"לכל שיר יש קול נפרד"
"לכל שיר יש קול נפרד"
בחיפוש אחר נחמה הלחין החייל עילי שמרץ טקסטים שמצא ברשת אחרי 7 באוקטובר. עכשיו הם הפכו לאלבום ומופע מפעים
אחרי אירועי 7 באוקטובר הרגיש עילי שמרץ, חייל בתזמורת צה"ל, שהוא לא מוצא מענה לתחושות שפקדו אותו. הוא בחר עשרה טקסטים של אזרחים ואזרחיות שאינו מכיר, והפך אותם לשירים. "כמו כולם חיפשתי דרך לתרום, לתת קצת נחמה", מספר שמרץ בן ה־21, פסנתרן ומעבד מוזיקלי שגדל בחולון. "חיפשתי ברשת מה אנשים שאני לא מכיר כתבו ומה הם מרגישים. מצאתי את המגזין האינטרנטי ‘גלויה’ (לדבר גלויות על מה שכמוס) שיוחד בו חלק ל־7 באוקטובר, ונחשפתי לטקסטים של אנשים שביטאו את תחושותיהם ומאוד דיברו אליי. הם הצליחו לתת שם לתחושות שלי, ורציתי להפיץ אותם כדי שאולי זה יעזור לעוד אנשים. החלטתי לנסות להלחין אותם. אחרי כמה ימים הבנתי שזה צריך להיות אלבום שאביא אליו הרבה אנשים שישירו, כי רציתי לתת לכל שיר, קול נפרד".
הוא פנה לכותבים לקבל אישור ומאחר שרוב הטקסטים הם של נשים פנה לזמרות צעירות, את חלקן הוא מכיר מהלהקות הצבאיות וחלקן שחקניות בתיאטרון ובסדרות נוער, בהן אילי עלמני, מיקה צור ועדי שרון. יחד עם חברו טוקי שטרן, פסנתרן וזמר יוצר, הם הרימו את המיזם ובתוך כמה שבועות נולד האלבום "גם הכאב יחלוף" שיושק היום ב־TASSA תל אביב.
בין הטקסטים יש כאלה שמדברים על הרצון לברוח, על הפחד מעוד "הותר לפרסום" וגם על הילדה אביגיל עידן שחזרה משבי חמאס. הלחנים נעימים ורובם מבוססי פסנתר וכינור וחלק מהשירים נשמעים קצת כמו שירי ילדים. "זה מכוון", מסביר שמרץ. "'אל תשאלו מה שלומי' הוא שיר על מישהי שאומרת שאף אחד לא מבין מה היא עוברת ורק מנסים לעזור לה וזה מעציב אותה יותר. נראה לי מעניין להגיש אותו בקול של ילדה כי יש הרבה ילדים שאיבדו מישהו קרוב או מפונים מבתיהם, כזה גם השיר 'איפה אביגיל?' מכיוון שהוא על ילדה בת 4".
גם מאחורי הפן החזותי נעשתה מלאכת מחשבת: את עטיפת האלבום ואת האנימציות המלוות את השירים יצרו הזמרת והשחקנית עלמה קבלירו ("הבאר") והזמר־מלחין שחקן ניר כנען ("תמונת ניצחון", תיאטרון גשר). כל שיר מלווה באנימציה בסגנון ציורי ילדים. "הרגשתי שהאלבום מספר סיפור שאני רוצה להנגיש ברובד נוסף ופניתי לניר ועלמה שיעזרו לי לספר את הסיפורים. הגענו יחד לאיזו דמות של נערה שמציירת את הסיפורים מנקודת המבט שלה".
