סדרת הדוקו על פרשת קסטיאל מאפשרת למתלוננות להחשף בכבוד
סדרת הדוקו על פרשת קסטיאל מאפשרת למתלוננות להחשף בכבוד
“אחרי חצות", הסדרה החדשה של קרן שעיו ומיקה תימור שמשודרת ב־yes דוקו, היא יסודית, עשויה היטב וסוחפת
כיאה לאקספוזיציה נפתחת סדרת התעודה “אחרי חצות: הסוד הכי שמור בעיר” בתיאור חיי הלילה של תל אביב בשנת 2015, וממקמת בתוך העולם הזה - סקס, סמים ואלכוהול וגם הרבה מוזיקה - את איש העסקים והנדל”ן, בן למשפחה עשירה ומפורסמת, אלון קסטיאל.
העיתונאית שירה מייקין מסכמת את העולם הזה כך: “המקום לפשע המושלם, חיי הלילה, אם הפשע המושלם שלך הוא לאנוס נשים”.
בסופו של דבר, כידוע, פשע מושלם לא היה כאן, כי קסטיאל נשלח לכלא ל־4.9 שנות מאסר, בהסדר טיעון שכלל רק ארבע נשים מתוך 17 המתלוננות נגדו, ובאישומים קלים יותר משהואשם בהם בתחילה, ולא כללו אונס. עם זאת המקרה שלו, שיצא לאור בזכות עיתונאיות כשרון שפורר מ”המקום הכי חם בגיהנום”, שינה משהו מהותי באופן שנשים מתמודדות עם מי שפגעו בהן.
הסדרה של הבמאית קרן שעיו (זוכת פרס אופיר על סרטה “כופר נפש”) והמפיקה מיקה תימור (“צל של אמת”) מלווה רבות מהנשים המתלוננות באופן כרונולוגי. הסיפור שלהן מובא מהרגע שהן מבינות שקרה להן משהו מבלי שהסכימו לו, עד ההבנה שאולי נאנסו, העזו לספר את סיפורן, להתלונן, להתעמת מול התוקף שלהן ולהתמודד עם ההחלטה שייכללו או לא בכתב האישום הסופי. חוויית הפגיעה של כולן מאוד דומה. היא כוללת בלקאאוט שכמותו לא הכירו מעולם, אחת אפילו יצאה מביתו של קסטיאל יחפה באמצע הלילה. במקרים מסוימים הן שאלו אותו עצמו מה קרה באותו הלילה. “היי אלון, יכול להיות שאנסת אותי?”, כתבה לו אחת הנפגעות.
הנשים מדברות בפנים גלויות
הדבר הכי חשוב הוא לראות אותן מדברות בפנים גלויות, מעשה אמיץ, שמשחרר אותן מההצללות, הפאות ועיוותי הקול שלעתים קרובות נכפים עליהן בגלל החוק. בין לבין מספרים בעלי “הבלוק”, מבעלי המועדונים היחידים שהסכימו להתראיין לסרט, ושקסטיאל היה שותף שלהם, על המידע שמגיע להם עליו. בתחילה, הם מודים, הפריע להם שהוא מחלק לנשים רבות צ’ייסרים. אחר כך כשמגיעים אליהם יותר ויותר שמועות ותלונות, הם קצת תומכים בו, ורק לאחר שיש יותר ויותר מקרים (שמגיעים לידיעתם בזכות עמותת “לילה טוב”), הם מחליטים שלא להכניס אותו למועדון יותר.
2 צפייה בגלריה
שרי גולן (מימין) ועירד מרציאנו צייגר מתוך הסדרה. עדויות אמיצות בפנים גלויות
(צילום: מתן אקרמן, באדיבות yes דוקו)
ההשערה כי היה שימוש בסם אונס חוזרת שוב ושוב, גם על ידי השוטרת יעל כפיר, שחקרה את המקרים (“את חייבת להבין את סדר הגודל של הנשים”, היא אומרת ליוצרת), ובסופו של דבר גם זה לא הוכנס לכתב האישום. כפי שמסבירים בסדרה, קשה מאוד למצוא שרידים של סם אונס במערכת של הנאנסת, גם זמן קצר אחרי המעשה. אבל כידוע עושים בו שימוש (אך לפני חודשיים המשטרה עצרה אדריכל בחשד שניסה לייבא 6 ק”ג של סם אונס לישראל).
מעבר להיותה של הסדרה “אחרי חצות” חשובה, יסודית ומקיפה, היא גם מעניינת ועשויה היטב; היא מצליחה לאסוף את כל העדויות, של הנפגעות, העיתונאיות, בעלי המועדון, השוטרת ונציגת הפרקליטות לכדי נרטיב ברור ומאורגן. גם מי שעקבו אחרי הפרשה מקרוב וגם מי שמתקשים לשמוע את תיאורי המקרים ואת התסכול של הבאתם לכדי משפט, יתקשו להפסיק לצפות בה. שלושת הפרקים משודרים החל מהיום ב־yes דוקו ונמצאים כולם ב־VOD של yes.
