רווחים לפני יצירתיות: שוק האופנה איבד את המסלול
רווחים לפני יצירתיות: שוק האופנה איבד את המסלול
הודעות הפרישה הסימולטניות של המעצבים פורצי הדרך פייר פאולו פיצי'ולי מבית ולנטינו ודריס ואן נוטן מעידות יותר מכל על שוק האופנה המצוי בצניחה. מבחינת בעלי המניות עדיף להתמקד באביזרים, קוסמטיקה ומשקפי שמש עם לוגו ענק של המותג על פני תפירה עילית מסורתית, יצירתיות ושאר רוח
בשבוע החולף הודיעו שני מעצבים ייחודיים ופורצי דרך על פרישתם: המעצב הבלגי דריס ואן נוטן הודיע על פרישה מבית האופנה הנושא את שמו, והמעצב האיטלקי פייר פאולו פיצ'יולי — על פרישתו מתפקידו כמנהל האמנותי של מותג היקרה האיטלקי ולנטינו.
בימים של הפניית עורף לביגוד עילי — צניחה של 19% בינואר ו־15% בפברואר בקניות של מוצרי יוקרה בארה"ב בהשוואה לשנה קודמת — אופנה נהפכת למקום שמעסיק אנשים לא בגלל היצירתיות שלהם, אלא הודות לרווחים שהם משיאים לבעלי המניות. כך היה גם במקרה של אלסנדרו מיקלה מגוצ'י שפרש בנובמבר 2022 בעקבות האטה עקבית במכירות המותג מאז הקורונה. כשתאגידי היוקרה מבקשים להגדיל רווחים ומתמקדים בביוטי, באביזרים ובשווקים במזרח, אולי גם ואן נוטן ופיצ'יולי — ממש כמו אלכסנדר מקווין וג'ון גליאנו שנים לפניהם — לא רצו או לא יכלו להתפשר על דרכם היצירתית.
ואן נוטן (בן 66), דור שלישי לחייטים, פתח את המותג שלו ב־1986. הוא היה אחד מקבוצת המעצבים הבלגים הצעירים שכונו "שישיית אנטוורפן" והאחרון מהם שפועל עד היום. הוא הצליח לשמור על מעמדו כאחד המעצבים המשפיעים והעצמאיים בתעשייה: בימים של אופנה מהירה ותאגידי ענק ואן נוטן נאבק להישאר עצמאי במשך כ־30 שנה ושמר על חופש העיצוב שלו. רק ב־2018 מכר את מניות הרוב לקבוצת הביוטי והאופנה הספרדית בבעלות משפחתית Puig שמחזיקה גם במותגי אופנה כמו קרולינה הררה, ז'אן פול גוטייה, נינה ריצ'י פאקו רבאן וביירדו. לא מכבר דיווחה הקבוצה על הכנסות של 4.3 מיליון יורו ב־2023, גידול של 19% בהשוואה לשנה שלפניה.
בסרט "דריס: פורטרט אינטימי" מ־2017 שרטט ריינר הולזצמר דיוקן מרתק של המעצב הבלגי והתחקה אחר תהליך היצירה שלו בסטודיו רחב הידיים באנטוורפן, מאחורי הקלעים בתצוגות בפריז ובגן ביתו שבו הוא קוטף פרחים ומסדר אותם על פי צבעים, ואחר חייו האינטימיים עם בן זוגו ושותפו זה 30 שנה פטריק ונגהלובה.
ואן נוטן הוא מעצב בעל עושר תרבותי וכתב יד מובהק וקולקציות צבעוניות שכמו מנוגדות לדמותו של איש בעל דיבור וסגנון לבוש מאופק, מונוכרומטי, אפילו אפרורי. הוא נודע בירידה לפרטי פרטים (וגם בצורך שלו לשלוט בכל דבר, אפילו כשהוא יוצא לנופש, כך הודה), בשילובי הדפסים יוצאי דופן ובהשראות רבות מעולם הטבע.
בכל עונה הצליח להותיר אחריו חותם סגנוני ולעצב קולקציות לבישות, לא מתאמצות ואלגנטיות, שרק שיעור קטן מהן יוחד לאקססוריז, ומבלי להרחיב את המותג שלו לעולם הביוטי. למעשה, מהרגע שמכר את רוב המניות שלו לקבוצה הספרדית, היה זה רק עניין של זמן עד שהמותג יתרחב גם לתחום של בשמים, ביוטי, תיקים, נעליים, משקפי שמש; וגם עד שהוא עצמו יעזוב.
התצוגה האחרונה שלו תהיה ביוני בפריז ופרישתו מסמלת את סופו של עידן.
פייר פאולו פיצ'יולי (56) התחיל את עבודתו בוולנטינו ב־1999 כשמונה יחד עם מריה גרציה קיורי לאחראי על מחלקת האביזרים. ב־2007 נבחרו השניים למנהלים אמנותיים של המותג ובמשך שמונה שנים, עד עזיבתה של קיורי לדיור, ניהלו אותו יחד. ב־2016 נהפך פיוצו'לי למנהל האמנותי היחיד ומאז הצליח להטביע את חותמו במותג היוקרה האיטלקי שבבעלות קרן ההשקעות הקטארית מייהולה. ב־2023 נכנסה הקרן לשותפות עם תאגיד היוקרה קרינג שקנה 30% ממניות המותג ב־1.7 מיליארד יורו, ועד 2028 אמור לרכוש שליטה מלאה בו. ב־2022 חלה עלייה של 10% במכירות המותג שהביאה לעלייה של 18% ברווחים והכנסות של 1.42 מיליארד יורו.
מי שתהו ב־2016 מה יעלה בגורלו של בית האופנה שנותר בידיו של מי שאולי מסמל דמות הפוכה מזו של המייסד ולנטינו גאראבני — פיצ'יולי הוא סטרייט, איש משפחה צנוע, שאינו נוטה לפקוד מסיבות גדולות, מתרחק מחיי הזוהר ושומר על פרטיותו — קיבלו תשובה. הרוח הרומנטית אומנם המשיכה לנשוב גם בימי שלטון היחיד של פיצ'יולי בוולנטינו, אך בשילוב מראה קולי, מודרני וחתרני יותר. הוא הוסיף אלמנטים של פיסול וצבעוניות מדויקת. פיצ'יולי, שתצוגה שלו תוארה בעבר ב"ווג" כ"רנסנס פוגש את ורסאי פוגשים את שנות ה־60", שואב השראה מאמנות, תרבויות ומקומות שונים, ובמשך יותר משני עשורים בוולנטינו נודע בקולקציות הקוטור הרומנטיות והפיוטיות שלו. "אני מרגיש במקום הנכון, כי הערכים של בית ולנטינו הם הערכים האישיים שלי", אמר פעם ל"ניו יורק טיימס". "אני איטלקי, רומאי, וולנטינו הוא חלק מהמורשת שלי, מהסיפור האישי שלי שמשלב אמנות, מסורת ומגע יד אדם".
במשך שנים לא הפנה עורף למסורת הזאת. "זה המעצב היחיד שלא ניסה לשנות את הקודים של המותג וליצור חדשים מתוך מגלומניה ואגו מגוחך", העיד עליו המייסד גאראבני. ואילו פיצ'יולי עצמו כתב: "25 שנה יצרתי וחייתי בקרב אנשים ויחד טווינו את עלילות הסיפור שלנו, ויצרנו מורשת של אהבה וחלומות, יופי ואנושיות". את בעלי המניות, כאמור, זה לא מספק.
