"מדהים כמה אלבום מלפני 30 שנה רלבנטי להיום"
"מדהים כמה אלבום מלפני 30 שנה רלבנטי להיום"
יותר משלושה עשורים אחרי שיצא "אהוד בנאי והפליטים", אחד מאלבומי הרוק הגדולים שנוצרו כאן מעולם, חוזר אליו המפיק רע מוכיח עם "עגל הזהב" ובו ביצועים חדשים של ברי סחרוף, קורין אלאל, ערן צור ואחרים. לקראת מופע משיריו בפסטיבל ישראל אומר מוכיח: "יש משהו בקצב של האלבום שמתאים לאופי אלקטרוני"
אחרי שנים של נדודים בעולם, עבודות מזדמנות ומסע עם ואל עצמו, הוציא ב־1987 זמר צעיר בשם אהוד בנאי את הסינגל "עיר מקלט." ממנו נולד "אהוד בנאי והפליטים" שהוא אחד האלבומים המכוננים ברוק הישראלי, לא רק מפני שיש בו טקסטים מופלאים מחאתיים ומוזיקה שמשלבת מוטיבים אתניים עם רוק; אלא משום שהוא היה יריית הפתיחה המהדהדת לקריירה של בנאי. לא מפתיע שהמפיק והמעבד המוזיקלי רֵעַ מוכיח בחר לחזור עכשיו לאלבום המיתולוגי הזה ולתת לו פרשנות חדשה.
זה קרה במסגרת הפרויקט "אז. עכשיו" של המנהל האמנותי חיים שמש, שבו מוזיקאים מפיחים חיים באלבומי מופת ישראליים. האלבום החדש זכה לשם "עגל הזהב" ושרו בו אסף אמדורסקי, אפרת בן צור, כפיר בן ליש, ברי סחרוף, ערן צור וקורין אלאל. כולם, פרט לאמדורסקי, ישתתפו במופע הבכורה החגיגי לאלבום
שיתקיים בשבת (19ביוני) במסגרת פסטיבל ישראל באודיטוריום ימק"א בירושלים (וב־30 ביוני בזאפה B-SIDE בתל אביב). גם בנאי עצמו יעלה לבמה וישיר. "אהוד יכבד אותנו בנוכחותו וזה מאוד מרגש", אומר מוכיח. "באלבום החדש הוא הנעדר הנוכח — ופתאום בהופעה הנעדר הנוכח יהיה נוכח. אבל אני לא מגלה מה הוא שר, זו תהיה הפתעה".
מה חשב בנאי על האלבום? "לא שאלתי אותו", אומר מוכיח, "כי לא נראה לי שצריך לשאול שאלה כזו, זה פחות מטריד אותי. מהעובדה שהוא שמח ורצה להשתתף במופע אני מסיק שהוא לא הזדעזע ממנו".
מוכיח מספר שבחר דווקא באלבום הבכורה של בנאי משלוש סיבות: "ראשית, הפוליטיקה שלו תמיד נכונה ורלבנטית; שנית, המוזיקה התאימה לצומת שבו אני נמצאתי בתחילת הקריירה בשנות ה־90 מבחינת אסתטיקה, מין פוסט־פאנק, משהו מדיטטיבי רפיטטיבי שהתחבר עם עולמות מזרחיים; ושלישית, יש משהו בקצב שלו שמתאים לאופי האלקטרוני של התקליט שאני רציתי לעשות".
כשהוא מדבר על הפוליטיקה של האלבום, הוא מתכוון לכך ש"זה אלבום שעוסק באחר, אם זה העולים מאתיופיה בשיר 'עבודה שחורה', ואם היחסים עם הפלסטינים ב'ערבב את הטיח'. והשיר 'עגל הזהב' בפרשנות שלי, הוא על מהות האל והיחסים של בני אדם עם אלוהים והציפיות ממנו. זה אלבום שעוסק בעוולות חברתיות, מעבר לימין ושמאל: בעיות של שוויון, ניצול או חוסר כבוד אחד לשני. לדאבוני, זה עדיין קיים. מעבר לבעיות שלא נפתרו יש משהו בסגנון הכתיבה של אהוד שהופך אותו לרלבנטי. זה עדיין נשמע כאילו מעכשיו".
מוכיח (50) החל את הקריירה בגיל 16 כמתופף בלהקה של מאיר אריאל. היה חבר בלהקות "רעש", "בלאגן" ו"זקני צפת". הפיק מוזיקלית והלחין באלבום "סימנים של חולשה" של ברי סחרוף, ועבד עם משינה, יובל בנאי, יהלי סובול, שלומי שבן, ג'וני שועלי ועוד. מוכיח גם ניגן הרבה עם יוסי אלפנט הגיטריסט חבר "הפליטים" שגם הפיק מוזיקלית את האלבום ונפטר בגיל 32 במהלך הופעה. "הוא גורם משמעותי באלבום הזה", אומר מוכיח, "ובשבילי זו עוד סגירת מעגל כי היינו מאוד קרובים. עמדתי לידו בערב שבו הוא קרס. האלבום הזה היה חלק מתרבות שהייתי קשור אליה והוא הותיר חותם רציני אבל לא היה לי אותו בבעלותי, לכן בהפקה זה עזר לי להתרחק מהמקור".
העבודה בהפקה הנוכחית בזמן הקורונה נעשתה מרחוק, מאוד רחוק. מוכיח ביקש מכל אמן לשלוח אל מקום מגוריו בניו יורק את הערוצים שהקליט, והיו גם אילוצים בלתי צפויים כיוון שבזמן העבודה על האלבום שבר את שתי ידיו בתאונת קורקינט. "חשבתי מה אני יכול לעשות בלי ידיים והוצאתי ציוד אלקטרוני ישן משנות ה־80, אלה ממש מכשירים, לא מחשב. האסיסטנטית שלי שימשה בתור הידיים שלי ועם האצבעות ניגנתי וסובבתי כפתורים. אלה לא כלים של המאה ה־21 אלא של סוף שנות ה־70 אז גם הסאונד כזה. זה תקליט אלקטרוני וינטג'".
את המכשירים הביא איתו לחדר החזרות בתל אביב. המוזיקה של האלבום תלווה את המופע, אבל הפעם הוא גם ינגן על תופים וגיטרה והמשתתפים אף הם ינגנו.
השבוע צפיתי בחזרה של ערן צור מבצע את "מלנכולי" ו"ערבב את הטיח". צור על הבס, מוכיח על המחשב והמכשירים, מחזק עם נגינת תופים, ויחד הם מחפשים איך לפרק את האקורדים ועם איזה ביט להתחיל. "כשרע הציע לי להשתתף באלבום, עלו שני השירים האלה", מספר צור. "ב'מלנכולי' יש אווירה מסתורית של עיר נידחת והזרות במקום אחר, ו’ערבב את הטיח’ הוא אחד השיר היחידים בעברית שכתב יהודי ישראלי שמנסה להיכנס לעורו של פועל פלסטיני שבונה לנו את הבתים. השיר הזה מונומנטלי. רע הפך את הכל למאוד מעניין כי הוא לקח את הקו של המנגינה והמילים, שינה אקורדים ויצר הרמוניה אחרת. זו אותה דמות בנוף אחר לגמרי. זה הפתיע אותי וזה גאוני בעיניי".
על האלבום המקורי אומר צור: "זו פריצת דרך ברוק הישראלי של תחילת שנות ה־90. הטקסטים של אהוד, הנגיעה בנושאים היהודיים עם איזו נימה אישית ששואלת שאלות, היתה חדשה. גם ההרכב המעולה שניגן איתו ואווירת הרוק פוסט־פאנק שלו פתח את הדרך לאלבומים אחרים וברור שהשפיע גם עליי. אין אדם ואמן ישראלי שאהוד לא השפיע עליו. יש בו חוכמה גם כאדם וגם כאמן: מצד אחד מחובר לסמלים של יהדות וישראליות, ומצד שני מתייחס גם בביקורתיות לשאלות של דת וזהות ועוד שאלות שנותרו רלבנטיות".
קורין אלאל שתשיר את "זמנך עבר" ו"פועל במה" מספרת: "המפגש עם השירים של אהוד גרם לי להרגיש שפספסתי אותו כל השנים, כי הייתי עסוקה בעניינים שלי, ועכשיו יצא לי להתעמק ולהיות בדבר הזה, פשוט גיליתי אותו. תמיד ידעתי שזה אלבום מדהים, אבל יש הבדל בין לשמוע ברדיו שירים לבין לצלול פנימה ולהבין כמה זה גדול וכמה זה ממשיך להיות גדול עד היום". השיר "פועל במה" קיבל משמעות מיוחדת בקורונה כשבן לילה הופסקה עבודתם של מי שמאחורי הקלעים: אחרי שהמופע נגמר הקהל הולך הביתה ולא יודע איזו עבודה מחכה לאנשים האלה. "ההתייחסות של אהוד לזה מדהימה. בקורונה הוא הקליט לזה עיבוד חדש. הלכתי למקור כדי להבין ולהתחבר למשמעות. מה שמדהים באלבום הזה, שזו יצירת אמנות שבאה מפשטות וענווה, כדי שהאינפורמציה המילולית תעבור".
