לא עוצרים באדום: באירופה מתווכחים על שיטה חדשה לסימון מזון
לא עוצרים באדום: באירופה מתווכחים על שיטה חדשה לסימון מזון
שיטת העיגולים האדומים הנהוגה בישראל לסימון מזון עתיר קלוריות או מלח נחשבת למיושנת ולא אפקטיבית. באירופה ניטש כעת ויכוח מר סביב כניסתה הקרבה של ה"נוטרי־סקור" כתווית מחייבת באיחוד, שמעניקה ציונים למזונות על פי מידת הסכנה שבהם לבריאות, והוכחה כיעילה במיוחד. החדשות הטובות הן שאם היא תתקבל באירופה, גם ישראל בדרך
המדבקות האדומות על מוצרי המזון, המזהירות מפני עודף סוכר, מלח או שומן, הן חלק ממגמה עולמית: ההבנה שאנו בני האדם לא שקולים ולא אחראים. כשתוויות המזון נולדו באמריקה ב־1913, בהתחלה ככלי נגד הונאת צרכנים , האמינו שאנחנו כן אחראים, ומספיק שיספקו לנו עובדות ואנחנו ניקח את זה משם.
במהרה גילו שאריזה יפה והמילה “מבצע” משפיעות על החלטות התזונה שלנו יותר מכל מידע אחר, ושאנחנו מצייתים למה שכתוב על קדמת האריזה הרבה יותר ממה שכתוב על גב האריזה, כי זה דורש פחות מאמץ.
המגמה הרגולטורית העולמית החדשה בסימון ערכים תזונתיים היא תוויות קדמיות (Front of Pack Labeling) והן עושות כאב ראש ליצרנים, כי הן עשויות לעבוד. הן יכולות לגרום לנו לקנות דברים בריאים יותר ולהימנע מהבריאים פחות — רק כי כך מצוין על קדמת האריזה. אם “רמזור אדום” קטן בעין יגרום למיעוט מאתנו להסיט את היד למוצר סמוך, בלי רמזור, פחות אנשים ימותו מיתר לחץ דם וסוכרת.
מבין סוגי התוויות הקדמיות, המדבקות האדומות שלנו הן גרסה מיושנת במיוחד, עם השפעה קלושה במיוחד, כי הן עדיין דורשות קצת מחשבה.
אחת התוויות העדכניות והמבטיחות ביותר כרגע היא Nurti-Score. תוויות קדמית זו נראית כמו מלבן גדול, שמזכיר מדבקות מדד זיהום אוויר למכוניות, עם מדרג צבעים ואותיות מ־A ירוק ובריא ועד E אדום מסוכן לבריאות ומפחיד. הציון מגובש במין תחשיב שבו המוצר מקבל “נקודות רעות” לפי כמות הקלוריות, סוכר, שומן רווי ונתרן, ומהן מפחיתים “נקודות טובות” על כמות מסת הפירות והירקות, סיבים תזונתיים וחלבונים ולפי הסכום הסופי נותנים ציון.
ב־2017 מדבקות הנוטרי־סקור נכנסו וולונטרית בצרפת, ובמרץ השנה התפרסמו שם נתונים על מידת היעילות שלהן בשלוש וחצי שנותיהן הראשונות. לפחות לפי דיווחי הצרכנים הצרפתים ההצלחה מסתמנת כפנומנלית: כשהיוזמה הושקה רק שישה יצרני מזון התנדבו להשתתף בה. בסוף 2020, יותר מ־500 יצרנים אימצו את התווית; 39% מהנסקרים דיווחו שבעקבותיה הם החליפו לפחות מותג אחד בהרגלי הקנייה שלהם; 34% דיווחו שהם רוכשים פחות מוצרים בעלי ציון נמוך; וקצת יותר מ־10% דיווחו שהרגלי הקנייה שלהם השתנו משמעותית בעקבות המדבקות. 89% מהצרפתים תומכים בהפיכתן לרגולציה מחייבת, וכך גם 50% מהיצרנים. את מידת ההשפעה על בריאות הציבור יהיה יותר קשה לברר אבל הממצאים משדרים אופטימיות.
בחודשים האחרונים עוד שש מדינות במערב אירופה אימצו את נוטרי־סקור: גרמניה, בלגיה, לוקסמבורג, הולנד, ספרד ושוויץ. לעומתן מתגבשת אופוזיציה לשיטה במדינות מזרח אירופה ובדרומה: קרואטיה, פולין, יוון ואיטליה. אולי כי הרבה מהמזון המתועש שמיוצר בהן יקבל ציונים נמוכים. וזה חיכוך מתוח, כי עד סוף 2022 האיחוד האירופי אמור לבחור תווית קדמית כלל־אירופית מחייבת. לפני שבועיים 269 מדענים חתמו על מכתב שבו הם דוחקים בנציבות האירופית לבחור בנוטרי־סקור.
1 צפייה בגלריה
תווית נוטרי־סקור על רקע מרכול באירופה. 34% מהצרכנים בצרפת דיווחו שבזכותה הם רוכשים פחות מוצרים בעלי ציון נמוך
(צילום: איי אף פי)
שיטת נוטרי־סקור רחוקה מלהיות מושלמת: אפשר “לסדר את השיטה” ולייצר מזונות נחותים עם דירוג A או B. אפשר אפילו לעשות “דיאט קולה” של נוטרי־סקור. אבל כתמרור גס, התוויות האלה יעילות הרבה יותר ממדבקות הרמזור. מדבקות הרמזור האדומות גורמות לך לעצור לחצי שנייה אבל הן לא חוסכות את הצורך להחליט לבד. בכך מגבלתן.
אני אישית מקווה שבאיחוד האירופי יבחרו דווקא בשיטת התוויות הקדמיות NOVA: זו תווית קדמית שמציינת רק את מידת העיבוד של המזון, מ־NOVA-1 למזון שלא עבר עיבוד, כמו ירקות קפואים ושימורי סרדינים, ועד NOVA-4 לבמבה, קוקה קולה וביונד מיט. אבל כל מה שיבחרו יהיה מבורך, ובסוף בוודאי, כמו כל דבר בעולם — רע או טוב — יגיע בסוף גם לכאן.
אסף אביר הוא מחבר הספר "לא ספר בישול"
