"בסדרה שלנו כולם צודקים בדרך לגיהינום"
"בסדרה שלנו כולם צודקים בדרך לגיהינום"
רגע לפני שהקולנוען דוקי דרור סיים ליצור לכאן 11 את הסדרה המצוינת "מדורות השבטים", שממשיכה את "עמוד האש" ו"תקומה", נבחרה ממשלת ימין עם הפיכה המשטרית ומחאה נגדה. כתוצאה מכך נוספו ימי צילום, חלק מהמרואיינים התחרטו על הופעתם ותפיסת העולם של היוצרים השתנתה
יום הצילום האחרון של "מדורות השבטים", סדרה דוקומנטרית של תאגיד השידור לציון 75 שנים לישראל, המגולל את סיפורה של המדינה מרצח רבין ועד ההווה, היה יום לפני הבחירות בנובמבר. יוצרי הסדרה דוקי דרור ונפתלי גליקסברג היו בטוחים שיש להם סוף לסדרה בת חמשת הפרקים. "היה נדמה שקרה נס. אחרי ארבע־חמש מערכות בחירות ומבצע 'שומר חומות', נבחרה ממשלת השינוי. הנה סוף סוף הצליחו לייצר קואליציה של שותפים", מספר בריאיון איתו דוקי דרור. "בהתאם לזה, כל העריכה שלנו והבנייה התסריטאית התקדמו לקראת סוף מכיל, שטוען שכל השבטים צריכים להבין זה את זה — ואז בום! הכל השתנה. היינו צריכים לעשות תפנית בעריכה התסריטאית, להכניס לסיפור את הבחירה מחדש של בנימין נתניהו, הקמת ממשלת הימין על מלא, ההפיכה המשטרית והמחאה בקפלן. לפני שלושה שבועות הזמנו מרואיינים שוב ליום הצילומים האחרון באמת. המרואיינים, שהגיעו באותו היום, היו הרבה פחות פתוחים ונגישים. היו אפילו כאלה שהביעו צער על שהשתתפו בסדרה. הייתה לנו דילמה אם להכניס את שלושת החודשים האחרונים כי עוד אין לנו פרספקטיבה היסטורית כדי להגיד משהו משמעותי. אבל הבנו שלא נוכל להתעלם מזה".
"מדורות השבטים", שעולה היום בכאן 11, היא סדרה מעמיקה, מרובדת ומעניינת מאוד, המתבססת על עדויות אישיות בשילוב חומרי ארכיון המביאים את סיפור ההתפרקות הישראלית לשבטים, שביטויה החריף ביותר כנראה נראה בשבוע שעבר בבתי העלמין ביום הזיכרון.
"זה פרויקט ענק", אומר דרור שהוא ושותפו עובדים עליו כבר כארבע שנים. התראיינו לו כ־100 אנשים, בסוף שילבו כמחצית מהם בגרסה הסופית. "התחלנו לעבוד על הסדרה הזאת כשהתחילה הקורונה. לפי דרישת התאגיד התחייבנו לסדרה מונומנטלית שממשיכה את 'עמוד האש' ו'תקומה', שתהיה נגישה ותפנה לקהל רחב ככל הניתן ומצד שני שתיתן איזה עומק ותובנה חדשה. 'תקומה' הסתיימה לפני רצח רבין. הם הספיקו לעשות פרק אחרי רצח רבין, כשכל הסיפור של הרצח היה מאוד טרי. הסדרה שלנו מצריכה הרבה בדיקה עצמית. זאת אחריות גדולה.
"התאגיד השקיע בסדרה חצי מיליון שקל לפרק. התקציב היה 600 אלף שקל לפרק. כלומר נשארנו בגירעון אחרי שאף קרן ציבורית לא רצתה להשקיע בפרויקט — עניין מוזר לעצמו. את השאר הבאנו מהבית".
למה הקרנות נרתעו מלהשקיע לדעתך?
"לדעתי בגלל שהן לא ידעו מה תהיה התוצאה וכמה מסוכן פוליטית זה יהיה עבורן".
למה לא שידרו את הפרק הראשון של הסדרה שלכם ביום העצמאות?
הסדרה מתארת כיצד אירועים מרכזיים ב־30 השנים האחרונות עיצבו את תודעתם וזהותם של רבים וכיצד החברה הלכה והתפצלה לה. היא מתחילה בחתימת הסכמי אוסלו ורצח רבין, משם ממשיכה לעסוק מנקודות מבט אישיות בשורת אירועים מכוננים: עלייתו של נתניהו לשלטון, "מותו" של מחנה המרכז־שמאל עם כישלון פסגת קמפ דיוויד, אירועי אוקטובר 2000, ההתנתקות, המחאה החברתית ולידת המרכז הישראלי החדש, רצח שלושת הנערים ורצח מוחמד אבו חדיר, ועד משפט נתניהו, ההפגנות בבלפור והמחאה על צביון המדינה כעת.
הסדרה מלווה בקריינות של השחקן אורי גבריאל. "חשבנו הרבה מי צריך להוביל את הסדרה", אומר דרור, "ובחרנו בו כי זה קול בוגר שיש בו ייצוג שאפשר לקרוא לו 'ישראל השנייה'". בסדרה נשמע גבריאל אומר כי ישראל נהפכה "מאוסף של קהילות שונות לחברת כור היתוך. קראנו לזה 'התקומה'. למרות השסעים החברתיים עדיין היה נדמה שהדבק החברתי קיים והממלכתיות הישראלית חזקה דייה. בדור הבא נראה שהדבק התרופף. מדינת ישראל של היום מורכבת משבטים־שבטים, כל שבט וסיפורו, כל שבט וחרדותיו, כל שבט והאמת שלו... והאמיתות מתנגשות זו בזו בסיר הלחץ הישראלי".
"השם 'מדורות השבטים' נולד מתוך הרבה פגישות עם יועצים ואנשי מחקר", אומר דרור."נפגשנו לראיונות עם יותר מ־100 מועמדים להשתתף בסדרה. בסוף נשארנו עם כ־50. אחת הדמויות הכי מעניינות שגם המשיך להיות יועץ שלנו הוא פרופ' נסים ליאון, סוציולוג שעשה את הדוקטורט שלו על ש"ס. הקונספט שלנו הוא ההתפרקות של החברה הישראלית לשבטים — נאום ריבלין הידוע — וניסינו לבדוק אם השבטים כל כך שונים זה מזה. ליאון אומר שמדובר בנרטיבים, שיחד יוצרים איזו מיתולוגיה ישראלית".
מה היו תנאי הקבלה להשתתף בסדרה?
"מיפינו את השבטים, קצת אחרת מהשבטים המוכרים של חילונים, חרדים, מתנחלים וכו'. הוספנו גם ערבים, להט"בים, דרוזים, פריפריה מול תל אביב, ציונות דתית, כמו שעושים אודישן לריאליטי ל'אח הגדול'. החלטנו שאנחנו לא רוצים פוליטיקאים ונמעיט כמה שאפשר בעיתונאים. רצינו מישהו שיכול להוביל סיפור רגשי, וממקום כן. הבאנו חוקרים של החברה הישראלית מכל מיני היבטים.
לצד אנשים שחוו את האירועים. עשינו להם תעודת זהות, שבה כתוב איפה היו בזמן האירועים שאנחנו מתעכבים עליהם, כדי שידברו על מה ששינה אותם בצורה משמעותית".
כן משתתפים בסדרה נדב אבקסיס, מלכה פיוטריקובסקי, יואב אליאסי "הצל" ("שאגב הופעלו עלינו לחצים לא להכניס אותו", אומר דרור), מייסם ג'לג'ולי, בת ציון זר, אורי שרקי, אמאל אסאד, אורלי נוי, יאיר היזמי, נועה רוטמן ואחרים.
למה החלטתם לפתוח עם מישהו מקריית ארבע?
"היה מסובך להתחיל עם רצח רבין, כי כבר ראינו את זה בהרבה סרטים. קהל היעד הגרעיני שלנו הוא ליברלים שמאלנים. דווקא בגלל זה חשבנו שיהיה נכון להתחיל את הסיפור מהצד הימני. ניסינו לאתגר את הצופה שלנו: לפרק את תיבות התהודה שכולנו נמצאים בתוכן ובחלקן יש כל כך הרבה תרעלה. בפרימיירה נכחו הרבה אנשים מהציונות הדתית, ולמרות שהיה להם קשה לצפות בחלק מהדברים, הם הרגישו שהסדרה חשובה. מבחינתי בסדרה הזאת כולם צודקים בדרך לגיהנום".
לאיזה שבט אתה שייך?
"אני חילוני וליברל. זה שאני מזרחי אולי מכניס אותי לעוד קבוצה".
איפה הקיטוב הכי חריף בין השבטים?
"יש שטוענים שהקיטוב האשכנזי־מזרחי הוא הכי גדול. בעיני הוא הכי קטן. הוא לא קיטוב אידיאולוגי. שלא כמו הקיטוב בין הציונות הדתית לציונות החילונית, לחרדים ולחילונים. הסנטימנט יכול לנוע, והוא נע. לפני שנה־שנתיים חשבתי שהסיפור של הסדרה הוא המהפכה המזרחית. אבל אני חושב שאנחנו בנקודת תפנית היסטורית בסיפור הזה: השבט האשכנזי מבין את הטעויות שעשה והשבט המזרחי מבין שמשתמשים בו".
האירועים שנבחרו לסדרה הם בעיקר הגדולים, אבל גם הקטנים שמשקפים את ההבדל בין השבטים, אומר דרור. "לדוגמה הסיפור של בג"ץ הקשת המזרחית. לכאורה הוא שולי, אבל הוא מבהיר משהו על נקודת המבט של השבט הזה: שבט המזרחים התחיל להתבסס אחרי פתיחת המכללות האקדמיות בשנות ה־90. המזרחים נכנסו לאקדמיה וכמה אינטלקטואלים הקימו את הקשת. בין היתר הם דרשו שהקרקעות של הקיבוצים יחולקו גם לשאר הציבור. בג"ץ אישר את זה ורעיון הצדק החלוקתי התקבל".
דוגמה לניתוק בין השבטים, וגם לעד כמה שהשבט של הציונות הדתית חי בבועה משלו, לדבריו, באה לביטוי במפגש שלו עם נציגי היוצרים אצל שר התקשורת שלמה קרעי, כאשר זה דיבר על סגירת התאגיד. "ישבנו מולו ומול הצוות שלו, שכולם באו מפורום קהלת. הם אולי אנשים אינטליגנטים אבל הם חיים בכזאת בועה שהם חושבים שבצד השני נמצא ריק — אנשים שכל מה שמעניין אותם זה לשתות אספרסו. הם לא יודעים כלום. את רואה את המסמכים שלהם ואת נבהלת. זאת הרמה? זה מביך. הבורות שלהם נובעת מכך שהם לא רואים את האחר, ולא מבינים את היכולות שלו. בשלב מסוים באותה פגישה דפקתי על השולחן ואמרתי לקרעי: 'אתה לא מבין, אנחנו ג'יהאדיסטים. אנחנו נשבור כל תקרת זכוכית. לא ניתן לך לסגור את התאגיד'. עובדה שהוא עצר את התהליך".
אז לא אחים אנחנו?
"אני לא קונה את העניין של 'אחים'. כמו ששותפי נפתלי גליקסברג אמר בפרמיירה: 'אנחנו לא רוצים להיות אחים, אנחנו רוצים שוויון'".
אתה מדבר על פרספקטיבה. אני מניחה שאיש מהמצולמים בתחילת הסדרה שלכם לא יכול היה לדמיין שהחוליגן המאיים עם סמל הקדילק של האוטו של רבין יהיה כעבור 30 שנה, בסוף הסדרה שלכם, השר לביטחון לאומי.
"ההיסטוריה היא דבר מתעתע. בתקופה של תחילת הסדרה, ב־1994, הסתובבתי הרבה בארץ כדי לתעד את השנה הראשונה אחרי הסכמי אוסלו בשביל צ'אנל 4. ראיתי אותו כמה פעמים, הוא היה ילד בן 16. אז לא יכולנו לדמיין שזה מה שיקרה, אבל הרבה דברים משתנים גם עכשיו. למשל תיאוריית הניידים והנייחים של גדי טאוב, שהוא מרואיין בסדרה. לפי התיאוריה שלו 'הניידים' הם ישראל הראשונה שמיד תיקח את הדרכון ותיסע לברלין, ו'הנייחים' הם ישראל השנייה שתישאר כאן לתמיד. את מסתכלת על האנשים שמגיעים להפגנות נגד הרפורמה — אלה לכאורה אותם 'ניידים' שעכשיו אומרים 'לא נזוז מפה!'. כלומר התיאוריה שלו מעניינת, אבל היא לא תופסת".
מה יהיה בעוד 30 שנה, כשתעשה את הסדרה הבאה?
"מישהו אחר כבר יעשה. זו סדרה של פעם בחיים. האירועים שקורים עכשיו ייחשבו להיסטוריים. מי שהרכיבו את ממשלת ימין על מלא ודהרו בזחיחות ב־200 קמ"ש לא הבינו משהו על החברה הישראלית. זה מתנגש עם המציאות, והמציאות חזקה מאוד".
