רוכב האופניים האריתריאי שטס על גלגלי ההיסטוריה
רוכב האופניים האריתריאי שטס על גלגלי ההיסטוריה
ביניאם גירמאיי האריתריאי הוא רוכב האופניים השחור הראשון שזכה במדליה באליפות רשמית. אם יגיע להישג בג'ירו דה איטליה, הוא עשוי לשנות את פני הענף ואת ההגמוניה הלבנה השלטת בו כבר 100 שנים
הטיפוס בכביש המפותל המעפיל למרומי טירת וישגראד בהונגריה, מרחק 40 ק"מ מהבירה בודפשט, לא נחשב לאתגר יוצא דופן עבור רוכב אופניים מקצועי. אבל כשמתחרי הג'ירו דה איטליה, מתחרויות האופניים הגדולות והקשות בתבל, הגיעו לשם ביום שישי האחרון, מאחוריהם כבר היו 190 ק"מ (כמו המרחק מת"א למצפה רמון) שבהם בעיקר הדפו התקפות אחד של השני.
ככל שגבר קצב הטיפוס ניכרה העייפות על פני המדוושים ושרירי הרגליים נמתחו עד הקצה. בטירה ההיסטורית עם הנוף לדנובה עמד להסתיים השלב הראשון במרוץ. המנצח, ידעו היטב כל הרוכבים בדבוקה המתוחה כמיתר, יקבל את זכות הראשונים ללבוש את חולצת המוביל הוורודה המסורתית וייהנה מתשומת הלב והכבוד התקשורתיים הנלווים למעמד.
1 צפייה בגלריה
ביניאם גירמאיי בג'ירו דה איטליה. כל אפריקה עוקבת בדריכות אחר מעלליו הווירטואוזיים על המסלול
(צילום: איי אף פי)
אבל כמה מאות מטרים מקו הסיום הבזיקה לרגע התחושה שמשהו עשוי הפעם להשתנות ולייצר מציאות בלתי מוכרת בענף רכיבת הכביש — פנים אחרות ומעט פחות מוכרות הסתננו לעמדת ההובלה ואיימו לגבור במאוץ לקו על מת'יו ואן דר פול, פנומן הרכיבה ההולנדי המעוטר, שלבסוף השיג את הניצחון החשוב, באופן דחוק.
אלו היו פניו של ביניאם גירמאיי, הרוכב האפריקאי השחור הראשון שמשתלב בהצלחה מסחררת בדבוקת האופניים המקצוענית שרובה ככולה לבנה. בשלב הראשון של הג'ירו דה איטליה גרמאיי אמנם סיים במקום השני, "אחרי שהביא אותי לקצה", כפי שהודה ואן דר פול בראיון לאחר מכן, אך מאחורי האריתריאי בן ה־22 כבר עומד ניצחון היסטורי שהשיג לפני כמה חודשים באחד ממרוצי האופניים החד־יומיים החשובים בעולם: "גנט וולגם" בבלגיה. גם אותו השיג אחרי שכבר הכניס עצמו לספרי ההיסטוריה ב־2021, כשסיים במקום השני באליפות העולם (עד גילאי 23), כשעל צווארו הונחה מדליית אליפות ראשונה אי פעם לאדם שחור.
"אני בא לג'ירו דה איטליה במטרה ברורה לנצח שלב", הכריז במסיבת העיתונאים שקדמה למרוץ, "מעולם אדם שחור לא השיג זאת וזה יהיה הדבר הכי מרגש שעשיתי עד כה". באסמרה, העיר שממנה הוא מגיע באריתריאה, אלפים ממעריציו של גירמאיי גודשים את בתי הקפה בשעות הערב מאז החל הג'ירו ביום שישי האחרון, מרותקים למעלליו הווירטואוזיים על האוכף כנגד גיבוריו הלבנים הנצחיים של הענף.
האהדה אליו חוצה גבולות. לפני כמה שבועות מאות פליטים ממדינתו התקהלו בפרנקפורט ליד אוטובוס הקבוצה שאליה משתייך גירמאיי, כשהם שואגים "ביניאם, ביניאם" ומנסים בכל דרך אפשרית לגעת לרגע בכוכב הרכיבה העולה. "זו לא הפעם הראשונה שיש סביבי מעריצים", הודה לאחר מכן כשהוא כמעט דומע מהתרגשות, "אבל לכזה מפגן אהדה עצום לא ציפיתי". המראות בפרנקפורט הזכירו יותר את המתרחש באצטדיוני הכדורגל הגדולים באירופה, ולא את הקרירות והריחוק המנומס השוררים לרוב בין המעריצים לכוכבי הרכיבה.
אפשר לומר שלשם בדיוק מכוונים קבריניטי ענף האופניים, שלאורך היסטוריה ארוכה ומפוארת הנמתחת על פני יותר מ־100 שנים, לא הצליח לקלוט באופן רציף רוכבים מהיבשת השחורה. מוכשרים ככל שיהיו. "אם אנחנו רוצים להרחיב את הענף, עלינו לכוון מעבר לקהל המסורתי שלנו, שמורכב בעיקר מגברים לבנים בגיל העמידה", הצהיר לאחרונה נשיא איגוד האופניים הבינלאומי (UCI), דיוויד לפרטיי. מבחינתו, כישרונו יוצא הדופן של גירמאיי הוא פתח להתפשטות תחום הרכיבה באפריקה ולאיתור של רוכבים מוכשרים נוספים הנמצאים מחוץ לטווח הרדאר האירופי, וכן להגדלת מספר הצופים במרוצים.
"אם פעם השתתפותם של רוכבים אפריקאים במרוצים באירופה היתה העיקר עבורנו, הרי שכעת אנחנו מכוונים לניצחונות שלהם", הוסיף לפרטיי, "ולא סתם במרוצים קטנים, אלא בתחרויות־העל הגדולות ביותר של הענף". בחלום הוורוד ביותר שאותו הם מסוגלים להעלות על הדעת, קברניטי ענף הרכיבה מדמיינים כיצד גירמאיי יחצה ראשון את קו הסיום באליפות העולם שתתקיים ברואנדה ב־2025. זו גם אליפות הרכיבה הראשונה שתארח אפריקה. "אני לא מכחיש שזה גם חלום עבורי", מודה גירמאיי.
ביניאם גירמאיי: "לשחור אפריקאי הכישרון לא מספיק. מי שחושב שרכיבה היא קשה לאירופים, לנו האפריקאים היא קשה יותר"
בתחום עם הגמוניה לבנה ארוכת שנים, החיזיון של רוכב אפריקאי שחור הלובש את חולצת אלוף העולם, יהיה בגדר רעידת אדמה שתזכיר בעוצמתה את כניסתו הנחשונית של ארתור אש לצמרת הטניס, ושנים אחר כך לפריצתן המטאורית של האחיות וויליאמס למגרש. אחרי התדהמה תגיע הציפייה של אוהדי הענף לראות עד כמה עמוק הוא הכישרון שהסתתר ביבשת השחורה לאורך השנים. יש הטוענים שהוא כה גדול, עד שבכוחו לחולל מהפכה דומה לזו שהתחוללה בענף הריצה, שם ההגמוניה עברה מהקטרים האמריקאים והאירופים, למזרח־אפריקאים הדקיקים.
אולם כדי שמשהו בכלל יזוז, "צריך קודם כל לייצר שיטה שבה אפשר יהיה להבחין בכישרונות האפריקאיים", טוען גירמאיי. למזלו, הוא אותר על ידי איגוד האופניים העולמי ונשלח היישר למרכז לקידום צעירים בשוויץ. שם קיבל הזדמנויות ועלה על הרדארים של מגלי הכישרונות האירופים. "לאדם השחור באפריקה, עבודה קשה וכישרון אינם מספיקים, לצערי", הוא אומר, "אם אתם חושבים שזה ענף קשה לאירופים, אז לנו האפריקאים הוא אפילו קשה יותר".
