אדריכלים מחיפה יתכננו את האצטדיון הלאומי של קונגו
אדריכלים מחיפה יתכננו את האצטדיון הלאומי של קונגו
איך הגיע משרד האדריכלים SO לתכנן את האצטדיון של קינשאסה בעלות של 80 מיליון דולר? ואיך זה קשור לקיבוץ יחיעם?
צירוף מקרים משונה למדי הוביל לכך שמשרד האדריכלים החיפאי SO architecture, שבראשו עומדים האדריכלים שחר לולב ועודד רוזנקיאר, יתכנן את אצטדיון הכדורגל החדש של קינשאסה, בירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
אין להקל ראש בעניין, מדובר בפרויקט לאומי גדול באחת ממדינות אפריקה המתפתחות, שעלות הקמתו נאמדת ב־80 מיליון דולר.
על קונגו נכתב כי היא המדינה העשירה והענייה ביותר בעולם. יש לה מרבצים של נחושת, יהלומים, זהב וקובלט, ובו־זמנית, במונחי תוצר מקומי גולמי לנפש (GDP) היא בתחתית הטבלה: 501 דולר לנפש ב־2019 לעומת ישראל, למשל, עם 44 אלף דולר לנפש.
מי שזכה במכרז להקמת האצטדיון הוא חיים גור, במקור בן קיבוץ יחיעם שחי בקונגו כבר 11 שנים, ואף התחתן עם מקומית והקים במדינה את ביתו. "קונגו היא לא מדינה מפותחת. היא בפיתוח. אין בה הסדר והארגון שיש בישראל או אירופה", מסביר גור. "הפרויקט היה בקשה שהגיעה מממשלת קונגו שחיפשה יזם שיכול להרים פרויקט בסדר גודל כזה בלוחות זמנים קשים ויכול להציע אפשרויות מימון. לממשלה אין את הכסף כרגע. אנחנו חברנו למשקיעים מקומיים וגם זרים. המדינה אמורה להחזיר לנו את הכסף בפריסה של 6 שנים".
גור פנה ל־SO architecture, משום שהכיר את רוזנקיאר, בעצמו בן קיבוץ יחיעם. "אין בקונגו שירותי הנדסה ותכנון שמסוגלים להרים פרויקט בסדר גודל כזה ולכן הוא פנה אלינו", מסביר רוזנקיאר. "כרגע יש שם כמה אצטדיונים, שבנויים בסטנדרטים מאוד נמוכים. מתוך רצונה של קונגו להתברג בין המדינות שיכולות לארח חלק מהמשחקים באליפות אפריקה ב־2026, הוחלט על הקמת אצטדיון לאומי שיכיל כ־30 אלף צופים ויעמוד בסטנדרטים בינלאומיים".
עיצוב הבניין מודרני, אבל מתחשב גם בקונטקסט הלאומי: "בחרנו שלא לעצב מערכת פלדה מורכבת, אלא להשתמש במעטפת בטון, המתאימה ליכולות התעשייה המקומית. זו החלטה שתאפשר להימנע מיבוא מסיבי של ידע, כוח אדם לבנייה וחומרים, ותבטיח שהמשאבים הרבים שיושקעו במבנה יישארו בידי המקומיים".
רוזנקיאר מבהיר כי האצטדיון, שנמצא בקרבת הדרך המקשרת בין שדה התעופה הבינלאומי לקינשאסה, אמור להפוך למבנה הציבור המרכזי באזור, ועתיד לאכלס גם פונקציות מסחריות וציבוריות. הוא מוסיף כי קרבתו של המגרש ליובל נהר הקונגו תאפשר הקמת תשתית טיהור מי שפכים המתאימה להיקף מבנה כזה.
בשנים האחרונות יותר ויותר אדריכלים ישראלים פועלים במדינות מתפתחות, ובהם משרדי האדריכלים משה צור, אבנר ישר, יסקי מור סיון וקנפו כלימור. לולב טוען שזה משום שלאדריכלים הישראלים יש המון מה להציע, כשהרגולציה הישראלית הנוקשה לא מסרסת אותם: "חושבים שהאדריכלים הישראלים לא מספיק טובים ולא מבינים שזה מפני ששמים עליהם עוד ועוד רגולציות. זו הרעה החולה של הענף בישראל. אנחנו מצליחים בספורט ובהייטק ואין שום סיבה שזה לא יקרה גם לאדריכלות".
