הכוך הפך גדול והמסעדה השתפרה פלאים - מסעדת הקטן
הכוך הפך גדול והמסעדה השתפרה פלאים - מסעדת הקטן
אם יש ביקורת חוזרת מוצדקת, הרי לכם אחת כזו. לפני שנה וחצי ביקרתי ממש בתחילת דרכה במסעדת הקטן שהייתה כוך אוכל עם תפריט מצומצם ולא מלהיב. מאז המקום הורחב - נוספו לו שולחנות על המדרחוב והתפריט השתנה. אלה והנחת happy Hour של 10% על חלק מהתפריט הופכים את החוויה למצויינת
במסעדת הקטן בשוק לוינסקי ביקרתי לראשונה ממש בתחילת דרכה לפני שנה וחצי זה היה אז כוך אוכל עם תפריט מצומצם ולא מלהיב. מאז השתנו שם דברים: מחור בקיר גדל המקום הסימפטי הזה למסעדה של ממש. החלק המקורה, שעבר דירה לחלל השכן, עדיין קטן למדי, אבל השולחנות על המדרחוב עצמו כבר הופכים את הקטן למקום די גדול. בפנים, בכל אופן, נשמרת לא רק האינטימיות אלא גם תחושת הבר האפלולי והמקסים, אפילו יותר מקודם.
הקטן הזה הוא בעצם סיפור גדול. האיש שעומד מאחוריו אמנם קטן, עדיין, בגיל- 32 אבל גדול במעשים. עידו קבלן נולד בפרדס כץ כחרדי ויצא בשאלה בגיל 18. התגייס, אחרי הצבא עבר לעין גדי ועבד במטבח המלון בקיבוץ. כשחזר לתל אביב לפני כעשור, עבד במסעדת רוסטיקו האיטלקית, אז בסנטה קתרינה של תומר אגאי, ובמזנון של איל שני. עשה סטאז' במסעדת נאם בתאילנד, עבד בבורק של ברק יחזקאלי ועוד. ואז הגיע לכאן, לקטן. הוא חובב התססות ושאר קונצים מודרניים אבל קודם כל, אוהב, ומצליח לייצר, טעם טוב. שזה כידוע הכי חשוב.
פתחנו במיני לחוח (מחווה לבעלי הבית של הנכס, אנשי מאפיית הסאלוף משוק התקווה המפעילים גם סניף בפינה הסמוכה) ועליו טרטר אינטיאס עם חציל שרוף וקרם פרש ואבקת צ'ילי מותסס. מקורי ומאד-מאד טעים. טעים בטירוף למען האמת.
המשכנו למנת ארטישוק ירושלמי צלוי בטאבון כל הלילה שהוגש באיולי ארטישוק ירושלמי עם צ'יפס ארטישוק ירושלמי. בקיצור, ארטישוק ירושלמי עם ארטישוק ירושלמי. אני מאד אוהב ארטישוק ירושלמי וגם הפעם אהבתי אותו. ה'טענה' היחידה למנה, וזו לא ממש טענה, היא שהתוצאה היתה כבדה מאד. אולי מדי. משהו שהזכיר חמין כמעט בכובד. שאלו יהיו הצרות שלנו.
המנה הבאה היתה שיפוד של הטורו של הטונה, כלומר החלק השמן שלה, שהוגש עם שערות כרישה צלויות. זה היה נפלא.
מנת הטורטליני היתה כבר יצירת מופת של ממש. הם הוכנו מבצק חינקלי, הטורטליני של הגיאורגים אם תרצו, שמולא בגבינת קומטה והוגש ברוטב גארום גבינות מסריחות עם פלפל שחור מותסס. זה נשמע כמו בלאגן גדול אולי אבל בפועל זה היה פשוט מופלא. אחת ממנות הפסטה הכי יצירתיות, מקוריות, נועזות ובו זמנית קלאסיות שטעמתי מימי.
קינחנו במרשמלו יוזו שרוף עם קרם לימון , קרמבל שקדים וקוג'י. שוב, נשמע אולי כמו ממבו-ג'מבו בסגנון עדות המותסס-מוקצף-מפורק, אבל בעצם קינוח ילדותי ומבוגר בו זמנית שחילץ מאיתנו אנחות עונג בלתי נשלטות.
ליווינו את הארוחה בכוס יין לבן ספרדי וכוס יין אדום פורטוגזי מעולות ולא יקרות ולא ידענו את נפשנו מרוב עונג. ממש. השילוב המוחץ בין האוכל המקורי והיצירתי אבל לרגע לא מקושקש ואווירת שעת הערב המוקדמת בשוק שנסגר לאיטו ושומר עדיין על שאריות מקסימות מטעמו הישן (אפילו קניתי פיצוחים ופירות יבשים אצל הספק הקבוע שלי 'משה ובניו' בזמן שהמתנו לאוכל) עושה את זה. לפחות לי. אני חושב שגם לכם. אם יש ביקורת חוזרת מוצדקת, הרי לכם אחת כזו. הוסיפו לכך הנחת happy Hour של 10% על חלק מהפריטים ותקבלו בוננזה אמיתית.
הקטן, לוינסקי 46, תל אביב
מחיר לפני טיפ:
לחוח עם טרטר דג- 24 שקל - ליחידה (היו 2)
ארטישוק ירושלמי - 39 שקל
שיפוד טורו טונה - 110 שקל
טורטליני - 67 שקל
מרשמלו - 44 שקל
יין לבן ספרדי - 37 שקל
יין אדום – 25 שקל
