"אני לא צפוי - וזה הישג חיי": מה השאלה עם רון ארד
"אני לא צפוי - וזה הישג חיי": מה השאלה עם רון ארד
ארד הוא אחראי הקפוצ'ינו בבית, פיתח התמכרות קלה למכירות פומביות, היה מחליף את הכובע בשיער, חושב שהנכס הגדול שלו זו ההתעסקות במה שהוא אוהב, ובטוח שאירנה מ"ארץ נהדרת" היא האדם הכי סקסי בעולם
איפה אנחנו תופסים אותך?
“בחממה שלי מסתכל על הגינה. בשנה האחרונה עבדתי פה הרבה על הטאבלט שאני מצייר עליו. פה אני הרבה בזום עם בתי מלאכה בעולם ועם גלריות”.
איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?
“מתחיל את היום בקפה בוץ של מהמט אפנדי (Mehmet Efendi) שאני קונה בחנות טורקית בשכונה שלנו. זה קפה מצוין וגם הגרפיקה על הקופסה פנטסטית. בהמשך אני עובר לקפוצ'ינו שזו ההתמחות שלי בבית. כולם פה שפים שכמעט לא מרשים לי להתערב באוכל, אבל הקפוצ'ינו — זה שלי”.
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
“עם מיכלאנג'לו. אולי בגלל שהעבודה האחרונה שעשיתי היתה אריגה לעבודה שלו ‘טונדו’. זה נראה כאילו האריג מכסה את השיש שהוא לא סיים. חרטתי על זה ‘Absolutely not for sale’, וזה נמכר עכשיו בבית המכירות פיליפס. הייתי מסביר לו שהיום לא משתמשים באיזמלים ובפטישים והכל דיגיטלי. אני אוהב גם את האמנים וגם את הטכנולוגיה, וככל שהיא נהיית מתוחכמת יותר, פחות נראה שמוצר נעשה על ידי מכונה. הייתי מספר לו שהרבה דברים קרו מאז שהוא כבר לא איתנו. אבל אני לא בטוח שהוא אוהב בירה”.
על מה אתה עובד עכשיו?
“פתחנו את התערוכה ‘מיתרים, שירי אהבה ומכונית אדומה’ בגלריה גורדון. עבדנו עליה לפני הקורונה והיא נדחתה כמה פעמים. יש בה שלושה חלקים: הראשון קשור בכלי מיתר ובמרכזו היצירה ‘קוורטט’, רביעיית כלי מיתר שעונים על כיסאות שמהם בוקעת המוזיקה שכתב אחי. השני ‘הו אלוהים, קנה לי מרצדס בנץ’ ( ציטוט משירה של ג'ניס ג'ופלין) שהוצגה ברויאל אקדמי בסגר אבל שייכת לגלריה גורדון. השלישי מסדרת תקליטים, ספרים ופסלים של שירי אהבה. שלחו לי השבוע תמונה של זוג שבא להצטלם לפני החתונה ליד הפסל”.
מה השריטה שלך?
“כשהייתי ילד, נחתכתי בפה מנדנדה שפגעה בי ונשארה לי צלקת. המורים היו אומרים, 'רון, תוריד את החיוך הסרקסטי מהפנים', ואני הייתי אומר להם בסרקזם שזו צלקת. חוץ מזה, אני שונא עניבות ואירועים עם קוד לבוש”.
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"’שום דבר לא טוב כפי שהוא נראה, ושום דבר לא כל כך גרוע’. ביקרנו פעם בפריז בחום נוראי, וחברה של הוריי אירחה אותנו ואמרה את זה. מאז זה נתקע לי בראש”.
איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?
“בתקופה של המגפה לקח הרבה זמן עד שנהיה הבדל בין סוף שבוע ליום רגיל. ההבדל הוא שיש פחות זום ופחות שיחות עבודה. בימים כתיקונם כשמתחיל הוויקנד אני משחק פינג פונג ו־Snatch, זה כמו שבץ־נא על סטרואידים. זה אמנם משחק של אותיות אבל האדרנלין הוא כמו של ספורט. אני משחק עם חברים אבל מאז הקורונה בעיקר במשפחה”.
איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?
“להפריד בין עיקר לטפל. לדעת אילו רעיונות כדאי לעזוב ולאילו כדאי להקדיש את כל המאמצים”.
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
“מה? מה פתאום!!! לא יהיה כלום כי אין כלום”.
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
“לפני עשר שנים אמרתי אירנה מהסדרות ‘הפרלמנט’ ו’ארץ נהדרת’, ואני לא מתכוון לשנות את זה”.
למה אתה מתגעגע?
“אני מתגעגע לפגוש אנשים, לשבת בבית קפה, לנסוע למקומות אחרים”.
איפה הכי היית רוצה לגור?
“איפה שאני גר. אני מאוד שמח פה ואוהב את הבית והשכונה. אני גם מאוד אוהב את הים התיכון, והשנה זו היתה הפעם הראשונה שלא הייתי על חוף ולא שחיתי”.
על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?
“על מציאות בשוקי פשפשים. בתערוכה בגלריה גורדון מופיע צ'לו עם מיתר אחד שמצאתי בשוק בקמדן לפני 40 שנה, ולאחרונה מצאתי את עצמי קונה במכירה פומבית מקוונת 26 כינורות בערב אחד והבנתי כמה קל להתמכר”.
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
“בשמחה הייתי מחליף את הכובע שלי בשיער”.
על מה יש לך רגשות אשם?
“על פעמים שהתברר לי מאוחר מדי שלא הקדשתי מספיק תשומת לב למי שהגיע לו יותר. היו פעמים שיכול להיות שדיברתי יותר מדי על עצמי ופחות הקשבתי”.
מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?
“אני עושה דברים לא כפי שמצפים ממני ולא בדרך הקונבנציונלית ועדיין מקבל על זה מחמאות. זה ככה מגיל 8”.
מה מפחיד אותך?
“פאשיזם, פונדמנטליזם, גזענות, שחיתות, כפייה דתית. זה שהכל כל כך רעוע ואנחנו לא בדיוק מבינים מה עלול לקרות”.
מה עושה אותך מאושר?
“שטוב לאנשים שאני אוהב”.
מה הכי חסר לך בחיים?
“בדרך כלל זמן”.
מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?
“שאני עדיין מתעסק רוב הזמן בדברים שמעניינים אותי, ולשמחתי הם גם מעניינים מספיק אנשים אחרים כדי שאני אוכל להמשיך לעשות את זה”.
מי האמן שהכי השפיע על יצירתך?
“מרסל דושאן, בוב דילן, מארק רותקו, אלכסנדר קלדר, אנרי מאטיס. אינסוף”.
אם לא היית אמן מה היית עושה?
“רקדן, כמובן. אני מאוד מקנא ברקדנים”.
