל־700 שקל). העיר היקרה בעולם, כבר אמרנו. ובבניין ציון ננוחם.
R48. רוטשילד 48, תל אביב.
לפני הטיפ
ארוחת טעימות • 500 שקל
בקבוק בוז'ולה וילאז יקב ניקולה הירש • 195 שקל
