עיצוב יפיפה, טעם מאופק: האוכל במסעדת "פרא" קרוב לשלמות
עיצוב יפיפה, טעם מאופק: האוכל במסעדת "פרא" קרוב לשלמות
עוף מקורי, פיש אנד צ'יפס מופתי ופנקייק מפתיע. עם טיפה יותר העזה בתיבול, הכל ב"פרא" יהיה מושלם
אחרי שבועות ארוכים של ניסיונות כושלים להשיג שולחן שלא בהתראה של חודש מראש, הצלחנו להשתחל, זוגתי ואני, לשעת הדמדומים של 18:30 במסעדת "פרא" הטרנדית, ששוכנת בבניין של מלון נורדוי, המלון הפעיל הוותיק ביותר בתל אביב.
בנה אותו ב־1925 האדריכל יהודה מגידוביץ', מחשובי האדריכלים בתל אביב של פעם, ששימש גם כמהנדס העיר הראשון שלה, והוא נחשב בצדק לאחד הבניינים היפים בעיר.
מלון נורדוי יושב על קרן הרחובות נחלת בנימין גרוזנברג ונדמה שאין תל־אביבי שלא מכיר את כיפת הכסף שלו. בשנים שקדמו לשיפוצו נהפך המלון לכזה שבחדריו המרופטים מתנהלים כבר עניינים שהצנעה יפה להם. אבל אחרי השיפוץ היסודי נהפכה הפינה הזאת לאחת הנקודות הקולינריות הכי לוהטות בעיר.
מסעדת קפה נורדוי בניצוחו של השף עינב אזגורי, והקפה הצמוד, נורדיניו, משכו עליהם את מיטב הפודיז. אבל אז הגיעה הקורונה. קפה נורדוי נסגר ואזגורי עבר לבר הקוקטיילים בושוויק. לפני כמה שבועות נפתחה באותו חלל, שדומה שלא שונה עיצובית, מסעדת פרא. הפעם מנצחים על המסעדה אביעד פלד ואורי שטיינברג, יוצאי מסעדת הוטל מונטיפיורי.
התחלנו במנת לחם נדיבה. הלחם הכהה המצוין נאפה במקום ומוגש עם חמאת "פיצוחים", כלומר כזו שכוסתה בשלל גרעינים וגרגרים, משל היתה לחם בעצמה, ועם ירקות צלויים בסגנון רטטוי, עם קישוא, חציל ופלפל חריף. נדיב מאוד יחסית למה שמקובל לתת עם מנות לחם (בדרך כלל זה נע בין כלום לקצת חמאה או שמן זית), וגם טעים מאוד.
פיש אנד צ'יפס מושלם
המשכנו במנת אינטיאס נא "על העצם". מתברר שמיישנים את הדג על אידרתו כמה ימים, כמו שעושים לבשר. זה אמור לרכך אותו ולהפוך אותו לעז טעם יותר. האמת? לא ממש הרגשתי בשינוי. אינטיאס הוא מבכירי הדגים שלנו בכל מקרה. אולי היה כדאי רק לתבל אותו מעט פחות בעדינות עם עוד טיפה מלח ושמן זית ואפילו גרידת לימון או זרעי עגבניות. זה היה טעים אבל קצת אנמי.
מכיוון שאנחנו כל כך אוהבים אינטיאס, לקחנו עוד מנה נאה שלו: בטרטר על לביבות תפוחי אדמה פריכות, כשבין הדג ללביבה מתחבאת שליכטה של קרם פרש. עיצוב יפהפה אבל הטעם, שוב, קצת מאופק מדי.
העניינים השתפרו מאוד עם מנת הכנף הממולאת. כנף עוף. אשכרה. היא מולאה בבשר פרגית, כלומר עוף ממולא בעוף, וזכתה לזיגוג של חרדל והדרים. יופי של מנה. טעימה, מקורית וכיפית.
המשכנו לשתי עיקריות: פיש אנד צ'יפס ופילה לוקוס. הפיש אנד צ'יפס הוכן מדג איילת ים והיה מהטובים שטעמתי בתל אביב: נגיסי דג בשרניים, גדולים ומעולים עם צ'יפס תוצרת בית לא פחות טוב. הכל הוגש עם רוטב טרטר על בסיס יוגורט והיה מעולה.
פילה הלוקוס נצרב בדייקנות מופתית והוגש עם פריקי (חיטה ירוקה מעושנת), יוגורט וסומאק. גם הוא היה משובח אבל סבל, שוב, רק בקטנה הפעם, ממחסור קל במלח, לימון או משהו חמוץ אחר, למרות הסומאק. אבל זה היה באמת זניח.
קינחנו בפנקייק יפני - מין פנקייק עבה מאוד ו"גבינתי" במיוחד עם מייפל ותאנים. קצת מוזר לאכול פנקייק אחרי 10:00 בבוקר אבל המלצרית המקסימה שהיתה אדיבה, מנומסת ומצחיקה, התעקשה ובצדק.
את הארוחה ליווינו בכוס רוזה צרפתי וכוס יין אדום פורטוגזי משובחים מתוך תפריט יין רציני ומושקע.
פרא היא יופי של מקום ביופי של מקום. אם יש לכם זמן וכסף, נסו להזמין חדר במלון היפה מעל המסעדה וכך תוכלו להתפרע קצת יותר עם היין. במיוחד אם אתם, למשל, באים מרחוק. גם אם מקרוב באתם, נדמה לי שתיהנו כאן מאוד. עוד קצת הידוקים בתחום התיבול והכל יהיה ממש מושלם. בדרך החוצה עוד הספקנו להיכנס לחנות־בר היין המקסימים הצמודים. אבל על כך בפעם אחרת ובמדור אחר.
פרא, נחלת בנימין 27, ת"א, 050-3339900, ב'-ש', 18:00־24:00
