"היידיש מנוסה במצבים שדרשו נחמה"
"היידיש מנוסה במצבים שדרשו נחמה"
לוח שנה מקורי ובו שירי נחמה ביידיש ובעברית לצד איורים עדינים יוצא לאור לקראת השנה החדשה. מאחורי היוזמה יוצאת הדופן עומדים הסופר והמתרגם בני מר והמאיירת מיכל אריאלי. "היידיש לא בורחת אלא מעזה לדבר על הטרגדיה"
נחמה, זה המצרך הכי מבוקש בימים האלה. כמו משאב טבע נדיר שצריך לחצוב מאיפשהו. המתרגם מיידיש והעורך בני מר, ביחד עם המאיירת והמעצבת מיכל אריאלי, הוציאו כעת לוח שנה עם שירי נחמה ביידיש ובעברית לשנת תשפ"ה. זהו לוח תלייה מהסוג הישן — כזה שהפך עם השנים והטכנולוגיה לפריט ייחודי, כמו תקליטי הוויניל — ובו 12 שירים ביידיש ובתרגומם לעברית, שעוסקים בנחמות מסוגים שונים. זה יכול להיות תפילה לכוכב, ציפייה לסתיו, התבוננות בשלג, ואפילו ידידות עם יתוש.
"אֲנִי רוֹצֶה לָשֵׂאת תְּפִלָּה — אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ כְּבָר לְמִי./ לֹא יְקַבֵּל אוֹתָהּ מִי שֶׁהָיָה מְנַחֲמִי./ לְמִי — הִיא לֹא עוֹנָה,/ אַךְ בִּי הִיא מְעַנָּה./ אוּלַי אֶמְצָא כּוֹכָב, חָבֵר רָחוֹק. אֹמַר לוֹ: 'שְׁמַע,/ אָבְדָה לִי הַמִּלָּה. מַלֵּא אֶת מְקוֹמָהּ'", כך כתב אברהם סוצקבר בינואר 1942.
"זו הפעם הרביעית שאנחנו מוציאים, מיכל ואני, לוח שנה", מספר מר. "הוצאנו לפני שמונה שנים לוח של משוררי יידיש לפי ימי ההולדת שלהם, ובכל חודש שיר של המשורר בעל היומולדת. בזמן הקורונה הוצאנו לוח שנה בנושא מסעות בדמיון, כי אנשים לא יכלו לצאת מהבית. לפני שנתיים הוצאנו לוח עם שירי ילדים, ועכשיו חשבנו שהדבר המתבקש הוא שירי נחמה. זו גם דרך להגדיר מהן נחמות, יש נחמות קונקרטיות כמו חיבוק או שוקולד, לעומת נחמות יותר מופשטות”.
מה יש ליידיש לומר על נחמה?
"היידיש התמודדה עם הרבה מצבים שדרשו נחמה, מסיבות היסטוריות, והיו גם סיבות ביוגרפיות של אנשים שיצאו מאוהלה של תורה. המשורר בינם הלר מזמין את כל המתים שלו לשולחן ערוך, ומבחינתו הם נוכחים איתו. המשוררת רייזל ז'יכלינסקי כותבת על רעידת אדמה בטורקיה בשנות השבעים והשלג שיורד ברוך, הרוך עומד בניגוד לשבר ולקושי. סוצקבר רוצה לומר תפילה אבל לא יודע למי למען אותה, ומוצא כוכב ונושא אליו את התפילה. יש הרבה נחמות במילה — אנחנו כותבים, יש לנו קוראים, זה מנחם כשלעצמו. זה מנחם בעצם היכולת להגיד את זה ולדבר על זה. גם האיורים היפים הם סוג של ניחום, כי באסתטיקה יש עוצמה".
חשבתם איזה שיר מתאים לאוקטובר 2024?
"היתה לנו התלבטות מה לשים בחודש המשמעותי הזה. בחרנו בסוף בשיר שסוצקבר כתב בגטו וילנה. הקושי מלכתחילה היה שגם נחמה מזכירה את הבעיה, את הכאב. אז השאלה אם אנחנו רוצים בכלל נחמות, אולי זה אסקפיזם? אבל האמנו שנחמה זה דבר פרקטי".
לוח השנה הודפס ב־350 עותקים ומופץ בחנויות הספרים הפרטיות בתל אביב ובירושלים, וגם באתר של מיכל אריאלי michalarieli.com. מר (53) גדל במשפחה דתית לאומית בתל אביב ובבני ברק. לצד תרגומים רבים מיידיש הוא פרסם שלושה ספרים — אוסף הסיפורים ״רוב הלילות״, ״סְמוֹצֶ'ה — ביוגרפיה של רחוב יהודי בוורשה״, ו״מועדים״. הוא ערך, בין השאר, את מוסף "ספרים" ב"הארץ" ואת כתב העת "דווקא", המוקדש ל"ארץ יידיש ותרבותה" בחסות בית שלום עליכם בתל אביב. כיום הוא משמש עורך הוצאת מאגנס.
"זה היה נחמד לחפש נחמות בחודשים האחרונים בספרי שירה", אומר מר. "קראתי מאות ספרי שירה. אלה משוררים שרובם כתבו כבר אחרי מלחמת העולם השנייה, לאורך המחצית השנייה של המאה ה־20. אני חושב שמה שמיוחד ליידיש זה שהיא לא בורחת אלא מעזה לדבר על הטרגדיה. העצב יכול להיות מוכל בתוך החיים".
