ההר שהיה למפלצת
ההר שהיה למפלצת
21 רצי אולטרה מרתון, מהעילית של האתלטים הסינים, נספו בחודש שעבר במירוץ שכל מה שיכול היה להשתבש בו אכן השתבש
זו היתה שעת צהריים מוקדמת של יום שבת 22 במאי בשטחי המרעה ההרריים של הכפר צ’אנג שאנג. רועה הצאן זו קמינג שוטט בחוץ כהרגלו עם עדר הכבשים שלו על רכס הר בגובה 2,200 מטר מעל גובה פני הים, במחוז גנסו שבצפון־מערב סין.
השמים שהתקדרו מעליו במהרה ומשבי הרוח המתעצמים לא הרתיעו את קמינג שרגיל לשינויים הקיצוניים במזג האוויר האופייניים לאזור בחודש מאי. הוא עשה דרכו למערה קטנטנה שהכין לעצמו מבעוד מועד בדיוק למקרים כאלה. בתוכה שמר כמה ספרים ישנים, גפרורים ומעט בגדים חמים.
באותה עת, לא הרחק משם במורד ההר, עשרות משתתפי המירוץ “יער אבן הנהר הצהוב” — תחרות ריצת שטח למרחק 100 ק”מ שנערכת במחוז בארבע השנים האחרונות — החלו לעשות דרכם בטיפוס תלול שאמור היה להביא אותם אל נקודת הביקורת השלישית במירוץ. ליאנג ג’ינג (31), אגדה בתחום תחרויות האולטרה מרתון בסין ואב לילד בן שנתיים, היה חלק מחבורה מצומצמת וקשוחה של רצים ששעטה לפנים עם יריית הפתיחה ב־9:00.
כמו כל אחד מ־172 משתתפי המירוץ , גם הם הרגישו כיצד מזג האוויר משתנה לרעתם. במיוחד לאחר שעזבו בחופזה את תחנת הביקורת השנייה. אם מישהו חיפש סימני אזהרה לעתיד להתרחש, הוא היה יכול למצוא אותם בדמות משבי רוח עזים שהעיפו את כובעי המצחייה של המשתתפים כבר על קו הזינוק. אך תחזית מזג האוויר, כך נראה, לא הצביעה על בואה של סופה. השמש שזרחה בימים שקדמו לאירוע, הטעתה לחשוב שעוד יום שמשי בפתח. כמעט כל הרצים יצאו לדרך כשלגופם בגדים קצרים ותיקיהם ריקים מציוד מחמם.
זו היתה טעות פטאלית. מעט לאחר 12:00 החלו להופיע בקבוצת האירוע ברשת הודעות מצוקה שפרסמו משתתפים שנמצאו על המסלול בחלקו התלול ביותר. בין תחנת הביקורת השנייה לשלישית, הגשם שהחל לטפטף התחזק בהדרגה עד שהתחלף בברד קפוא שהקשה על המשתתפים לראות את המשך דרכם. משבי הרוח התעצמו עד כדי כך שהרצים התקשו לשמור על שיווי משקל. ניסיונותיהם הנואשים להתעטף בשמיכות החירום שברשותם, אביזר חובה במירוץ כזה, עלו בתוהו. אלו התפוררו לחתיכות והתעופפו ברוח ברגע שנשלפו מהתיק.
בכל שעה שחלפה, צנחה הטמפרטורה בעוד כמה מעלות עד שהתקרבה במהירות בלתי נתפסת לתחום האפס מעלות צלזיוס. אחד המתחרים, זאנג צ’יאוטאו בן ה־30, העיד בפוסט שפרסם לאחר האירוע שנפל לפחות 12 פעמים מעוצמת הרוח עד שלבסוף התמוטט ואיבד הכרה.
באותן שעות הרות גורל איבדו מארגני האירוע שליטה על המתרחש. בעוד חלק מהרצים חזרו לאחור והסתתרו בבקתות או במחסות מאולתרים כשהם סובלים מהיפותרמיה, אחרים המשיכו במעלה ההר נגד כל הסיכויים, בניסיון חסר סיכוי להשלים את המירוץ. רצים שעשו דרכם מטה במורד ההר, דיווחו כי נתקלו בחלק מחבריהם שוכבים על האדמה הקפואה, נטולי יכולת לזוז. צ’אן הווי, אחד המשתתפים, העיד כי מצא מחסה בבית אבן קטן שהלך והתמלא. בשעות הצהריים שהו בו קרוב ל־40 רצים, שהצטופפו יחד וניסו לחמם אחד את האחר. חלקם כבר ללא הכרה.
מעט אחרי 13:30 רועה הצאן זו קמינג שמע רעשים מחוץ למערתו הקטנה במעלה ההר. להפתעתו, כשיצא החוצה גילה את אחד ממשתתפי המירוץ כשהוא על סף אובדן ההכרה. זה היה צ’יאוטאו. הוא סבל מהיפותרמיה חמורה וכיווצי שרירים. קמינג פעל בתושייה, עיסה את איבריו הקפואים והבעיר מדורה קטנה מספריו הישנים כדי להציל את האיש.
בתוך זמן לא רב, במערה כבר שהו שישה רצים שקמינג איתר בסביבה הקרובה. את חלקם הלביש בבגדים החמים ששמר לעצמו. צ’יאוטאו חש כי חייו ניצלו בזכות קמינג. “אני בסך הכל אדם רגיל שעשה מה שכל אחד היה עושה”, אמר רועה הצאן שהפך בן לילה לגיבור בסין. מעט הצידה לדרך שאגר במערה התגלתה כמכריעה בהצלת הרצים.
בסביבות השעה 14:00 החלה כבר להתבסס ההכרה שהמירוץ נהפך לטרגדיה. מארגניו הכריזו על ביטולו וביחד עם הממשל המקומי של מחוז גנסו, לנסות ולהפנות כוחות חילוץ לעבר הרצים שהיו מפוזרים במעלה ההר על פני קילומטרים רבים, רובם אינם נגישים לכלי רכב. בתחנת הביקורת הרביעי, הצלם גואו ג’יאן המתין לראשוני הבאים וטרם עודכן על המתרחש. הוא חיכה בקוצר רוח לצלם את גיבורו, ליאנג ג’ינג, כשזה יירד כמוביל מההרים אל עבר ניצחון נוסף במירוץ שאותו ניצח כבר שלוש פעמים בעבר. כשג’ינג וחבורת המובילים בוששו להגיע, החליט ג’יאן לצאת במעלה הדרך לקראתם. לא היה לו מושג שפניו אל עבר משימת חילוץ. ג’ינג וחבורת המובילים, לא הגיעו מעולם לתחנת הביקורת הרביעית. כמו רבים אחרים גם הוא הסתתר במערה,אך נמצא מת שם לקראת שעות הערב כשגופו כמעט קפוא, אחד מבין 21 אתלטי־על סינים שנספו באסון. רועי צאן מקומיים שחסו איתו במערה ניסו להציל את חייו עד הרגע האחרון, ללא הצלחה.
