פרסי האמי ה-75: "יורשים", "הדוב" ו"עצבים" הן הזוכות הגדולות של הטקס
פרסי האמי ה-75: "יורשים", "הדוב" ו"עצבים" הן הזוכות הגדולות של הטקס
הטקס הנוצץ התקיים הלילה בבוורלי הילס, וכצפוי מי שהובילו במספר הזכיות הן "יורשים", שזכתה בקטגוריית סדרת הדרמה היוקרתית, ו"הדוב" שזכתה בסדרת הקומדיה - כשכל אחת קיבלה שישה פרסים. הישג בולט רשמה הסדרה "עצבים" עם חמש זכיות, כולל פרס המיני סדרה הטובה ביותר
כל כך הרבה תוכן יש בטלוויזיה, אלפי סדרות, תוכניות מכל הז'אנרים, ובשנים האחרונות, בזכות הסטרימרים, יצירה מכל העולם וכך גם שחקנים, במאים ותסריטאים. אפילו חוששים מזה שהשוק רווי, שהולכים לאיבוד בתוכן האין-סופי שאמור להתאים לכל צופה. אבל לפי הטקסים שהצטופפו להם לפרק זמן של שבוע אחד בהוליווד - והם כללו את טקס גלובוס הזהב בראשון שעבר, טקס בחירת המבקרים באמצע השבוע, ואתמול, הטקס החשוב ביותר בתחום הטלוויזיה, טקס האמי ה-75, שהתקיים בבוורלי הילס - יש כנראה רק שלוש סדרות שראויות לפרסים. הטקס משודר ומתורגם ב-yes.
"יורשים" ו"הדוב" זכו כל אחת בשישה פרסים כולל הדרמה הטובה ביותר ל"יורשים" והקומדיה הטובה ביותר ל"הדוב", ממש כמו בטקס הגלובוס משבוע שעבר, ו"עצבים" זכתה בחמישה פרסים, כולל פרס המיני סדרה הטובה ביותר, גם היא ממש כמו ב"גלובוס". כך זכו אותם שחקנים לפרסים, עם שינוי קטן לפה ולשם. אולי נשאו אותם נאומי תודה. מי יודע? קשה להבחין. קיירן קאלקין, שזכה בפרס על גילום רומן רוי ב"יורשים", בלט לטובה כאשר אמר מעל הבמה לאשתו שהיא הבטיחה שאם יזכה היא תשקול ללדת לו עוד ילדים. הבטחה זאת הבטחה.
אי אפשר להאשים את אנשי האקדמיה לטלוויזיה בהעתקה חלילה. הבחירות התקבלו זמן רב לפני הטקס, והוא התקיים השנה במועד הצפוף הזה, השונה מהמקובל. לרוב טקס האמי מתקיים בספטמבר, בהפרש גדול מהגלובוס. אבל בגלל שביתת התסריטאים והשחקנים שעוד היו בעיצומן אז, הטקס נדחה. אפשר היה לוותר עליו השנה, אבל מה היו עושים עם כל השמלות, חליפות הטוקסידו, המתנות, המנעמים והאפטר פרטיז?
הזכר הכמעט יחיד למאמץ שהשביתה והישגיה הביאו, הנוגעים לכל יושבי האולם היה בדבריה של סופיה מאנפרדי, התסריטאית של תוכניתו של ג'ון אוליבר, "השבוע שעבר", שקיבלה את הפרס בתחום. התוכנית זכתה זו השנה השמינית בפרס הזה אבל בפרס התוכנית הסאטירית זכה דווקא "הדיילי שואו" עם טרבור נואה, שכבר עזב אותה. מאנפרדי הודתה לאוליבר שתמך בתסריטאים בזמן השביתה. עוד ביטויים פוליטיים היו של ג'רמי סטרונג שהתייחס באופן עקיף להשפעה של המדיה הימנית על דעת הקהל. זאת משום שהסדרה שלו "יורשים" היא על תאגיד תקשורת ענק הדומה לפוקס ניוז, וגם שבמקרה פוקס היא רשת-האם ששידרה את הטקס. אז קצת קשה היה להתעלם מהשועל שבחדר.
בטקס עצמו ציין אנתוני אנדרסון, המנחה של הטקס, את מועד שידורו ביום לכבוד מרטין לותר קינג, המנהיג האפרו-אמריקאי שהטיף לשוויון ואחווה עד שהתנקשו בחייו. אנדרסון הנחה את הטקס במיומנות. הוא איפשר לאמא שלו, דמות חשובה בקומדיה שלו, להודיע לאנשים על הבמה מתי תם זמנם לנאומים ארוכים, במקום המוזיקה שלרוב מרמזת להם על כך. אנדרסון, קומיקאי אפרו-אמריקאי, שהתוכנית המזוהה איתו "שחור כזה", וסדרות הבת שלה, הן מהמצליחות על המסך. מונולוג הפתיחה שלו היה מלא מחוות לטלוויזיה שעל ברכיה גדל. זה התחיל בפארודיה מתקתקה לתוכנית הילדים המיתולוגית "השכונה של מיסטר רוג'רס", ומשם המשיך למחווה לסיטקומים על משפחות שחורות שיצר נורמן ליר, מגדולי יוצרי הסיטקומים, שהלך לעולמו בחודש שעבר כשהוא בן 101.
הטקס היה מאוד מגוון מבחינה אתנית. בפרס השחקנית הטובה בקומדיה זכתה קווינטה ברונסון על תפקידה ב"אבוט אלמנטרי". זאת היתה הזכייה הראשונה של אישה שחורה בקטגוריה הזאת מזה שלושים שנה. רו פול, המנחה את התוכנית "מופע הדראג של רו פול, אפרו-אמריקאי גם הוא, שתוכניתו זכתה בקטגוריית הריאליטי זו השנה החמישית ברציפות, הגן על זכותן של דראג קווינס לקרוא ספרים לילדים. זה נושא שהוא במחלוקת בארצות הברית.
מחוץ לבמה, על השטיח האדום, חאליד עבדאללה, השחקן המגלם את דודי אל פאיד בסדרה "הכתר", כתב על כף ידו "לעולם לא עוד", משפט שלרוב מתייחס לשואה, בהתייחסו למלחמה בין ישראל לעזה. עבדאללה מביע את תמיכתו בעזה בכל טקס ועל כל שטיח אדום, כעת העלה הילוך באופן שיקומם רבים. היחיד שנראה עונד את סיכת ההזדהות עם החטופים הישראלים, לעומת זאת בעזה היה בן ווינסטון, שהפיק את המופע של אלטון ג'ון, וקיבל על כך פרס.
הרגע המרגש והמשמעותי ביותר בטקס היה ממש בתחילתו כאשר כריסטינה אפלגייט עלתה לבמה כדי להגיש את פרס השחקנית הטובה בקומדיה. היא עלתה בשמלה אדומה מקטיפה ונעזרה במקל הליכה. הנראות של המוגבלות שלה לצד הקוליות שלה שווה אלף מחוות ומילים. ב-2021 סיפרה שלקתה בטרשת נפוצה וכי כנראה שהתפקיד האחרון שלה "בשבילי אתם מתים" יהיה האחרון כשחקנית. סוף לקריירה מאוד ארוכה שהחלה כתינוקת באופרת הסבון "ימי חיינו", תמונה שלה הוקרנה בטקס. הקהל קם על הרגליים לכבודה כמקובל במקרים האלה. היא התרגשה אבל גם נזפה בהם בצחוק על שהם מביישים אותה ביכולת העמידה שלהם בניגוד אליה. אחר כך, כשמחאו כפיים ברחמים על כל משפט שלה, הבהירה שהם לא צריכים לעשות את זה. משם היא העבירה את השרביט לקרול ברנט, הקומיקאית הנערצת עליה ועל רבים בעולם. הקומיקאית הוותיקה והמצחיקה, בת ה-90, סיפרה מעל הבמה שבמשך 46 השנים שהיא היתה בטלוויזיה, היא ראתה הרבה תמורות. היא שמחה לגלות, כך אמרה למשל, כמה גברים סוף סוף התקדמו יפה בתחום הקומדיה.
