סגור
אנימציה מתוך הסדרה שבויים פנאי
אנימציה מתוך הסדרה "שבויים" (אנימציה: סטודיו Jewboy)

“צילה נתניהו כעסה שיצחק רבין מנע עסקת שבויים באנטבה”

הסדרה "שבויים", שמוצגת בפסטיבל דוקו.טקסט, מראה שהבחירה בין ערבות הדדית לאי־כניעה לטרור הכניסה את כל ממשלות ישראל לדילמה. אך ביחס עוין כמו שמקבלות משפחות החטופים היום "לא נתקלנו מעולם", אומרים היוצרים

אחד הדברים המרעישים והמפתיעים בפרק הראשון של "שבויים", סדרת הדוקו של דוקי דרור ואיתי לנדסברג נבו, הוא שיחה בין מוקי בצר, אחד ממפקדי "מבצע יהונתן" שבו צה"ל שחרר את בני הערובה הישראלים באנטבה, לבין צילה נתניהו, אמו של יוני נתניהו, שנהרג במבצע. בצר מספר שנתניהו האם אמרה לו שהיא מאוד כועסת על יצחק רבין, ראש הממשלה שהורה על המבצע. "למה היה צריך את המבצע הזה? יכול היה לשחרר 52 מחבלים, תמורת 104 הנוסעים, ויוני היה בחיים". כלומר היא העדיפה עסקה במקום מבצע צבאי, המסכן חיים. צילה נתניהו היא כמובן גם אמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמור להכריע בימים אלה על עסקה לשחרור החטופים הישראלים בעזה. חומר למחשבה.
בכלל מרתק לצפות בסדרה "שבויים", שפרקיה ישודרו מחר בפסטיבל דוקו.טקסט בספרייה הלאומית בירושלים, ומ־31 באוגוסט בכאן־11. היא עוסקת בתהליכי המשא ומתן שנעשו כאן במשך חמישה עשורים לשחרור חטופים ישראלים. הפרק הראשון כולל אירועים שצילקו את המדינה: ממטוס סבנה, דרך ההשתלטות על מלון סבוי ואולי הטראומטי ביותר - אירוע בני הערובה בבית הספר במעלות. בפרק נוסף מסופר גם על שחרורם של חיילי הנח"ל במלחמת לבנון הראשונה, בתחילת שנות ה־80 ובפרק נוסף על גלעד שליט ועוד.
מייאש לראות כמה מעט נלמד מאז וכמה הכל מהדהד לאירועי ההווה, החל בשכנה לבניין שאליו פלשו מחבלים שמצלצלת למשטרה ונענית בביטול ועד האמירות האטומות של ההנהגה, שרק הלכו והקצינו ורגשותיהם קהו.
"לצערנו הסדרה רלוונטית מתמיד", אומר הבמאי, דוקי דרור, שיחד עם לנדסברג נבו יצר גם את הסדרות "לבנון" ו"נבואת קסנדרה". "התחלנו את העבודה על הסדרה לפני שלוש שנים. צילמנו את הפרק האחרון שכלל את שמחה ולאה גולדין בדיוק לפני שנה, כשציינו תשע שנים לנפילת הבן שלהם הדר. בדרך חזרה מיום צילומים האחרון אמרה לנו לאה שדבר כזה הולך לקרות שוב ובגדול. הם ראו את העתיד מגיע, וכבר חוו מנסיונם להחזיר את הגופה של בנם את קריסת הערכים שגדלו עליהם בישראל, שלפיהם המדינה דואגת ותעשה הכל כדי להשיב את מי שנחטף.
ואז הגיע 7 באוקטובר "ובעקבותיו הדרמה שהפכה את כולנו. אנחנו לא היינו בטוחים מה זה עושה לסדרה, כי הכל מתגמד מול זה. שמנו את הסדרה בצד והתחלנו לתעד את מה שקורה. יומיים אחרי האסון נכנסנו לבתי משפחות החטופים, אבל אחרי חודשיים הבנו שאין די פרספקטיבה בשביל לעסוק גם בזה בסדרה הזאת".
הבמאי דוקי דרור: "ראשי המדינה החליטו לא לדבר עם טרוריסטים על חטופים ישראלים, וזה נגמר בהרבה דם. בהמשך התפיסה השתנתה, אך כולם עשו טעויות"
בכל זאת הפרק הראשון מתחיל שבוע אחרי מתקפת חמאס, ב־14 באוקטובר 2023, בקפלן מול משרד הביטחון. רואים כיצד תולים את תמונות החטופים עם המילה "Kidnapped". נראית הפגנה שבה צועקים "יש אשם אחד והוא ביבי", וריבים קשים פורצים כבר שם.
הסצינות האלה צולמו לפני פחות משנה, אך נראות כאילו נלקחו מההיסטוריה. משם חוזרים לשנות ה־70 שבהן היו פיגועי מיקוח, השתלטות על מבנים ושדות תעופה. "ראשי המדינה לא ידעו מה לעשות אז. החליטו שלא לדבר עם טרוריסטים, וזה נגמר עם הרבה מאוד דם. במשך השנים התפיסה השתנתה", מתאר דרור. הבחירה בין ערך הערבות ההדדית לבין אי־הכניעה לטרור וחוסר היכולת להשיג את שתי המטרות יחד, "מותיר את ישראל פגיעה ובדילמה בלתי פתירה", נאמר בסדרה.
יש משמעות מיוחדת בשילוב הדברים של צילה נתניהו בפרק הראשון?
"רק תוך כדי הריאיון על מבצע אנטבה עם בצר זה עלה. נראה לי שגם לו זה הדהד את מה שקורה היום עם נתניהו. מבחינתנו ברור שזה נגע בנקודה שמחברת את הסיפור האישי שלו עם משמעות ההחלטה לשחרור שבויים. מה הוא היה אומר לאמא שלו אם היה צריך להחליט אז? במיוחד שמול זה רואים את העמידה הצוננת שלו מול משפחות החטופים כשברור לכולם שהשיקול המרכזי שלו אישי ופוליטי".
גם בעבר היה יחס כזה עוין ומחפיר כלפי משפחות של שבויים וחטופים?
"מכל העדויות שאספנו, מעולם לא נתקלנו סוג כזה של יחס למשפחות מצד ההנהגה. רבין הביע הרבה אמפתיה למשפחות. התייחס לכל בכובד ראש. אבל עם כל האמפתיה בגלל התמהמהות שלו לא החליט על רון ארד כשעוד אפשר היה לחלץ אותו די מהר מידי תנועת עמל והדרישה היתה כספית. אין כאן צדיקים, כולם עשו טעויות".
מה אפשר ללמוד מהסדרה על מה שקורה כעת?
"אנחנו ניזונים משמועות והדלפות, ורואים את ההתייחסות בפועל למשפחות, שהיא חסרת אמפתיה והשיקולים מאוד אינטרסנטיים ופוליטיים. זה כמו שלומדים מהסדרה על עסקת שליט: ב־2009 נתניהו ניהל משא ומתן שכמעט הבשיל לעסקה, עד שלא. בסופו של דבר הוא חתם על אחת הרבה יותר גרועה — והוא עשה זאת בגלל לחץ פוליטי מכיוון המחאה החברתית של 2011. על מה שיהיה עכשיו קשה לדעת. אני רוצה להיות אופטימי, ושבשנה הבאה אפשר יהיה לספר את הסיפור על החטופים של היום ולהבין מה באמת קרה כאן. מה היה מאחורי הקלעים? האם אפשר היה לשחרר יותר חטופים? האם באמת נתניהו טרפד? אנחנו עוסקים בעבודה דוקומנטרית. קשה להתייחס לאקטואליה במרחק זמן קצר כל כך. אבל חשוב מאוד שבעתיד נבין בדיוק מה קרה".