"אני לא מאמינה שיש גבול ליכולת האנושית"
"אני לא מאמינה שיש גבול ליכולת האנושית"
רצת המרתון הישראלית לונה צ'מטאי סלפטר החלה את דרכה כספורטאית חובבת כשעבדה בשגרירות קניה בארץ. היום יש לה סיכויים להפוך למהירה בעולם. "אני קמה כל בוקר לרדוף אחרי החלום שלי", היא אומרת בריאיון ליום האישה הבינלאומי
באוקטובר האחרון העלתה הרצה הישראלית לונה צ'מטאי סלפטר תמונה לעמוד האינסטגרם שלה שצולמה בעיצומו של מאבק איתנים במרתון לונדון. צ'מטאי סלפטר נראית כשהיא רצה כתף אל כתף עם הענקיות העולמיות והבלתי מעורערות של התחום — ג'ויסילין ג'פקוסגיי ובריג'יד קוסגיי. פניה של צ'מטאי סלפטר משדרים ריכוז אדיר מעורב בסבל, אך גם נחישות חסרת מורא אל מול סיטואציה תחרותית מלחיצה. סיטואציה שהיא תוצר ישיר של קצב מסחרר שהכתיבה ברחובות הבירה הבריטית והותיר אותה במחיצת הטובות והמהירות ביותר בעולם. "כשהיא מתחרה, היא לא רואה בעיניים", העידו הקרובים אליה.
את אותה ריצת מרתון יוקרתית סיימה לבסוף צ'מאטי סלפטר במקום החמישי המכובד. מעט לאט יותר משיאה האישי למרחק של 42.2 ק"מ, שעומד על 2:17:45 שעות והופך אותה לאישה השמינית במהירותה בהיסטוריה. בלונדון צ'מטאי סלפטר היתה במרחק נגיעה מהקרב על הניצחון. "זו היתה תוצאה נהדרת", כתבה לאחר מכן באינסטגרם, "אבל מעט נאבקתי שם".
1 צפייה בגלריה
לונה צ'מטאי סלפטר. "אני מסבירה לבן שלי שאמא אוהבת להיות רצה, שזו עבודה וגם מקור פרנסה"
(AP)
צ'מטאי סלפטר החייכנית, שבכלל החלה את דרכה כרצה חובבת בימים שבהם עבדה כעוזרת השגריר הקנייתי בישראל, רוצה הרבה יותר מזה. כנראה שאפילו הרבה יותר מהניצחון המזהיר והשיא האישי שהשיגה במרתון טוקיו החשוב לפני כשנתיים, שם גם נקבע שיאה במרחק.
"השנה אני רוצה להיות הטובה ביותר שאפשר", אומרת הרצה בת ה־33 בריאיון לכבוד יום האשה, "אני רוצה לשבור את השיא האישי שלי ולפרוץ את כל הגבולות שלי". אולם מאוד ייתכן שצ'מטאי סלפטר, אשר בעת הריאיון נמצאת ביפן לקראת השתתפותה בתחרות מרתון בשבוע הבא המיועדת לנשים בלבד בעיר נגויה, מפנטזת גם לפרוץ את גבולותיהן של אחרות בעתיד הקרוב.
"צפו למשהו מיוחד ממנה", התריע פוסט שפורסם לפני כמה שבועות בעמוד קבוצתה החדשה, אימפריית הריצה — NN Running Team — אשר מאגדת את הרצים המהירים והחזקים בעולם, כולל שיאן העולם אליוד קיפצ'וגה ("אני לא מתאמנת איתו, אנחנו בקבוצות אימון שונות"). לדברי צ'מטאי סלפטר, היא ככל הנראה נמצאת בכושר הטוב ביותר שבו היתה לאורך הקריירה שלה.
"התפיסה שמנחה אותי היא: קחי את האתגר שלך ותהפכי את הפיצוח שלו לחלום. זה בוודאי יהפוך אותו להרבה פחות קשה"
כמה טוב? כנראה עד כדי כך שתנסה בקרוב, כשהיא וצוותה יחושו כי הרגע הנכון הגיע, להתמודד על שיא העולם במרחק לנשים, שעומד על 2:14:04 שעות, וקבעה אותו בריג'יד קוסגיי במרתון שיקגו ב־2019.
"אני לא מאמינה בגבול ליכולת האנושית, ואני חושבת שזה אפשרי שאשבור בעתיד את שיא העולם. אני עובדת מאוד קשה, עם המון תשוקה, וזה החלום שלי. אבל כדי שהוא יתממש, המון חלקים בפאזל חייבים להתחבר. חוץ מכושר מאוד גבוה צריך מסלול מהיר, מזג אוויר מושלם וגם מתחרות חזקות שימשכו אותך למעלה", היא מסבירה. מסביב כולם מאמינים ביכולתה ובכישרונה וממתינים ליום שתתפוצץ על המסלול ותציב את ישראל על המפה, כפי שעשתה פעמים רבות בעבר.
חתיכה קריטית בפאזל הנקרא לונה צ'מטאי סלפטר היא משפחתה וסביבתה הקרובה. מאמנה ובעלה דן, האיש שמנווט את דרכה התחרותית מאז פרצה לתודעה וכמובן שבנם בן ה־8, רוי. "להיות רצה תחרותית בינלאומית שהיא גם אמא זה לא פשוט", היא מתוודה, "אני נמצאת מחוץ לישראל למשך תקופות ארוכות ואני מתגעגעת המון. אני חייבת להתאמן במקומות גבוהים, ולהיות כל הזמן חזקה ובפוקוס. אין ברירה אחרת בתחום הזה. למזלי דן, רוי והמשפחה הקרובה שלנו עוזרים המון וזה גם מה שמאפשר לי להיות טובה יותר. כשהם שמחים, אז גם אני רגועה".
במהלך הריאיון צ'מטאי סלפטר מספרת כי לא ביקרה בישראל כבר יותר מ־80 ימים. אמנם רוי ודן באו לבקר אותה במחנה האימון הארוך והחשוב בקניה — בירת הריצה העולמית והמדינה שנולדה וגדלה בה — אבל ביקור של שבוע אף פעם לא מספיק לאף אחד מהצדדים.
"אף על פי שהוא מכיר אותי רק כרצה, רוי שואל אותי הרבה פעמים למה בחרתי את העבודה הזאת ומתי כבר אפרוש", היא מספרת. "אני מסבירה לו בסבלנות שזה החלום של אמא, שאמא אוהבת להיות רצה ושזו העבודה שלה וגם מקור הפרנסה. בלי האימונים בגובה, אמא לא תהיה מסוגלת להתמודד מול הרצות הקנייתיות והאתיופיות שחיות במקומות האלו. באמת שזה לא קל לשנינו, אבל אני מאוד גאה בו שהוא ילד חזק".
ואם בחוזקות עסקינן, הרי שביום ראשון הקרוב צ'מטאי סלפטר צפויה לעמוד על הקו הזינוק בנגויה כאחת משתי פייבוריטיות לניצחון. מולה תתמודד לא אחרת מאשר אלופת העולם ומחזיקת התוצאה הרביעית בכל הזמנים בריצת המרתון, הקנייתית רות צ'פנגטיץ'. צ'מטאי סלפטר, כאמור, הגיעה ליפן בכושר טוב והתחרות עשויה להתפתח לכדי מאבק מרתק ויוקרתי מאוד על הניצחון. "שיאים לא צפויים להיות שם", היא מרגיעה מראש.
"אנחנו נשים חזקות", היא אומרת על מתחרותיה הקשוחות לענף, "אנחנו נשים שעובדות מאוד קשה כדי להצליח. נשים שלוקחות אחריות על חיינו. אני באמת חושבת שלפעמים זה לא קל". המנוע של צ'מטאי סלפטר ברגעים מאתגרים, כך היא מספרת, הם שאיפותיה והחלומות הגדולים שטוותה לעצמה. "אני קמה כל בוקר לרדוף אחריהם, לא משנה כמה זה קשה וכמה הדרך לפעמים בעייתית". זו גם העצה הטובה ביותר שהיא רוצה לתת לכל מי שקוראת את הכתבה: "קחי את האתגר שלך ותהפכי את הפיצוח שלו לחלום. זה בוודאי יהפוך אותו להרבה פחות קשה".
