קורעות את מיאמי: הסרט החדש של כריסטין וויג מחמיץ את המטרה
קורעות את מיאמי: הסרט החדש של כריסטין וויג מחמיץ את המטרה
וויג היא קומיקאית נפלאה. חבל שהסרט החדש שלה, שאמור היה להיות קומדיית סקס נשית צבעונית, מאכזב וזניח
עשר שנים חלפו מאז יצא ״מסיבת רווקות״, הקומדיה שכתבו קריסטן וויג ואנני מומלו ושהפכה ללהיט ענק, עם תסריט שאף היה מועמד לאוסקר, שהולידה רצף של חיקויים של קומדיות נשיות פרועות וחצופות, מהסוג שהיה שמור עד אז רק לקומיקאים בנים.
ועכשיו השתיים חוזרות, כתסריטאיות וכשחקניות, עם ״בארב וסטאר עושות את פלורידה״, שעלה בסוף השבוע ל־yes VOD (שהתרגום העברי שלהם לסרט מוותר על החרוז בשם המקורי: ״בארב וסטאר הולכות לוויסטה דל מאר״).
וויג היא סטאר ומומלו היא בארב, שתי נשים בגיל העמידה מעיירה קטנה בארקנסו. האחת גרושה, השנייה אלמנה, והן החברות הכי טובות בעולם, שמספרות זו לזו הכל ונראות מרוצות למדי מחיי הבורגנות הקטנים, הפשוטים וחסרי התחכום שלהן. הן חייכניות, צחקקניות, מדברות בלי הפסקה — ויש לומר, די מטומטמות. לכן, כשחנות הרהיטים שבה הן עובדות נסגרת, וכשמועדון הספרים שבו הן חברות מחליט להדיח את השתיים מהחברות בו, בארב וסטאר מחליטות לנסוע לנופש והתרעננות בעיירת הקיט ויסטה דל מאר בפלורידה. להכניס קצת צבע, אלכוהול וגברים לחייהן האפרוריים.
מה שהיה יכול להיות קומדיית מצבים על החיים הקטנים של הבורגנות המערב־תיכונית באמריקה, ועל המפגש של שתי עקרות בית, שמנהלות חיים קטנים ושגרתיים, עם עולם המסיבות הפרועות של חופי מיאמי, הופך לפארסה די אידיוטית כשוויג ומומלו מוסיפות לעסק עלילת משנה שבה נבלית מרשעת בשם שרון פישרמן (גם היא בגילומה של וויג) מתכננת נקמה בתושבי ויסטה דל מאר על הטראומות שגרמו לה כשהיתה ילדה, והיא זוממת להציף את העיירה ביתושים קטלניים. בארב וסטאר לא מודעות למזימה הזאת, ובכל זאת שתי העלילות האלה יצטלבו במלון אחד שבו השתיים ינסו בהיסח הדעת לסכל את המזימה, ולהכניס קצת סומק ודופק לחייהן, במה שנראה כמו גרסה אמריקאית ל״מוישה ונטילטור״ - כשדמות ראשית חסרת מודעות מסכלת מזימה של נבל בינלאומי, בסרט שמכיל לצד הבדיחות גם לא מעט שירים היתוליים.
״בארב וסטאר״ הוא סרט משונה, שהתסריט והעולם הקומי שלו נראים בלתי מפותחים: מצד אחד, קומדיית סקס נשית; מצד שני, הוא מכיל את הצבעוניות ורוח השטות של סרטי ״בובספוג״. סרט ילדים למבוגרים בלבד.
וויג היא קומיקאית נפלאה (ראו את תפקידה גם ב״וונדר וומן 1984״) ורוח השטות האנרכיסטית שהיא הכניסה לקולנוע האמריקאי כיוצרת היתה חיונית וחשובה. אבל למעט כמה בדיחות מוצלחות בודדות, ״בארב וסטאר״ הוא סרט זניח ומאוד מאכזב, שלעתים נדירות מצליח להצחיק. הוא לא אומר שום דבר בעל ערך קומי או סאטירי על הדמויות הראשיות שלו, מלבד ללעוג לעולם המשעמם שבתוכו הן חיות עד שפלורידה מכניסה פלפל לחייהן. בארב וסטאר לא מצליחות להפוך לדמויות קומיות חיוניות, כאלה שנרצה להמשיך לעקוב אחרי הרפתקאותיהן הבאות. מה שנותר מהסרט הזה הוא העובדה שהוא מעין חצי מיוזיקל, והשירים שבו הם הרגעים היחידים שבהם הסרט נספג במעט הומור נונסנס מוצלח.
