סגור
פנאי טלי אורן
פנאי טלי אורן ( צילום: יובל חן)

"מה שהכי חסר לי זה הנהגה הגיונית. איבדנו את זה"

השחקנית טלי אורן בחזרות למחזמר ועולה עם סדרה חדשה. היא מרבה לשתף יותר מדי מחייה, מכורה לביקורים בלונדון כל חצי שנה, מקווה שמישהו יזריק לה תאי זיכרון, חולמת על גג בתל אביב, ואף שהיא חובבת גברים בעיניה נינט היא האדם הכי סקסי

איפה אנחנו תופסים אותך?
"בדרך לפילאטיס מכשירים שאני מאוד אוהבת".
איך ואיפה את שותה את הקפה שלך?
"כל בוקר, על אותו כיסא אחרי שהבית מתרוקן מכולם. קפה עם חלב שקדים שאני מקציפה".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"עם רובין ויליאמס שהיה אגדה עוד בחייו ואיכשהו לאחרונה כל הזמן חוזר אליי. הוא לא רק שחקן קומי אלא גם שחקן דרמטי מדהים. אין לי ספק שאם הייתי יושבת איתו הייתי עושה פיפי בתחתונים מצחוק אבל זה גם היה מרגש אותי".
על מה את עובדת עכשיו?
"אני בחזרות למחזמר 'הי אוון הנסן' שיעלה ב־23 בינואר בקאמרי. אני משחקת את אמא של הגיבור ואני נהנית מכל רגע. השנה האחרונה גורמת לי להתעמת עם רגשות של דאגה ועצב באימהות אז אין יותר מתאים מלהתעסק בזה עכשיו: זו אמא חד־הורית שמגדלת ילד עם קשיים, זה לעשות משהו נוגע מהחיים וזה מאתגר ומשמח אותי להביא את הצבע הזה כי אני מרגישה שלא נתתי ממנו מספיק על הבמה. השבוע עלתה גם 'הסדרתיים' בכאן 11, סדרת מתח לנוער עם נאמברים מוזיקליים מקוריים. אני אשחק את ראשת העיר. אנשים הולכים להתמכר לזה".
מה השריטה שלך?
"שיתוף. עוד לפני עידן הרשתות החברתיות אני אדם שאוהב לשתף, לחוות עם אנשים דברים שקורים לי, לרגש, להצחיק. בסטורי זו כבר ממש שריטה ומי שסובל הם בעיקר הילדים ובעלי (המחזאי והתסריטאי אורן יעקובי, מנ"ש) שמאוד מכילים אותי. הילדים הגיעו לגיל שאני לא יכולה להעלות אותם בלי אישורם ואני רק רוצה להעלות, ממקום של גאווה. קיבלתי הצעות לריאליטי של שיתוף אבל זה לא בשבילי, אני אוהבת שהשליטה בידיים שלי".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"אבי קושניר ידידי היקר אמר לי ש’בן אדם שקופץ כל חמש מדרגות יתרסק מתישהו, אבל אם את עולה מדרגה מדרגה — תגיעי עד הסוף ובצורה מאוזנת’. הרעיון במקצוע הטריקי שלנו הוא להישאר פה כמה שיותר זמן ולא להיות כוכב לרגע או סלב, זה לא מעניין אותי. לכל דבר יש הזמן שלו ותפקידים מגיעים בזמנים הכי נכונים".
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
"אני חובבת גברים מאז ומתמיד אבל יש אשה אחת שהיא באמת אחת הסקסיות המדהימות והכובשות וזו נינט, שבשנים האחרונות הפכה להיות פרפורמרית וואו! עכשיו כגרושה בהצלחה לכולם שיעמדו בתור".
למי את מתגעגעת?
"לסבא שלי חנינא שטרן שנפטר לפני 20 שנה. הוא היה איש מאוד חכם וחזק והעלה את כל המשפחה שלו לארץ כשהבין מה עומד לקרות בפולין. הוא היה הסבא החזק שיודע לפתור כל דבר. לאחרונה אני מרגישה אותו ומדמיינת איך המצב פה היה משפיע עליו: הוא לקח משפחה שלמה למקום שבדמיונו הוא מקבל ומכיל והוא הבית ובטח היה לו מאוד קשה עם מה שקורה היום".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"אני נולדתי בתל אביב, גרה בתל אביב, ורוצה לגור בה עם יום מותי. החלום הוא מתישהו לגור בדירת גג במרכז לא רחוק מהעבודה ולצפות על גגות העיר. זה יקרה".
על מה את אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"על בילויים, דרינקים, בתי קפה, בגדים, חו"ל. בואו נהנה ממה שיש, בעיקר במצב הלא־אנושי הזה שאנחנו חיים בו. אתה עובד כל כך קשה, תוציא את הכסף על דברים שעושים לך טוב. יש לי על הרגל קעקוע 'לעוף' ואני באמת מאמינה שזה מה שצריכים לעשות".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"בשנים האחרונות אני עובדת בהרבה הפקות ולפעמים אני לא זוכרת שמות ופרצופים. אני יכולה לראות מישהו על הסט ואז לפגוש אותו ברחוב ולא לזכור מי הוא. הייתי רוצה שמישהו יזריק לי תאי זיכרון של פנים ושמות חזרה".
מה את מחשיבה כהישג הכי גדול שלך?
"הילדים שלנו. אני גאה באישיות של כל אחד מהם ובדרך שבה הם מתנהגים. אני שומעת ילדים שמדברים בחוצפה וחוסר כבוד, וגאה בעבודה שאורן ואני עשינו. כל אחד מהם מגשים את עצמו בתחומו: יונתן מביים וכותב במגמת קולנוע בעירוני א', ורומי מצטלמת לסדרות והולכת לאודישנים, תמיד לבד כדי שלא יעשו את החיבור, והיא כל כך טובה".
מה מפחיד אותך והאם זה השתנה אחרי 7 באוקטובר?
"אף פעם לא הייתי הורה ואדם חרד אבל מאז 7 באוקטובר זה השתנה. אני לא צופה בסרטים שקשורים בטבח כי זה מכניס אותי לחרדה. אני חרדה לילדים ברמה שהם הולכים ברחוב ויש אזעקה ואני רוצה לוודא שהם מוגנים. כל זמן שאתה פה ואתה חי זה וואו, זכית בפרס".
מה מקום המפלט שלך בימים אלו?
"אחרי הצגות אני הולכת לשבת בבר 85/15 בכיכר רבין, שכבר שלוש שנים הוא בית בשבילי. רועי בר נתן לקח אותי לשם פעם, ומאז אני מרגישה שאני מגיעה לשם, ויכולה לשבת לנשום. המקום, האוכל, הצוות והאנשים שנותנים חיבוק אינסופי, זה כמו משפחה".
מה עושה אותך מאושרת?
"נסיעות ללונדון. אני באמת מכורה. למדתי שם תיאטרון מוזיקלי שנה וזה כמו בית שני שלי. אני מרגישה הזנחה עצמית אם אני לא מגיעה לשם כל חצי שנה".
מה הכי חסר לך בחיים?
"הנהגה הגיונית. איבדנו את זה. חיים תחת שלטון שלא רואה את העם שלו. וזה בכלל לא עניין של ימין או שמאל, אלא של ערכי יסוד בסיסיים. חסרה לי היציבות והאנשים שיש בהם שילוב של לב ורגש יחד עם כוח והנהגה, בלי שחיתויות וקומבינות והתבטאויות חסרות אחריות ורגישות. אנשים שיבינו שחייבים קודם כל להחזיר את 101 החטופים. אני מרגישה שאנחנו ברעידת אדמה אינסופית וחסר לי שאין על מי לסמוך. כל יום אתה שואל מה עוד יכול לקרות? אני נאחזת בכמה פוליטיקאים שאומרים את מה שעל ליבי, כמו אפרת רייטן, נאור שירי ומירב בן ארי, והשאלה היא מתי נוכל להשתקם ולעגון בחוף מבטחים".
מה את מחשיבה כנכס היקר ביותר שלך?
"החיוביות שבי. אנשים שואלים מה את לוקחת שאת ככה על הבוקר? זה באמת משהו שבא מבפנים".
מי האמן שהכי השפיע על יצירתך?
"ברברה סטרייסנד. כילדה צפיתי בסרטים 'מצחיקונת' ו'ינטל' וינקתי ממנה הכל. הזמרות שהשפיעו על השירה שלי הן ריקי גל, מזי כהן ויהודית רביץ . עם הגרוב והישראליות הזאת".
אם לא היית שחקנית מה היית עושה?
"עולם התינוקות מרתק אותי, ואני מרגישה שאני יכולה לעזור להמון אמהות לתינוקות חדשים עם טיפים שלא אומרים לנו. גם ללמד ילדים בכיתות א' וב' זה משהו שהייתי שמחה לעשות".
טלי אורן
גיל: 47 • מקום מגורים: תל אביב
• מצב משפחתי: נשואה + 2
• שחקנית תיאטרון וטלוויזיה וזמרת. זוכת פרס התיאטרון על תפקידה במחזמר "בילי שוורץ". משחקת בסדרה המוזיקלית החדשה "הסדרתיים" בכאן 11 ובקרוב במחזמר "היי אוון הנסן" בתיאטרון הקאמרי