"הַטַּבָּח" חזרה בעונה חדשה ומזכירה לנו את הנורמליות שייחלנו לה
"הַטַּבָּח" חזרה בעונה חדשה ומזכירה לנו את הנורמליות שייחלנו לה
העונה החדשה של "הַטַּבָּח", על קורותיו של שף תל־אביבי, עמוסה בסקס אפיל ואותנטית. היא מזכירה לנו את הנורמליות הישנה שפעם ייחלנו לה
"הַטַּבָּח", הדרמה על שפים תל־אביבים, יחסיהם והמסעדות שלהם, בעלת השם הטריגרי בימים אלה (כשהוא לא מנוקד), חזרה בראשון בעונה חדשה ב־yes, אחרי שלוש שנים ואחרי שפרצה מלחמה בישראל, שעדיין נמשכת. אלה שני מכשולים שעומדים בפניה. על המכשול הראשון היא מצליחה להתגבר, כמעט ולא צריך לדעת מה היה בעונה הקודמת: העונה השנייה, שמתחילה במפגש עם השף הגאון והמיוסר שמתמודד עם צרות מבית ומבחוץ, עומדת בפני עצמה. היא מיד שואבת את הצופים להתרחשויותיה, שקורות כרונולוגית שנתיים אחרי המפגש האחרון של הקהל עם העונה הקודמת, ומדביקה אותם למסך משם.
אשר למכשול השני, היוצר ארז קו־אל צירף הסבר לפרקים שנשלחו מראש לעיתונאים (שני הראשונים משודרים ברצף היום, השאר יעלו פעם בשבוע), ובו כתב שהסדרה עמדה להצטלם ב־9 באוקטובר, יומיים אחרי האסון, ואז הכל נדחה — ומועדי השידור בהתאם. ההחלטה לשדר אותה כעת התקבלה כשלדבריו הצופים "משוועים למשהו אחר בטלוויזיה, שהוא לא חדשות". כנראה שהוא צודק.
מה שבטוח זה שאין משהו יותר שונה מהחדשות מאשר סדרה תל־אביבית על שפים סוערי מזג שאוכלים, קונים ועובדים במסעדות אמיתיות ("שילה" ו"דליקטסן" לדוגמה), על חיי לילה, ועל שאיפה לנורמליות — במקרה שלהקים מסעדה חדשה, כמו שקורה בעונה הזאת של הסדרה, מבטא אכן שאיפה לנורמליות.
הסדרה אומנם לא מתרחשת בשדה הקרב, אבל אחד ממאפייניה הבולטים של "הטבח", זה כמה שהיא גברית. הדיאלוג בתחילת הפרק הראשון בין נהג מונית לשף הריאליטי המפורסם דורי (גל תורן המעולה), שכולו "וואללה" ו"אחי, באיזה קטע?", הוא גם אותנטי, גם מציג שיח שנדמה שמתקיים בעיקר בעולם הזכרי, ואודה כי הוא גם די סקסי. שני האפיונים האלה — דיאלוג אותנטי וסקס אפיל — מתחזקים בהמשך העונה של הסדרה. גם במפגש בין דורי למיה (דנה פרידר), דמות חדשה של אשת עסקים, יזמית ובת לאחת המשפחות העשירות במשק, שעמה מתפתחים לו רומן וקשר עסקי. וכמובן שגם באינטראקציה בינו לבין חברו משכבר בעונה הקודמת, נמרוד (גורי אלפי), איש משפחה שנכנס לעולם המטבחים בגיל מאוחר יחסית, שאיתו הוא מנהל קשר מורכב כמעט מהמפגש הראשון.
שני הפרקים הראשונים הביאו גם סופים חדשים והתחלות חדשות וגם תנופה ואנרגיה של מטבחים וטבחים. בהמשך יעקבו אחר תהליך הקמת המסעדה, בניית תפריט, טעימות ועוד. זה מזכיר כמובן את "הדוב", אחת הסדרות האמריקאיות הטובות של השנים האחרונות, בהתרחשויות במטבח וביצרים בין הדמויות, אבל יש בסדרה הזאת — כמו בעולם המסעדנות הישראלית בכלל — גם משהו מקורי ומשכנע, טעמים חריפים ומתוקים שמשתלבים זה בזה ויוצרים משהו חדש עם עוקץ, משהו מקומי עם השפעות בינלאומיות, שמזכיר את העולם שחיינו בו פעם ושרצינו להידמות לו.
