מעבר לאג'נדות, "ארטל פורמל" היא פשוט מסעדה מעולה
מעבר לאג'נדות, "ארטל פורמל" היא פשוט מסעדה מעולה
למסעדה המדוברת של דור ונגר יש המון אג'נדות ומניפסטים. כשצולחים אותם, מגלים מנות מעולות ופירוגי אלוהי. אפילו המחיר פרולטרי, יחסית לת"א כמובן
אג'נדות ומניפסטים הם עסק מסוכן. ל"ארטל פורמל", המסעדה החדשה של דור ונגר ושותפיו, יש אג'נדה.
"אז מה זה בעצם 'ארטל פורמל'?", כותב ונגר בדף האינסטגרם של המסעדה החדשה שלו בקריית המלאכה בדרום תל אביב. "'ארטל' הוא מושג שהגיע מרוסיה שלפני המהפכה הקומוניסטית, ומשמעותו ארגון בלתי פורמלי של בעלי מלאכה, אנשי קראפט ומלאכות כפיים, דייגים, כורי פחם, צוענים, שחיו יחד ויצרו בדרך משותפת, חברתית וכלכלית. ה'ארטל' מבטא את מה שאנחנו רוצים לייצר בין ארבעת הקירות, שהם עבורנו יותר ממסעדה. בצהריים אנחנו שואפים להיות קואופרטיב צווארון כחול כהלכתו, מקום שבו אנשים יוצרים יחד. בערב נעבור ל'פורמל' - פורצלן, פרחים, יין ומפות".
זה לא לגמרי מפתיע שוונגר מסוגל ורוצה להתבטא כך. האיש, מעבר לכך שבישל כטבח במיטב המסעדות (מונא הירושלמית, למשל), כתב טור אוכל במשך כמה שנים ב"הארץ". השאלה היא רק האם המילים היפות שלו אמורות לעניין אותנו. עוד קצת מוקדם לענות כי כל חלק ה"ארטל" הנ"ל הוא כרגע טרי מאוד.
ונגר, השפית שלצדו, מיקה אלקיים (סנטה קתרינה), והקונדיטורית אור מכלוף (לשעבר מסעדת וייס) החלו להגיש גם ארוחות צהריים רק לפני יומיים. בצהריים המנות עממיות וביתיות יותר. למשל, עוף ואורז, קוסקוס וקוקלה (קציצות קמח ושומן) או קציצות קישואים טבעוניות. ארוחה עסקית הכוללת פתיח עיקרית ותוספת עולה 55 שקל לארוחה צמחונית או טבעונית ו־65 שקל לבשרית. האם זה מחיר פרולטרי במיוחד? אולי במונחים תל אביבים. בבוקר יהיו קפה ומאפים.
אני חוויתי רק את חלק ה"פורמל". אמנם אני מבין קטן מאוד בפורצלן, פרחים ומפות, אבל כולם נחמדים ונאים לטעמי. החלל רחב ידיים, כל כך רחב שאתה תוהה האם זה כלכלי, אך בינתיים מאוד נעים וחמים ומזמין ומאוד־מאוד היפסטרי, עד כדי כך שהרגשתי קצת זקן.
אבל עזבו את זה. בואו נדבר על הדבר המרכזי במסעדה, כלומר על היין והאוכל. תפריט היין שהרכיבה ארבל בש (לשעבר נורמן ו־a) הוא לא רק אופנתי ועדכני, אלא גם כזה שמתומחר באיפוק נדיר. אנחנו למשל שתינו בוז'ולה טבעי מיקב אלבר בישו הענק מבורגון. מה נאמר? אם בישו כבר מייצר יין אדום קליל מענבי גאמיי שהוא לא רק טעים אלא גם טבעי, כנראה שהעולם באמת משתנה. ואת כל הטוב הזה קיבלנו ב־120 שקל לבקבוק, מחיר ממוצע של שתי כוסות יין בתל אביב היום.
וכך הגענו, סוף סוף, לאוכל: התחלנו עם סלט תמנון שבושל ונקצץ דק־דק ואז עורבב עם אריסה ולימון כבוש והונח מעל שליכטה של קרם פרש שנמרחה על לחם. בקיצור, סנדוויץ' תמנון פתוח. מין ברוסקטה. זו הייתה לא רק הברקה ביצועית מפתיעה אלא גם יציאה מקומית מאוד ומענגת במיוחד.
המשכנו למנה טבעונית שרק בגללה אהיה מוכן לחזור לכאן לנצח. כן, עד כדי כך. פירוגי (יעני קרעפלך ברוסית) ממולאים בכרוב ובצל: הכרוב בושל, הבצל טוגן עד זוב דם והפך לכל כך עשיר ומרוכז שהייתי יכול להישבע שמדובר בכלל במישהו שמנסה למכור לטבעונים בשר. לכל זה הוסיפו קצת שמיר, והגישו עם עוד בצל מטוגן שחום. זה לא רק אחד הכיסונים הכי טעימים שיצא לי לטעום אלא בכלל באחת המנות הכי טובות שפגשתי זה זמן רב.
חתמנו את החלק המרכזי של הערב בניוקי עם זנב שור. הניוקי היו אווריריים כל כך עד שהזכירו לזוגתי את אלו של אמה, מחמאה שאין למעלה ממנה. הם לוו לתבשיל ארוך של זנב שור, כבד כמו שזה נשמע, ועלי תרד טורקי. יופי של מנה גם הפעם.
קינחנו בזביון של שרי (אוהבים כאן מאוד שרי. הגישו לנו על חשבון הבית כוסית שרי יבש לפני הכל וכוסית שרי מתוק ליד הקינוח) שאליו צורפו עוגיות מדלן ותותים טריים. קינוח עדין, מורכב, מתוחכם ונפלא ממש.
הבטחתי לעצמי לבוא שוב לצהריים ובוקר. בינתיים, לא רציתי להתאפק עם סקירת הערב. מן הטעם הפשוט ש"ארטל פורמל", על אף שמה המתוחכם, שלא לומר מתחכם, היא לא רק אחת המסעדות הכי טעימות שיצא לי לבקר בהן בזמן האחרון, אלא גם אחת הנעימות שבהן. וזה, תודו, כל מה שאפשר לבקש.
ארטל פורמל, שוקן 23, תל אביב
- תמנון: 54 שקל
- פירוגי: 68
- ניוקי: 93
- קינוח: 44
- בקבוק בוז'ולה טבעי: 120
