אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
להגיע לתצפית מושלמת על החרמון, לצלול לספר של ריטה, ולרענן את הליינאפ של ליל הסדר עם פרויקט שירה של בית אבי חי
טיול
להגיע לתצפית מושלמת על החרמון
מצוקי דלתון ביער ביריה ליד צפת מספקים את אחת מנקודות התצפית היפות בצפון במיוחד בעונה הגשומה בואכה אביב. "כאשר מתבהר, מרוויחים תצפית פחות מוכרת של נוף מרהיב לחרמון והעמק", ממליץ אביחי שקד מבלוג הטיולים ילדטבע (www.yeledteva.com). "המסלול מתחיל ומסתיים בשרידי בית הכנסת העתיק נבוריה שנבנה לפני אלפיים שנה. בקצה הצפוני של בית הכנסת יש סימון שבילים שחור שלוקח במורד השלוחה. כשמגיעים לדרך עפר, פונים ימינה ומשמאל מבחינים במצוקים המרשימים.
כ־500 מטרים משם תוכלו לצפות בערוץ נחל דלתון, בהמשך נפרס עמק החולה וממעל משקיף הר החרמון". באביב מכוסה האזור פריחה צבעונית מרשימה ואולי תצליחו להבחין בניצניה. המסלול כולל פחות מ־2 קילומטרים הלוך וחזור, ומתאים גם עם ילדים קטנים. מי שרוצה להצטייד ביין, לא רחוק משם נמצא יקב דלתון ובו מרכז המבקרים והחנות שפועלים בהתאם להנחיות התו הסגול.
מאיה נחום שחל
אופנה
לשאוב השראה מאייקון מרגש
"אני אוהבת לאלתר, כאילו אני מנגנת ג'ז", אומרת אייקון האופנה הססגונית אייריס אפפל למצלמה בתחילת סרטו הדוקומנטרי המרתק של אלברט מייזלס, "אייריס". בתוך כך היא מסבירה למצלמה איך היא משלבת בין פריטים ואביזרים, היכן רכשה אותם ומתי. הסרט צולם ב־2014, מייזלס היה אז בן 88, אפפל בת 93, והוא מצליח לשרטט דיוקן מרתק ומעורר השראה של אשה ישירה בעלת תשוקה עזה לאופנה, חוש הומור, שמחת חיים, אינדיבידואליזם. בתוך כך באים לידי ביטוי האהבה ארוכת השנים שלה ושל בעלה וחייהם המשותפים. "אין לדעת מה יקרה עם הילדה הזאת", הוא אומר כשהם יוצאים לקניות יד ביד בחנות יד שנייה, "תמיד צפויה לי הפתעה, אין רגע משעמם בנישואים שלנו".
טוניקה משבט המאו, ז'קט של שאמן סיני, אוסף שרשרות ענבר, צמידים אפריקאיים, שרשרות זולות ("לעתים אני מעדיפה אותם על הארי וינסטון"), פריט האופנה הראשון שרכשה כשהיתה בת 12 - סיכת דש ב־65 סנט - הבגדים והתכשיטים ממלאים ארבעה חדרים בביתה העמוס חפצים בפאלם ספרינגס ובדירה בניו יורק. ב־2015 יוחדה לה תערוכה במטרופוליטן, והסרט משרטט גם את שלבי הקמתה. אפפל, שבעבר ניהלה עם בעלה עסק מצליח לעיצוב פנים, משקפת בתהליך הבחירה שלה בלבוש חזון חדש של חופש לבחור, ללא חוקים או גבולות בין יפה ומכוער, זול ויקר. 20 שקל עד סוף החודש.
עילית מינמר
ספר
להכיר מקרוב את ריטה
את שנת הקורונה ניצלה הזמרת ריטה כדי להשלים את כתיבת הפרוזה הראשונה שלה למבוגרים "צ'אדור נוטף מי גשם" (הוצאת מודן), בהשראת סיפורי משפחתה. ההתנסות הספרותית הראשונה היתה לפני עשור עם ספר הילדים "הלב של שיראז" שכתבה בעקבות סיפור שסיפרה לה אמה בילדותה, אלא שהפעם הכתיבה עולה מדרגה וריטה מעניקה לקוראיה עם הרבה הומור ורגש את הריחות, הטעמים והנופים של טהראן וישראל, מילדות ועד בגרות, מהחתונה של הוריה, דרך הנפילה מארבע קומות בפיר הבניין ועד לחברות הילדות ברמת השרון. ערכה את הספר צרויה להב, חברתה ושותפתה ליצירות רבות במהלך השנים.
"הקשר ביני לבין ריטה הוא סימביוטי עוד מהתקופה שכתבתי את 'ימי התום'. זה קשר רגשי, יוצא דופן מאוד, חזק ופורה. ריטה כותבת נהדר. היא יודעת לספר סיפור ולהתנסח".
מאיה נחום שחל
ילדים
לבלות זמן איכות עם מישל אובמה
בשנותיה בבית הלבן קידמה אשת הנשיא אובמה, מישל, מדיניות של מיגור השומן הקיצוני והמסוכן בקרב ילדים, בעידוד אכילה בריאה. מדיניות זו הוכיחה את עצמה בזמן קצר והביאה לשינוי חיובי, ירידה בתחלואה ובמשקל. כעת מקדמת מישל אובמה את אותם עקרונות בסדרת טלוויזיה חדשה לילדים ששמה “וואפלס ומוצ’י” בנטפליקס. גיבורי הסדרה המיועדת לקטנטנים ולהוריהם הם בובות — אחת היא מן הכלאה בין וואפל קפוא למפלצת היטי החיה בערבות השלג, ושמו כמתבקש “וואפלס”, וחברתו היא כדור ורוד בשם מוצ’י, בסגנון מאכל יפאני, שמלרלרת בשפה מומצאת. הגב’ אובמה, כך היא מכונה בסדרה, כמו שילדים בארצות הברית פונים למבוגרים, מציגה לשניים מאכלים ומרכיבי יסוד בתזונה. בפרק הראשון מתוך העשרה של הסדרה המתוקה (מלוחה, ירוקה וטעימה) הזאת, הם לומדים על העגבנייה, סגולותיה וחשיבותה.
ב־2018 נודע כי בני הזוג אובמה חתמו עם נטפליקס על הסכם רב־שנתי שבו חברת ההפקה שלהם “Higher Ground” תפיק סרטי תעודה (“אמריקן פקטורי” שלהם זכה באוסקר), סדרות ותוכניות על תזונה בריאה, בהן גם התוכנית הזאת. לא ידוע מה היה שווי העסקה, אבל בהנחה שזאת שנחתמה עם ריאן מרפי עלתה לשירות 300 מיליון דולר, וזאת עם שונדה ריימס 100 מיליון דולר, הרי שגם הזוג אובמה לא נותר בחובות
רותה קופפר
שירה
לרענן את הליינאפ של ליל הסדר
פרויקט השירה היפה של בית אביחי לכבוד חג הפסח מוקדש לנושא חירות. שמונה כותבות וכותבים בוחרים בשיר שמייצג בעיניהם את מושג החופש. אבישי חורי, למשל, כותב על ישראל אלירז, שהיה כמעט משורר זן, משורר של התבוננות והתמסרות לרגעי ההווה. "לְשֵׁם מַה יֵּשׁ לָנוּ כַּף יָד אִם לֹא כְּדֵי לָשִׂים בָּה אֶת נַפְשֵׁנוּ", הוא שואל בשירו, ובכך מפציר בנו לקחת חלק בחיים, עד הסוף.
סיון הר שפי כותבת על אלתרמן ושירו "נון", על אביו של יהושע בן נון הנגאל גאולה אטית ומייסרת בים סוף. אורין רוזנר כותבת על שירה של רחל "עץ אגס", שבו האביב ממיס תמיד את הכאב הרובץ על הלב. ומוריה דיין קודיש כותבת על שירה של אנה הרמן "הכל בסדר", על ההתקשרות הרומנטית שהיא לכאורה ויתור מובהק על החירות, אבל בעצם לא, דווקא בתוך ההתמסרות אפשר לנשום. קצת שאר רוח לפסח, בהקלקה אחת, ואולי בכלל אפשר לקרוא גם את זה כחלק מההגדה בערב החג.
