אסתר שמיר: "הבנתי שאני חייבת לגעת בפצע"
אסתר שמיר: "הבנתי שאני חייבת לגעת בפצע"
בבוקר למחרת שראש הממשלה צייץ כי אינו האחראי לאירועי 7 באוקטובר כתבה הזמרת והיוצרת כמה משפטים חריפים על פתק, צילמה והעלתה לרשת. בתוך דקות הפוסט נהיה ויראלי, ומאז היא מגיבה למצב בעוד פתקי נחמה ומחאה. "למדתי שאת לא יכולה להביא אור בלי שהשחור נהיה יותר שחור"
"בלילה בלילה ראש הממשלה צייץ לי 'לא בי האשם, זה הוא והוא וההוא'. ונח לבי מכאבו ושמחתי שהתפנה לצייץ כי בטח זה אומר שכל הילדים חזרו". את המילים החזקות האלה העלתה בשבוע שעבר הזמרת והיוצרת אסתר שמיר לעמוד הפייסבוק שלה, בעקבות הציוץ של ראש הממשלה בנימין נתניהו משבוע שעבר ב־1:10 לפנות בוקר שבו הוא מסיר מעליו ואחריות למחדל 7 באוקטובר ומאשים את צה"ל והשב"כ שלא נתנו לו התרעה על מתקפת חמאס. בתוך כמה שעות הפוסט זכה למעל 2,600 שיתופים והפך ויראלי ברשתות החברתיות.
"ישבתי עם הקפה של הבוקר, קשקשתי את זה על פתק, צילמתי ובהתחלה לא הייתי בטוחה אם להעלות את זה או לא, כי מאוד חשוב מה אומרים בתקופה הזאת", מספרת שמיר. "אבל הרגשתי שזה מתאים, שנגעתי בתוך הדלקת של הפצע שלנו והעליתי את הפתק המצולם. בתוך כמה דקות זה עף. אני קרוב ל־20 שנה בפייסבוק ולא קרה לי דבר כזה. זה נגע באנשים. אז הבנתי שאני חייבת לגעת ולנוע על הגל של הפצע והכאב במקום שאני יכולה לדייק ולעזור לאנשים. והעליתי עוד אחד ועוד ועוד. אני לא קוראת להם שירים, אני קוראת להם פתקים".
הפוסט עם הפתק הראשון שפירסמה אסתר שמיר
באמצעות הפתקים היא חולקת, מנחמת, מספרת וגם מעבירה ביקורת כשצריך. כך עשתה כששגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן ענד טלאי צהוב. "הטבח הזה יקבל מעמד בפני עצמו בהיסטוריה, הוא לא צריך השוואות. קרה משהו שטני ברמות שלא הכרנו", כתבה. בינתיים העלתה שמיר שמונה פתקים בכתב ידה ועל כולם היא גם חותמת בשמה. בשבוע שעבר כתבה את אחד הפתקים המצמררים: "ואז בלילה אני חולמת שאני סופרוומן, נכנסת למנהרות מתחת לאדמה, מוציאה את הילדים אחד אחד עם כל המבוגרים שסביבם ובבוקר כשהם עדיין לא כאן, אני משננת את שמותיהם אחד אחד, שלא אשכח אף אחד מאחור בלילה".
שמיר אומרת ש "בתקופה הזאת יש מחשבות נוראיות כל כך שאני לא מאמינה שעוברות לי בראש כמו מה יותר נורא: להיות מתחת לאדמה במנהרות או להיות מתחת לאדמה בקבר".
שמיר (68) החלה את דרכה בלהקת הנח"ל שם הכירה את בעלה הראשון אפרים שמיר, יחד ליוו את אריק איינשטיין במופע ואף הקליטו אלבום משותף. ב־1982 יצא אלבום הסולו הראשון שלה "במקום הכי נמוך בתל אביב" שמיקם אותה כאחת מחלוצות הרוק הנשי הישראלי. מאז כתבה כמה מהקלאסיקות של הזמר העברי, בהן "חזקה מהרוח", "עברתי רק כדי לראות" ו"עד קצה המסלול".
שמיר תמיד היתה יוצרת מעורבת שמגיבה למציאות כך, למשל, ב־1982 כתבה לגלי עטרי את השיר "אמצע ספטמבר", בעקבות מלחמת לבנון הראשונה והטבח במחנות סברה ושתילה. וב־2003 באלבומה "בגלל האנשים שאני אוהבת" כתבה את השיר "שלא תדעו עוד צער" בניסיון לנחם את נפגעי הפיגועים הרבים שספגה המדינה באותה תקופה. השבוע הקליטה את השיר מחדש עם דני בסן בהפקה של אמיתי פריינטא.
“אחרי 7 באוקטובר אמרתי שאני רוצה לעשות משהו טוב. במקום ללכת לקטוף עגבניות עשיתי את מה שאני הכי יודעת — פניתי לדני בסן שישיר איתי כי רציתי שיהיה עוד גוון. הרעיון היה לנסות לנחם, זה המעט שאני יכולה לעשות בכאב העצום של עם ישראל. אני לא חושבת שהיום הייתי יכולה לכתוב שיר מדויק כזה, מזל שכתבתי אותו כבר אז. אני מקווה שהוא יגיע לאנשים שצריכים לשמוע אותו. אני מקדישה אותו לכולנו כי כולנו באבל.
"גם בפתקים שאני מפרסמת בפייסבוק אני כותבת את מה שאני מרגישה, ואם זה מנחם מישהו או מייצג ומדברר מישהו — אז הנה מצאתי את קטיף העגבניות שלי. אני לא רוצה להכאיב, אני רוצה לעזור".
בנוסף להיותה יוצרת, עד הקורונה טיפלה שמיר בשיטת "קול הרוח". בשנים האחרונות היא מציירת ואף השיקה תערוכה ראשונה והשנה זכתה בפרס מיוחד מטעם אקו"ם על תרומה למוזיקה ולתרבות הישראלית. את התרומה לישראל היא גם מנסה לקיים ברחובות: כבר שלוש שנים שהיא מגיעה למחאות מדי שבוע עוד מימי בלפור ועד ההפיכה המשטרית. בעקבות מחאת בלפור, אז הוסתר ביתו של ראש הממשלה ביריעת ברזנט ענקית, כתבה את השיר "מסך שחור". "קיבלתי המון טוקבקים וקללות מביביסטים. ים של רוע. גם הרבה מהפוסטים שלי בפייסבוק הם כועסים — עוד לפני 7 באוקטובר. גם בנחמה שלי פה בפתקים יש כעס. דרך הציור למדתי שאני לא יכולה להביא אור בלי שהשחור נהיה יותר שחור.
"עכשיו השחור הוא כל כך שחור אז גם האור נראה יותר ואני מקווה שבזכות מה שנולד בעם שלנו — האחווה וההגדרה המחודשת של האזרחים — נבנה חברה אחרת שלא תיתן לקיצונים להגדיר אותנו. המשימה הכי חשובה שלנו היא שהאנשים הטובים ינהיגו אותנו. זאת המדינה שלנו והיא צריכה להיות הכי טובה, ליברלית ודמוקרטית לכל אזרחיה. כשאומרים 'אחים אנחנו', אז כולם צריכים להיות אחים ולהשתתף בעול".
