בן יוסיפוביץ': "החיבור לילד הקטן שהייתי הוא הנכס הגדול שלי"
בן יוסיפוביץ': "החיבור לילד הקטן שהייתי הוא הנכס הגדול שלי"
בן יוסיפוביץ' הוא השחקן הכי עסוק בארץ, עם שבע הצגות במקביל. הוא יודע לדקלם בעל פה את כל פרקי הסדרה "חברים", דווקא אמירה של המורה למתמטיקה דחפה אותו למשחק, על גופו מתנוסס משפט שסבתא שלו כתבה לו ברומנית, הוא שורף את הכסף שלו על ברווזי גומי ואף מלצרית בניו יורק לא הצליחה לקלקל לו את הצעת הנישואים לבן זוגו אסף
בן יוסיפוביץ'
- גיל: 32
- מקום מגורים: גבעתיים
- מצב משפחתי: מאורס לאסף
- שחקן תיאטרון הבימה. כיכב בסדרות "על הספקטרום", "חזרות", "שישו ושמחו" ו"פרפר נחמד". בימים אלה מככב בשבע הצגות, בהן "חפץ" בתפקיד חפץ , "הרטיטי את לבי", "המלט" והמונודרמה "מפלצת הזיכרון" על פי ספרו של ישי שריד, שעליה זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בטקס "קיפוד הזהב"
איפה אנחנו תופסים אותך?
"בדיוק העמדתי סיר קציצות. הייתי פרודוקטיבי הבוקר".
איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?
"הכי כיף ופשוט : כפית וחצי טייסטרס צ'ויס, חלב שיבולת ובלי סוכר. ברקע אני שם מוזיקת ג'אז".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"עם סבא שלי, אבא של אבא שלי שנפטר כשהייתי בתיכון וכל הזמן יש לי אותו בראש. מאוד הערצתי אותו והיה מגניב אותי לראות איך הוא סתם בערב על בירה, בכיף שלו. וגם עם נח המקראי. אני עכשיו עסוק בארגון החתונה ונראה לי שיש לו אחלה טיפים לסידורי הושבה".
על מה אתה עובד עכשיו?
“אני משחק בשבע הצגות במקביל בהבימה ('הרטיטי את לבי', 'חפץ', 'המלט', 'לאופולדשטאט', 'השנה היפה בחיי', 'זרים מושלמים' ו'מפלצת הזיכרון'). אני מתחיל להצטלם לסרט ילדים חדש שעוד לא יכול לדבר עליו, והכי חשוב מארגן כאמור את החתונה שלי. הגענו למעל 700 מוזמנים, אני לא יודע איך זה קרה אבל זה הפך להפקת ענק".
מה השריטה שלך?
"יש הרבה אבל על אחת אני הכי מתגאה: אני מכיר את כל הפרקים של הסדרה 'חברים' בעל פה, ברמה שאני יכול לשים את זה ברקע כמו פלייליסט שירוץ וזה מרגיע אותי".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"כשלמדתי בתלמה ילין, אחרי הבגרות במתמטיקה רצנו למורה להשוות את התשובות ולראות אם טעינו או צדקנו. אני זוכר שהיא אמרה לי: 'בן, עזוב אותך מזה עכשיו, לך ותעשה את מה שאתה הכי אוהב והכי טוב בו — שזה לשחק’".
איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?
"בבישולים. זה כנראה משהו שלקחתי מאמא שלי. אני מאוד אוהב לפתוח את השבת במשהו הכי ביתי. זה גם מרגיע אותי".
איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?
"סליחה על הבנאליות, אבל לעוף: מאז שאני ילד, אני חולם בלילות על זה שאני עף מעל ניו יורק. יש משהו בתחושה הזאת של חופש שהייתי רוצה".
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
"לרוב כשאני מנסה להסתיר ולא לפגוע במישהו, כי אני לא רוצה להגיד משהו שאמרו עליו או שהוא לא צריך לדעת. אבל על סמך ניסיון העבר זה תמיד מתגלה ונהיה בלגן יותר גדול".
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
"נו מה, אסף הארוס שלי הידוע בכינויו שלובה, כפרה עליו".
למי אתה מתגעגע?
"לסבתולינה, סבתא שלי שנפטרה ב־2019. היה לנו דייט פעם בחודש ביום שישי במסעדה. יש לי קעקוע של משפט שהיא כתבה לי בכתב היד שלה ברומנית: 'אתה הנשמה שלי'. זה איתי כל הזמן".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"בלונדון. מצד אחד יש בה הכל, ומצד שני יש איזו אפלוליות. אני גם אדם שכל הזמן חם לו אז מתאים לי הקור שם".
על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?
"על מה שמצחיק אותי. יש לנו בבית אוסף של ברווזי גומי, פיל ענק מקש, בובה של דובי עם נרות חנוכה וספר מתכונים של נוטלה בצורת קופסת נוטלה".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"יש לי צלקת על האף שלא אני ולא המשפחה שלי יודעים ממה היא, וכשאני עייף היא בולטת יותר, ובימי צילום זה ממש בעייתי. לפעמים אני אומר 'למה יש לי אותה?'. מצד שני היא כנראה חלק מהסיפור שלי".
על מה יש לך רגשות אשם?
"מי שהיה אמור לביים את 'הרטיטי את לבי' של חנוך לוין זה עמרי ניצן ז"ל. החזרות היו אמורות להתחיל ואז נכנסתי לאיזה פרויקט מצולם ודחינו אותן בשלושה חודשים. עמרי נפטר ממש יומיים לפני שהתחלנו בחזרות. כל הזמן אני אומר — זאת היתה יכולה להיות ההפקה שהוא היה יכול להספיק".
מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?
"שהגעתי עם עצמי לאיזו נקודה שאני מוציא החוצה את כל מה שיש לי בפנים. אני מאוד שלם עם איך שאני מתבטא ועם איך שאני בוחר להגיב לדברים. אני נותן לעצמי להיות אותנטי. בחיים האישיים שלי זה הופך הכל ליותר קל וזה גם משכלל אותי כשחקן".
מה מפחיד אותך?
"מוות, המצב במדינה, דבורים וג'וקים".
מתי היית הכי מאושר?
"ביום שהצעתי לאסף נישואים בסנטרל פארק בניו יורק. יש רגעים של אושר שכל העולם נהיה מטושטש וזה היה כזה. שעות כיפיות שנגמרו בזה שהלכנו לשבת במסעדה וסיפרנו למלצרית שהתארסנו והיא אמרה 'בסנטרל פארק? איזה עלובים, לא מצאתם מקום יותר מקורי?'. אמרתי לה שהיא חצופה ואז היא התנצלה והוציאה לנו קינוח על חשבון הבית".
מה הכי חסר לך בחיים?
"אני רוצה להגיד כסף. זה לא הדבר הכי חשוב בחיים אבל אנחנו עובדים נורא קשה ולא מצליחים להתרומם כלכלית. אנחנו דור שלא מצליח להתנהל טוב כלכלית. מצד שני אני מוציא את כל הכסף שלי על דברים שמצחיקים אותי, אז אולי אני צריך לחשוב מחדש".
מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?
"אני מאוד מחובר לילד הקטן שהייתי, וזה מה שגורם לי להיות מאוד משוחרר על הבמה ולהזכיר לי מה אני אוהב במקצוע שבחרתי. זה גם גורם לי ליהנות מדברים פשוטים בעוצמה".
איזו תכונה אתה הכי מעריך אצל החברים שלך?
"אני אוהב את זה שהם מוגזמים, מטופשים ומשונים כמוני".
מי האמנים שהכי השפיעו על יצירתך?
"יש לי שלושה אייקונים במשחק: רובין וויליאמס, ג'ים קרי וג'ק ניקולסון. גדלתי בניינטיז עליהם. זה השילוב של שחקנים שיכולים להיות נורא מצחיקים מצד אחד ונורא מרגשים מצד שני, זה כמעט לא הגיוני שאתה רואה שזה אותו אדם. זה הדהים אותי ולזה אני שואף כשחקן".
אם לא היית שחקן מה היית עושה?
"אני חושב שהייתי מדריך טיולים, אבל לא 'בואו נטפס על ההר', אלא 'בואו נטייל בברצלונה הכיפית'. מדריך טיולים אורבני".
