נלי תגר: "אני רוצה להיות יותר משוחררת מפחדים"
נלי תגר: "אני רוצה להיות יותר משוחררת מפחדים"
השחקנית נלי תגר לא נהנית לישון, מעלה סטנד־אפ על פוליטיקה ומוות, מעירה את ילדיה כדי לראות שהם חיים, מתגעגעת למחנות קיץ בצופים, מעבירה את ימי שישי בפיצוציות ולפעמים אחרי שהיא צופה בנדב איל היא חייבת הפסקת סיגריה
נלי תגר, גיל: 39
• מקום מגורים: תל אביב
• מצב משפחתי: נשואה + 2
• שחקנית וסטנדאפיסטית זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה ב"האחיות המוצלחות שלי". בימים אלה מעלה את מופע הסטנד־אפ החדש שלה שיושק ב־3 בדצמבר בצוותא. משמשת פרזנטורית של ארגון לקט ישראל
איפה אנחנו תופסים אותך?
"בחניה כחול־לבן שתפסתי בתל אביב, שזה רגע מאושר".
איך ואיפה את שותה את הקפה שלך?
"בבית אני שותה קפה מפרקולטור, שהוא גם הכי טעים לי וגם ידידותי לסביבה וחסכוני. נגמלתי מתרבות בתי הקפה ואם אני כבר יושבת, אז אני מזמינה משהו שאין לי בבית כמו איזה הפוך שיבולת שועל שאין יותר תל אביב מזה, ובא לי להביא לעצמי סטירה על שאמרתי את זה".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"על כוס יין עם אבא שלי שנפטר לפני 21 שנה. יש לי מלא להשלים כי נפרדנו לפני המון שנים כשהייתי ילדה ועכשיו אני כבר אמא בעצמי".
על מה את עובדת עכשיו?
"אני משיקה את מופע הסטנד־אפ שזה חלום שמתגשם. ואני מתעסקת שם בדברים שפחות עולים בסטנד־אפ כמו פוליטיקה, חרדות ומוות. אני גם הפרזנטורית של ארגון 'לקט ישראל' שמציל מזון איכותי, כמו עודפי חקלאות, מזון ממסעדות ומחברות קייטרינג, ומעביר אותו למי שזקוק. יש לי טור שבועי ב’ידיעות אחרונות’, 'התגרנית', תוכנית צהריים ברדיו תל אביב 102FM עם לירון ויצמן, ובקרוב עולה הסדרה 'מדרסה' בכאן 11 שכתב סייד קשוע וביים גורי אלפי, על בית ספר דו־לשוני בירושלים".
מה השריטה שלך?
"לפעמים הילדים שלי ישנים טוב מדי ואני מעירה אותם כי אני מפחדת שקרה להם משהו. בכלל, בלילה אני מחכה שכבר יגיע הבוקר, אני לא נהנית מפעולת השינה. פעמיים בשבוע אני מתמוטטת מעייפות ונרדמת אבל כשאני נכנסת למיטה אני בלחץ ומשתוקקת להתחיל את היום הבא".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"אני לא בנאדם שמתייעץ או מתלבט, יש לי איזה קול פנימי ותמיד אעשה בסוף מה שאני מרגישה. לפעמים אני טועה".
איך את אוהבת להעביר את שישי בצהריים?
“אני מנויה לעיתון אחד ובשישי אני עומדת בפיצוצייה וקוראת את כל האחרים שאין לי בבית. אני מאוד נהנית מהפורמט, קשה לי לקרוא באפליקציות".
איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?
"יכולת להיכנס לאנשים לתוך החלום".
מי בעינייך האדם הכי סקסי?
"בעלי. הוא באמת הכי סקסי. אם אני צריכה לבחור מישהו שהוא לא בעלי אז אני יכולה להסתכל ולהקשיב לנדב איל במשך שעות. כשהוא מדבר בתוכנית הרדיו שלי ושל לירון אז כשהוא יורד משידור, אני יוצאת לסיגריה".
למה את מתגעגעת?
"לאושר העילאי שהיה בלהיות בת עשרה בצופים, לחוות את הדבר הזה של להיות מדריכה ושל מחנות קיץ, זה אושר אמיתי וטהור שלא מצאתי לו עדיין תחליף".
על מה את אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"אני אובססיבית על חוגים לילדים. כילדה היה מותר לי חוג אחד וכאמא, בני רק ממלמל משהו ואני מיד מבררת איפה החוג".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"הייתי רוצה להיות יותר משוחררת מהפחדים שלי. מבחוץ אנשים אומרים: 'נלי, את אמיצה, את עושה סטנד־אפ'. אבל אני עושה את זה כדי להתמודד עם כל הפחדים. אבל אני בתהליכים, אני אדם מאוד מטופל".
על מה יש לך רגשות אשם?
"יש לי רגשות אשם על הזמן שאני מבלה ברשתות החברתיות. מצד אחד, זו חובתי לייצר תוכן ולהגיד בכל רגע נתון כמה עוקבים יש לי ואני צריכה להיות חלק מהדבר הזה. מצד שני, זה לא בא לי טבעי ואני מרגישה שזה גוזל לי זמן וגם שאני רוצה למנוע את הדבר הזה מהילדים שלי".
מה מפחיד אותך?
"הכל והרבה. אנחנו בעידן שלא לגיטימי לפחד, צריך להתגבר ולא להיות במרמור, ולפעמים בא לי להתמרמר ולכאוב ולפחד ואני מרגישה שאין לזה מרחב. אנחנו בעידן של 'אל תחשבי על זה', קוראים לזה 'חיוביות רעילה' — מכריחים אותך כל הזמן לחשוב חיובי. את מרגישה רע שאני לא חושבת חיובי כל הזמן".
מה עושה אותך מאושרת?
"אני מאושרת מאוד בקלות. צוחקים עליי שכל דבר מייצר אצלי התפעלות מפעימה. כל רגע הוא גדול מהחיים מבחינתי, כל רגע שבו אני עושה את ההופעה הוא רגע יחיד ומיוחד גם עם הילדים: בכל פעם שהם צוחקים בגללי, אני מאושרת".
מה הכי חסר לך בחיים?
"ודאות. אבל אין ודאות בעולם".
מה את מחשיבה כנכס היקר ביותר שלך?
"היכולת שלי לספר סיפור. להנגיש דברים ולדבר גם בעל פה וגם בכתב. אבל זה לא עובד עם סיפורי לילה טוב לילדים, כי זה דבר משמעם".
איזו תכונה את הכי מעריכה אצל החברים שלך?
"שהם עוברים הלאה ולא נתקעים על משהו שאני כן. אני מקנאה באנשים שעוברים הלאה. קראתי שסוד האושר זה זיכרון קצר ולי יש מאוד ארוך".
מי היוצרים האהובים עלייך?
"חנה לסלאו, תום יער, עדי אשכנזי, רונה קינן, חנוך לוין וכמובן גילה אלמגור שהיא יוצרת וסופרת ושחקנית אלמותית ואישה מדהימה ואקטיביסטית. היא השראה בשבילי וזכיתי לעבוד איתה הרבה וזו זכות מטורפת. וגם הסוכנת שלי זוהר יעקובסון, אישה שלקחה טרגדיה אישית והפכה למפעל חיים מטורף".
אם לא היית שחקנית מה היית עושה?
"UX/UI. אני לא יודעת מה זה אבל זה נראה לי משהו שהייתי יכולה להיות".
