לג'ון סטיוארט יש בעיה
לג'ון סטיוארט יש בעיה
אחרי ששינה את פני הסאטירה, והוכתר כאדם הכי אמין בארה"ב, ג'ון סטיוארט נעלם. חזרתו למסך סופגת עתה חיצי לעג, אבל הוא עוד עשוי להפתיע
לפני כשנה, כאשר העלה את סרטו "מנהיג בהזמנה", נשאל ג'ון סטיוארט אם אינו מתגעגע לטלוויזיה — המקום שאותו עזב לפני כשש שנים, והמקום שבו במשך 17 שנים הגיש ושיכלל את "הדיילי שואו", תוכנית הסאטירה שלו, לכדי תופעה תרבותית חשובה ומעולה, שהשפה והפורמט הייחודיים שיצרה נהפכו לשגורים אצל רוב מגישי הסאטירה הלילית האמריקאית כיום. רבים מהם צמחו תחת כנפיו של סטיוארט, מסטיבן קולבר דרך ג'ון אוליבר, ג'ימי פאלון ועד חסן מינאז' וסמנתה בי.
בתשובה לאותה שאלה אמר שיש דרכים אחרות להיות חלק מהשיח הפוליטי, ציין את האקטיביזם שלו (תמיכה בשוטרים וכבאים שנפגעו בפיגועי 11 בספטמבר) וסיכם ב"האם אני לפעמים רוצה שתהיה לי תוכנית? התשובה היא שלפעמים כן".
1 צפייה בגלריה
כשג'ון סטיוארט (בתמונה) נפרד מהמסך, רגע לפני בחירתו של טראמפ לנשיא ארה"ב, הוא עשה טעות אסטרטגית. עתה הוא מבטיח להקשיב לאחרים יותר ולדבר פחות
(צילום: apple tv)
אחרי שנה וקצת ה"לפעמים" נהפך לוודאי — בסוף ספטמבר עלתה באפל TV פלוס בארה"ב וכעת גם בישראל תוכניתו החדשה "הבעיה עם ג'ון סטיוארט", תוכנית שבועית של שעה שבה הוא צולל לעומק, בעזרת מומחים, בכל פעם לנושא אחר, שוב בניסיון לאזן בין הומור סרקסטי לחדשות. "לטעמי זה נכון יותר מאשר לצעוק על המסך", הסביר בראיון ל"ניו יורק טיימס", בהתייחסו למה שנהג לעשות פעם.
בארה"ב בינתיים לא קונים את הסחורה החדשה שלו. הביקורות נעות בין הקטלני לסלחני. "יש בו עדיין כריזמה, הוא עדיין סרקסטי באופן אכזרי, אבל הטון שלו השתנה", נכתב ב"אטלנטיק", וב־CNN, עוד גוף ליברלי שאולי אמור לקבל את סטיוארט בחיבוק, נכתב כי "הקומדיה מדממת פנימה במקריות ולא באופן מתוכנן". מה שבטוח זה שראוי לתת לו עוד קרדיט וזמן.
בהחלטה לעזוב את תפקידו ותוכניתו לפני בחירות 2016 בארה"ב — שבהן ניצח דונלד טראמפ את המועמדת המובילה הילארי קלינטון — נכשל סטיוארט בשני הכובעים שלו — כקומיקאי הטיימינג שלו היה לקוי, וכעיתונאי הוא לא זיהה את השטח. הוא הבין נכון כי אנשים כמו ג'ון אוליבר עוקפים אותו בסיבוב, אבל לא הבין עד כמה הזירה היתה רחבה ומכילה עבור קומיקאים בקדנציה של הנשיא הקודם.
מהרגע שדונלד טראמפ נבחר לנשיא ארה"ב, תוכניות הסאטירה והאירוח הליליות קיבלו מעמד עליון — הן היו לאופוזיציה האמיתית. קולבר ואוליבר תפסו את מקומו של סטיוארט כמובילי השיח, אבל לא פחות מהם גם סת' מאיירס, טרבור נואה וג'ימי קימל המבריקים. מעמדם התחזק, וסטיוארט, מי שרק שמונה שנים קודם לכן הוכתר ב"ניו יורק טיימס" כ"אדם הכי אמין בארה"ב" — כמעט שנעלם.
כעת עם שובו של סטיוארט למסך, מעניין יהיה לראות אם יידע לברוא את עצמו מחדש, כפי שידע להפוך את "הדיילי שואו", תוכנית שלא נוסדה איתו אבל התגבשה בזכותו — ליהלום. ב"דיילי שואו" תמיד אירח אנשים שעניינו אותו ופחות נטה לעשות ראיונות קידום הוליוודיים כפי שקולבר, קימל ובוודאי פאלון מחויבים אליהם. "אז לא היתה לנו הזדמנות לעשות ניתוח מעמיק יותר של האירועים", הוא אומר. הפעם הוא מבטיח לתפוס מקום אחר בשיח: להקשיב יותר ולדבר פחות. נראה אם הוא מסוגל.
