בעקבות צבי הים: טיול חורפי בשמורת חוף גלים
בעקבות צבי הים: טיול חורפי בשמורת חוף גלים
רצועת החוף של שמורת גלים בכרמל מציעה שילוב מרתק ופחות מתויר של רכסי כורכר עתיקים, אוניות טרופות ושלל בעלי חיים ימיים שנפלטו אל החוף
בשבועות האחרונים עיקר הפוקוס התיירותי של ישראל היה על ערמות השלג והמפלים של הגולן והחרמון, והפקקים לשם היו ארוכים מנשוא. בתור אדם שתמיד מנסה למקסם את זמן השהייה בטבע ולהפחית את זה שברכב, החלטתי לחזור ולטייל בחוף.
כמעט שאין בישראל מקום מרענן וממלא אנרגיות כמו הים, בטח בימים שבהם הגשם נסוג, השמים מתבהרים והשמש שוטפת ומחייכת. את טיול הים החורפי שלי אני מאוד אוהב להתחיל בקיבוץ החותרים. קצהו המערבי של הקיבוץ (מיד לאחר שחוצים את המנהרות שחולפות מתחת לפסי הרכבת וכביש חיפה־תל אביב) נושק למרכזה של אחת משמורות הטבע הייחודיות והמופלאות בארצנו הקטנטונת - שמורת חוף גלים.
שילוב מרתק של רכסי כורכר עתיקים ורוויי היסטוריה לצד רצועת חוף בלתי נגמרת שנמתחת בין מפרץ עתלית בקצה הדרומי לכפר הנוער החינוכי "כפר גלים" בגבולה הצפוני. תחליפו דיסקט ובמקום חוף דור וחוף הבונים הנצחיים, נסו משהו חדש ונפלא לא פחות.
בתחום השמורה, אפילו הים עצמו מלא בהפתעות ובכמה נקודות מסתתרים להם שרידים של יישובים קדומים ואוניות טרופות שנבלעו תחת מפלס הים העולה - זכר לפעילות המסחרית הערה שאפיינה את יישובי קו החוף בעת העתיקה. רק לאחרונה דווח כי צוללן חובב מעתלית שלף ממעמקי הים חרב צלבנית בת 900 שנה שככל הנראה היתה שייכת לאביר מסתורי וכמה עוגני אבן ומתכת.
לכל העושר התת־מימי הזה מצטרפת האטרקציה המרכזית של חוף גלים - צבי הים הענקיים. אלו מאוד אוהבים את רצועת החוף החולית והשקטה שבין החותרים למפרץ עתלית והנקבות נוהגות להטיל בה את ביציהן בחודשי הקיץ.
השפעות החורף ניכרות על אופיו הכורכרי של האזור והוא פורח וירוק מתמיד. מיד לאחר שאני יוצא מהמנהרה המובילה מקיבוץ החותרים לשמורה, אני פונה ימינה ומתחיל ללכת על גבי שביל חוף החלוקים - רצועת דרך שבה כל השביל מרופד בחלוקים צפופים שנסחפו במהלך סופות החורף הקשות. לחלקם צורות כה מיוחדות עד כי עצירות תכופות להתבוננות הופכות למתבקשות מדי כמה רגעים.
מתחתיו, צמוד לקו המים, מקטע רציף של מסלעות חלקלקות וטבלאות גידוד עמוסות צדפים, סרטנים וכל מה שהים בחר לפלוט בסערות האחרונות. קצת מעל השביל, על החלק הכורכרי, שולט ריחה הזעתרי של הקורנית המקורקפת שמשתלט על החושים. לידה פורחים בתקופה זו בעקשנות חלק מהצמחים אשר אינם נרתעים מנתזי מי הים המלוחים או רסיסי החול.
מעט בהמשך הדרך, חוצים את נחל גלים שנשפך לים. לאחר החצייה, מומלץ לבחור באחד המפלסים העליונים על שביל רכס הכורכר כדי ליהנות מהבאות: שרידיו של שקע כונס שמסתתרים בצמוד לכביש חיפה־תל אביב. במקום התקיים יישוב עתיק שראה אימפריות רבות קמות ונופלות.
אם תחפשו היטב בחלקו המזרחי, תוכלו למצוא את שרידיה של מחצבה עתיקה ומערת קבר שהוסבה בשלבים מאוחרים יותר לבור מים שעומקו 6 מטרים. מצבור החרסים סביב עצום ועשיר, אך שימו לב גם לשלל המחילות הקטנות החפורות בקרקע סביבכם. החיים בשקע הכונס עשירים, ובלילות השליטים הם שלל המכרסמים המתחפרים והשועלים שיוצאים ממרבצם.
התחנה הבאה היא תל כונס שמתנשא מעל השקע. עבור חיפאים רבים מדובר בגבעה מיתולוגית שאותה כובשים כחלק מאימוני ההכנה לצבא, אך ההיסטוריה שלה עשירה מכך. התל, שממנו תוכלו ליהנות מאחת התצפיות המרהיבות ביותר באזור החוף (מומלץ לעצור עליו לפיקניק), היה מקום מושבם ופרנסתם של כובשי ישראל לדורותיהם: פרסים, יוונים, רומים ביזנטיים ואף ממלוכים.
שרידי חומותיו פזורים על המדרון המערבי עד לקו המים. התל הוא גם נקודת הסיבוב חזרה. מומלץ לחצות אותו במרכזו ואז ולרדת לצדו המערבי אל קו המים. החזרה על החוף יוצרת גיוון נהדר ומתבקש. מי הים, תתפלאו לגלות, אינם קרים כפי שחשבתם, וחלק מהכיף הוא לחלוץ נעליים ומעט להירטב. אפילו הרבה.
אם הגעתם לקראת שקיעה, לא תצטערו. השקיעות היפות בישראל, כך אומרים, שייכות לחוף הכרמל. במהלך הדרך חזרה קצת דרומה מהתל, תוכלו לשמוע את קולו הרועם של הים, שמושך לתוכו בעוצמה עשרות אלפי חלוקים ולאחר מכן פולט אותם. מעין רעידת אדמה קטנה.
מוקד עניין נוסף בדרך חזרה על החוף, מדכדכך ככל שיהיה, הוא שרידיהם של צבי ים ענקיים שנפלטו לחוף ומצאו את מותם - לרוב לאחר שבלעו שיירי פלסטיק או שנאבקו ללא הועיל בסערות. קשה לתפוס את גודלם של יצורי הים המופלאים. הסימון האדום של X על שריונם, כך מספר ל"כלכליסט", אורן חן, פקח השמורה, בוצע במכוון על ידי רשות שמורות הטבע והגנים, על מנת שהמטיילים באזור לא ידווחו על הימצאם של הצבים המתים בכל פעם מחדש.
במקרים נדירים יותר תוכלו למצוא גם דיונונים או תמנונים שנשטפו לחוף. מאות המטרים האחרונים במסלול מתבצעים שוב על חוף החלוקים. כאן תוכלו לבחור באחד המפלסים שבהם טרם צעדתם לשם הגיוון - סלעי הים או רכס הכורכר. נקודה נהדרת לחתום את הטיול היא האנדרטה לזכר סא"ל זאביק אילון, מפקד גדוד שריון וחבר קיבוץ החותרים, שנפל בסיני בסוף שנות השישים. האנדרטה נמצאת משמאלכם, בקצה המסלול, ממש מעל המנהרה המובילה בחזרה לקיבוץ.
הגעה בווייז:
קיבוץ החותרים
סוג מסלול: דו־כיווני
אורך: 4 ק"מ
משך: שעתיים עד שלוש
קושי: קל
שתייה בדרך: אין
