עם עלילה טובה, שחקנים מעולים ותפקידי אורח הוליווודים - "הדוב" חוזרת לעונה שנייה
עם עלילה טובה, שחקנים מעולים ותפקידי אורח הוליווודים - "הדוב" חוזרת לעונה שנייה
"הדוב", הלהיט הקולינרי של דיסני, חוזרת השבוע לעונה שנייה. עם כיוון עלילתי חדש, מבנה שונה וכוכבים הוליוודיים בתפקידי אורח, היוצרים שלה שוב מוכיחים כי היא שייכת לסדרות העילית של תור הזהב הטלוויזיוני
“הדוב" חוזרת השבוע (2.8) בעונה חדשה, שהיא שונה מאוד מהעונה הראשונה. רק השחקנים נראים מוכרים, וגם הם מתנהגים אחרת ולפעמים נבלעים ברקע של שחקנים גדולים מהם. אפילו האוכל שונה. אם בעונה הראשונה קארמי ברזאטו (ג’רמי אלן ווייט), השף המדופלם, חזר מניו יורק לעסק המשפחתי בשיקגו, ושם הרים מהאשפתות את מסעדת הפועלים השכונתית, הרי שכעת הוא פותח מסעדה שתהיה מועמדת לכוכב מישלן.
עם עלייתה "הדוב" התקבלה באהדה רבה בארצות הברית, עם ציון ממוצע של 100 באתר המשקלל את הביקורות rottentomatoes.com, והחלטה להפיק עונה חדשה במהרה. העונה השניה עלתה בארצות הברית כבר לפני חודש, וזוכה לצפייה מרובה (מקום שלישי במדד הצפייה של נילסן). עד עתה היו לה מיליארד דקות צפייה, שזאת דרך חדשה ומבלבלת למדוד צפייה, ופירושה — הרבה מאוד. בעונה הזאת משתתפים בתפקידי אורח כוכבי קולנוע וטלוויזיה ענקיים בהם אוליביה קולמן, ג'יימי לי קרטיס ובוב אודנקירק, מה שמלמד שהיא גם נהפכה לחביבת הברנז'ה בהוליווד.
"הדוב" זוכה לכל השבחים כי כמו מיטב סדרות העילית של תור הזהב בטלוויזיה, היא לוקחת ז'אנר מוכר, מתכתבת איתו ומשכללת אותו. הז'אנר המקורי היה של הגיבור המצליח בעיר הגדולה, החוזר לשכונת הפועלים שממנה יצא, מבין את הערכים הטובים והישנים שלה, ומתאהב מחדש. אלא ש"הדוב" לא נפלה למהמורות הקיטש. היא נשארה בגבולות הז'אנר, אבל הפתיעה לכל אורכה, בחן ובטעם טוב, תרתי משמע. כעת, כשהיוצרים, ובראשם כריסטופר סטורר ("ראמי"), הבינו שהקהל מוכן לשתף פעולה, היא מפליגה למקומות עוד יותר רחוקים ומאתגרים.
קצת אחרי שחצי מהסדרה התקדמה לה, מגיע פרק יוצא דופן, הפרק השישי מתוך עשרה (שנקרא Fishes "דגימים") וחורג מהצלחת. קודם כל, הוא ארוך כפליים מכל שאר הפרקים וחוץ מזה הוא מתרחש חמש שנים לפני אירועי ההווה של הסדרה. זהו פרק חג המולד במשפחת ברזאטו, והוא נגטיב של פרקי חג מולד בסדרות טלוויזיה — הוא מנוגד לכל כללי הז'אנר, והדבר הכי רחוק מסרט הולמארק לחג שאפשר לדמיין. ארוחה משפחתית רועשת, טעונה, אלימה וכואבת, כזאת ששאלה לא הכי תמימה כמו "את בסדר?" גורמת להתפרצות הר געש של זעם. "דגימים" הוא הפרק שעומד בפני עצמו — כמו השלישי ב"האחרונים מבינינו" והשלישי ב"יורשים", מפגן קולנועי שאליו היוצרים מנקזים אליו את כל היצירתיות שלהם. הוא ארוך כפליים משאר הפרקים, 66 דקות, וכאמור מתרחש בזמן כרונולוגי אחר — 256 שבועות לפני פתיחת המסעדה, כך נכתב בכתובית.
בפרק אחר של הסדרה נראית אוליביה קולמן, שגילמה ב"הכתר" את המלכה, בהופעת אורח בת חמש דקות נוצצות, בתפקיד שפית מדופלמת שמקלפת פטריות. למה לעשות את זה? היא נשאלת ומשיבה: כדי שהסועדים ירגישו שהתאמצו בשבילם. זאת בהחלט התחושה שמתקבלת גם אצל הצופים, גם היוצרים התאמצו בשבילם. האם תהיה עוד מנה, כלומר עונה? התשובה היא כן, כלומר כן, שף. ביוני שנה הבאה.
