השחקן והקומיקאי יעקב כהן נפטר בגיל 66
השחקן והקומיקאי יעקב כהן נפטר בגיל 66
כהן נולד במרוקו ועלה לארץ בגיל 6; לאחר שסיים את לימודיו בבית צבי הוא השתלב בתיאטרון באר שבע, ובהמשך שיחק גם בקאמרי, בהבימה ועוד; בנוסף שיחק בסדרות טלוויזיה, והיה אחד הסטנדאפיסטים החלוצים בישראל; המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה משה נאור: "יעקב היה הקומיקאי הכי גדול בארץ"
השחקן והסטנדאפיסט יעקב כהן נפטר הערב בגיל 66 אחרי מאבק במחלה קשה.
כהן נולד במרוקו ועלה לארץ בגיל 6 עם משפחתו. הוא גדל והתחנך במגדל העמק. ב-1984 סיים את לימודיו בבית הספר למשחק בית צבי והשתלב בתיאטרון באר שבע. בהמשך שיחק בין השאר בתיאטרונים הקאמרי ("חוות החיות", "יאקיש ופופצ'ה", "נכנע ומנוצח" "קומדיה של טעויות", "חפץ"), הבימה ("בוסתן ספרדי", "הנהג של מיס דייזי", "הסוחר מונציה", "הקמצן", "החולה המדומה"), בית ליסין ("בוז לירח"), פסטיבל עכו ותיאטרון חיפה, שם גם היו ההצגות האחרונות בהן שיחק - "המחיר" מאת ארתור מילר והצגת היחיד המרגשת והמצחיקה "הסטנדאפיסט" שכתב עם אלי ביז'אווי וביים משה נאור.
כהן גם שיחק בטלוויזיה בתוכניות וסדרות רבות, בהן "הבורר", "שנות ה-80", "שישה אפסים", ניו יורק" ו"היורשת", ובקולנוע ב"שחור", "פיגומים", "הבלתי רשמיים" ו"ילדים של אף אחד".
כהן היה אחד הסטנדאפיסטים החלוצים והגדולים בישראל. בזכות הסטנד-אפ הגיע למסך הקטן בכל בית וכבש את הבמות בהופעות סולד אאוט. בסטנד-אפ דיבר רבות על המקום ממנו בא ואיך הרימו גבה כשהילד שעלה ממרוקו למגדל העמק החל לשחק במחזות של שייקספיר וחנוך לוין. אחד הבמאים שנתן לו הזדמנות היה הבמאי אילן רונן, כשהיה המנהל האמנותי של הקאמרי ובהמשך של הבימה. רונן התקשה לשמוע את הבשורה המרה על מותו של כהן ונזכר בימים היפים שעברו יחד.
"מאוד כואב ועצוב לי. הצומת בינינו הוא מאוד משמעותי", מספר רונן. "הוא היה מזוהה כביכול בעיקר סביב הסטנד-אפ שהביא אותו למרכז הבמה ולאחר מכן שיחק בלא מעט קומדיות. רצה הגורל ולי ניתנה הזכות הגדולה לקחת אותו ליצירות קלאסיות, החל מ"חפץ" של חנוך לוין בקאמרי ב-97'. חנוך עוד היה בחיים והיה להם קשר טוב כי הוא שיחק במחזות אחרים שלו. זה היה תפקיד מרכזי ומאוד חשוב בהחלטה שלי לבחור בו, התחושה הזאת של האיש המושפל והנפגע מאחרים, לקחתי את זה מהצד החברתי - מה שייחד את יעקב גם בסטנד-אפ שלו, ולכן זה היה כל כך אותנטי וחזק ומרגש, שזה בא מהסיפור הפרטי שלו, החוויה שלו של איך ממגדל העמק הוא מגיע להבימה.
"כהן לא קיבל תפקידים משמעותיים כל כך בהתחלה. הוא היה פועל במה, עד שהסטנד-אפ שלו זכה להצלחה גדולה ומנהלי תיאטרונים היו מוכנים לקחת אותו לתפקידים מרכזיים.
"בהמשך היו לנו שלושה מחזות קלאסיים בהבימה – 'הסוחר מונציה', 'הקמצן' ו'החולה המדומה'; כמה שזה אירוני - יעקב היה היפוכונדר וזו היתה ההפקה האחרונה שעשינו יחד. גיליתי שם את הצד המרגש והעוצמתי. גם היינו חברים טובים, הוא שותף לדרך. עם 'הסוחר מונציה' הגענו עד לונדון וכל הקהל קם והריע לו. זה בשבילי ובשבילו היה סוג של ניצחון גדול. שברנו איזו תקרת זכוכית לגבי מי צריך לגלם את התפקידים האלה, ושמחתי לגלות כמה הוא שחקן דרמטי מעולה, מרגש בצורה בלתי רגילה. הוא קיבל ביקורת מהללת מה'ניו יורק טיימס' והעיתונים באנגליה.
"יעקב היה שחקן יוצא דופן שנותן המון תקוה לשחקנים שמחפשים את דרכם, בעיקר ממקומות פריפריאליים יותר. הוא גם שבר את כל המוסכמות על קומיקאים, והראה שקומיקאי מסוגל להיות שחקן דרמטי מצוין. יעקב היה אדם עם לב ענק, ומאוד אהבו אותו גם בתיאטרון. עם כל ההצלחה הוא מעולם לא התייחס ביהירות לשחקנים אחרים. חבר של כולם".
ב-2019 כאמור גילם כהן את ארגן, ההיפוכונדר הגדול של התיאטרון, במחזה הקלאסי של מולייר "החולה המדומה". מי שפקד את מופעי הסטנד־אפ שלו לאורך השנים, כבר שמע אותו מצהיר לא פעם שהאהבה הגדולה שלו אחרי התיאטרון היא בתי חולים. בראיון ל"כלכליסט" לקראת ההצגה אמר כהן: "יעקב זה ארגן והתיאטרון זו התרופה שלי להיפוכונדריה כי שם אני מפרק את כל הפחדים".
לפני למעלה מעשור חזר בתשובה, אבל מצא את הדרך לשלב את אורח חייו עם התיאטרון והקולנוע. לפני תשע שנים, כשהוא בשיא הקריירה מככב על הבמות והמסך, קיבלו כהן ואשתו טירנית את הבשורה הקשה כי הוא חולה בפרקינסון. כהן המשיך לשחק עד שיכל. בהפקות האחרונות עבד איתו הבמאי והמנהל האמנותי של תיאטרון חיפה משה נאור.
"אני בהלם מהבשורה וקשה לי שלא ראיתי אותו כמה שבועות", אומר נאור. "זה עצוב לי כי כל הזמן חשבתי איך אפשר לעשות עוד דברים למרות הפרקינסון שפגע לו ביכולת דיבור. לא הספקתי, ונשאר אצלי חור גדול. יעקב היה הקומיקאי הכי גדול בארץ והוא כל כך לא רצה להכביד, תמיד אמר שהכל בסדר איתו. הייתי מחובר אליו גם לפני שהוא חלה אבל בשנה הזו שביליתי איתו בעבודה על ה'סטנדאפיסט' ו'המחיר' הכרתי מישהו לתוך החולשה הכי גדולה שלו, שזה הדיבור שנפגע לו. לא יכולתי לא לראות אותו מדי יום כי פשוט התאהבתי בו. זה היה בשבילי עמוק וגם שיעור חזק לחיים להבין איזו נתינה היתה לו וגם למצוא את המקום שלי של הנתינה. אני אוהב אותו מאוד ואין לו תחליף בעיני".
מהבימה נמסר: "התיאטרון הלאומי הבימה אבל על מותו של השחקן יעקב כהן שהלך לעולמו לאחר מאבק ממושך של שנים במחלה קשה. יעקב, שחקן מוביל בלהקת התיאטרון במשך כ-25 שנה, נשא על כתפיו אינספור הצגות מצליחות של תיאטרון הבימה וגילם שורה ארוכה של דמויות בלתי נשכחות. יעקב היה אחד מעמודי התווך של התיאטרון הלאומי הבימה והוא יחסר לנו מאוד. תנחומינו למשפחתו - רעייתו טירנית וילדיו איתמר ואביתר".
