הספר הראשון בטרילוגיית "המלכה" מעניק פרשנות חדשה למגילת אסתר
הספר הראשון בטרילוגיית "המלכה" מעניק פרשנות חדשה למגילת אסתר
אחשוורוש הוא מלך חכם וחזק, מרדכי היהודי הוא בכלל שפוט שלו שמספסר בבתולי בת דודתו אסתר כדי להפיק תועלת פוליטית, וושתי לגמרי לא מתה. בספר ראשון בטרילוגיית "המלכה" נטלו התסריטאי מעיין אשכולי וחוקרת איראן תמר עילם גינדין את האובססיה שלהם למגילת אסתר והעניקו לה פרשנות חדשה ונועזת שמנתצת פרות קדושות ורק מחכה להפוך לסדרה בנטפליקס
אחרי סדרות היסטוריות מצליחות כמו "סיפורה של שפחה" או "ברידג'רטון", נראה רק הגיוני שאפשר לרקוח עלילת מתח בהמשכים, רוויית תהפוכת ויצרים, מהסיפור של מגילת אסתר: יש מלך עם גחמות, יש יועצים עם מזימות, יש מלכה לשעבר ומלכה בהווה והרבה יפהפיות מנוצלות מסביב, יש סוד משפחתי, סכנה מרחפת ושאיפות פוליטיות — בקיצור, חומר טוב לסדרה בנטפליקס. ואולי זה עוד יקרה, כי את הכפפה הזאת מרימים תמר עילם גינדין ומעיין אשכולי, שכתבו לאחרונה את הרומן "המלכה", המפיח חיים בסיפור המגילה, מעבה ומעגל את הדמויות, ומעניק להן גם ממד אקטואלי רלבנטי.
"המלכה" (בהוצאת זרש, כן כן) הוא ראשון בטרילוגיה. החלק הראשון מתאר את הארמון של אחשוורוש מסוף מלכות אביו ועד ניסיון ההפיכה הכושל נגדו. בספר מרדכי הוא שר צבא של אחשוורוש, יהודי מתבולל, אסתר היא בת דודתו שמאוהבת בו, אבל הוא מעביר אותה אל הארמון ומנסה להפיק מכך תועלת פוליטית. המן הוא יועץ ממולח שבא מאשפתות ועולה לגדולה בזכות ערמומיות וכושר הישרדות, ושתי עדיין חיה וקייימת ודווקא יש לה עניין באחשוורוש, וזה הולך ומסתבך.
עילם גינדין היא בלשנית המתמחה בפרסית ובאיראן הקדומה והמודרנית, מרצה מבוקשת בנושאים הללו. מעיין אשכולי הוא סופר ותסריטאי , שכתב בין השאר ל"סרוגים" ולסדרות טלוויזיה לילדים.
"לפני 16 שנה נתקלתי במדרש חז"ל שמתאר איך המן ומרדכי הפכו להיות אויבים", מספר אשכולי, "שעל פיו, לפי המדרש שניהם היו שרי צבא של אחשוורוש ובסוף המן שהסתבך כספית מכר את עצמו לעבד למרדכי. ואני אומר, מרדכי שר צבא? זה שונה לגמרי ממה שהגננת לימדה אותנו. כלומר מרדכי הוא חלק מהפמליה המלכותית. פתאום הסיפור שונה".
כך עלה בדעתו לכתוב תחילה תסריט, ובהמשך הבין שהכיוון הוא דווקא רומן. ככל שהעמיק בתחקיר, גילה שהחוקרת תמר עילם גינדין כל כך מתמצאת בנושא שהם החליטו לכתוב ביחד ולצאת לדרך מו"לית עצמאית — גינדין פתחה לפני זמן לא רב הוצאת ספרים עצמאית ושמה זרש. "אנחנו אובססיביים על מגילת אסתר ומצאנו אוזן קשבת זה אצל זה", הם אומרים. עכשיו הם מתרגמים את הרומן הראשון לאנגלית וכותבים את החלק השני בטרילוגיה. השקת הספר תתקיים ב־6 במרץ במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים וב־7 במרץ בבוקר בכנס דורות חיפה, ובערב בעלמא בתל אביב.
על אילו מקורות נשענתם?
עילם גינדין: "הדבר היחיד ההיסטורי בטקסט הזה הוא שהיתה העיר שושן והיה המלך אחשוורוש. השתמשנו בכתבי הרודוטוס והיסטוריונים יוונים אחרים. יש כתובות סלע וכתובות קיר. השתמשנו באינצקלופדיה איראנית, בכתבים זורואסטריים שתיארו מנהגים דתיים. וכמובן כל מדרשי חז"ל. נתנו אותו משקל למדרשים ולהרודוטוס, כי כולם שקרנים וכולם ממציאים, אז הצלבנו בין כל השקרנים".
הפרק הפותח את הרומן מבוסס על סיפור מסורתי עתיק שגילו והשתמשו בו כדי לבנות את דמותו של המן. "זה סיפור שסיפרו יהודי איראן במאה ה־10 להיסטוריון מוסלמי", מספרת עילם גינדין. "הוא כותב שם על פורים, ומצטט סיפור שלא שרד בשום מסורת אחרת, כך שבספר שלנו החזרנו ליהודים מסורת שאבדה להם".
מגילת אסתר מעוררת רגשות אמביוולנטיים. יש בה טון פארודי והסוף כביכול טוב, אבל הסיפור מסתיים ברצח של 75 אלף איש בידי יהודים. מה תחושתכם כלפי הטקסט?
עילם גינדין: "וזה בלי לדבר על אונס הבתולות. ג'נוסייד עד לפני 200 שנה למרבה הצער היה דבר נפוץ ואפילו מצוין כל עוד אתה בצד הטובח. אבל דווקא העניין של סחר בבני אדם הרבה יותר גרוע בעיניי. בדרך כלל כשחושבים על הבתולות שנקבצות בארמון לא חושבים שאלה ילדות בנות 10-9. נערה בתולה יפת מראה היתה מי שמתחת לגיל הבגרות המינית. מעל גיל 9 היא כבר נשואה".
אשכולי: "האבות או האחים שלהן הוציאו אותן בעל כורחן מהבית אל בית המלך כדי להשיג באמצעותן דברים. וברגע שהמלך שכב איתן, הן עוברות לבית הפילגשים והן לעולם לא יינשאו ויקימו בית משלהן, ואם יש להן ילדים, לוקחים אותם מהן בגיל 5. הפרשנות שלנו, למשל, היא שאחרי שהמלך בחר באסתר למלכה, אחד היועצים שחרר את שאר הבתולות, אבל המלך לא רצה לוותר עליהן ולכן היה צריך לאסוף שוב חבורת בתולות".
עילם גינדין: "אחד הדברים שלמדתי ממעיין על כתיבת רומן היסטורי זה שהוא קורא את הטקסט המקראי ושואל רגע, למה? למשל, ניסינו להסביר מה יוצא למלך מהקונספט של כל נערה בתולה, והבנו שזה יצירת מערך של בנות ערובה: המלך לקראת יציאה למלחמה, כל משפחה שולחת את בנותיה בתקווה שמישהי מהן תהפוך למלכה, והמלך שולט במשפחות האלה, כי חיי הבנות בידיו. זו דרך לשלוט. בבית ספר למדנו על אחשוורוש כמלך טיפש שמתמרנים אותו, אבל הוא היה מלך אכזרי עם המון כוח. הוא הצליח לשרוד בזמן שמלכים אחרים נרצחו על ימין ועל שמאל, הוא אמנם מטורף ופרנואיד אבל יש לו סיבה טובה".
הפמיניזם של מגילת אסתר הוא נושא מורכב. בסך הכל נשים בנות התקופה היו במעמד נחות ונאלצו לתמרן. לדברי אשכולי, "רוב האנשים חושבים שוושתי מתה, אבל מופתעים לגלות שאצלנו היא הופכת לדמות משמעותית. ואסתר בשלב הראשון רק מחכה שיצילו אותה, אבל בהמשך היא גדלה, יוצרת שיתופי פעולה, שומרת על החברות שלה, מוצאת מוקדי כוח ודרכי מילוט".
כמה מאיראן של היום נמצא במגילה?
עילם גינדין: "השנה זה מאוד ברור: מהפכת החיג'אב, מהפכת החופש הנשי ברחובות, היא מהלך פוליטי וארגוני שלא מאפשר להחזיר את הגלגל לאחור. וגם כאן, כמו במגילה — הנשים הן אלה שמתחילות את השינוי. במגילת אסתר כתוב 'כל מדינה ומדינה וכל מדינות המלך', וגם איראן של היום היא ארץ של קבוצות אתניות ומנהגים ולשונות. אפשר היה לראות את זה אחרי אונס נערה בלוצ'ית בידי שוטר מקומי, אז קמו הכורדים והאזרים; הרבה מהנערות שנהרגו במהפכת החיג'אב הן בנות 15-14, יש שם כוח נשי שמקיף את כל הקבוצות האתניות באיראן".
אפשר לצפות שהטרילוגיה תגיע מתישהו למסך?
אשכולי: "מפה זה התחיל, אני תסריטאי, חשבתי שיש פה חומר מעולה לסדרה, במשך עשר שנים חקרתי את הנושא, ישבתי בספרייה הלאומית וחיפשתי חומרים. חשבתי שכשהתסריט יהיה גמור, אבקש מתמר לעבור עליו שלא יהיו טעויות".
עילם גינדין: "אני אוהבת שסופרים ותסריטאים מתייעצים איתי על איראן".
התייעצו איתך בהפקה של "טהרן"?
"לא, וחבל כי לו היו שאולים אותי, אז ב'טהרן' היו רואים שטיחים בכל הבתים, ומלפפונים בקערת הפירות”.
