“יפה למות”: סדרת ספגטי חדשה
“יפה למות”: סדרת ספגטי חדשה
את "יפה למות" יצרו במאי עטור פרסים ומפיקים מצליחים. למרות זאת הבלשית הגיבורה שלה וגם העלילה הן אוסף של קלישאות שלא מצליחות ליצור מתח
אחרי רציחות נשים וחקירתן על ידי בלשיות ג'ינג'יות בכל שפה כמעט — נורבגית, שבדית, דנית, ספרדית ואנגלית — עכשיו הצטרפה סדרה כזאת גם באיטלקית. “יפה למות” (“Bella Da Morire“) היא דרמת מתח איטלקית חדשה של הבמאי האיטלקי זוכה האוסקר האיטלקי אנדראה מוליאולי (“הנערה על שפת האגם”), ובהפקת צוות המפיקים שעומד מאחורי סדרות הפשע המצליחות “גומורה” ו”זירו זירו זירו”: מרקו חימנז, ג’ובאני סטאביני וריקרדו טוזי. היא מתחילה בסצנה יפה שבה הגיבורה אווה קנטיני (כריסטיאנה קפוטונדי, “המאפיה הורגת בקיץ”) מתאמנת בבריכה שחייה ריקה בלעצור את נשימתה, רמז לבאות, כמובן.
אווה, בלשית מבריקה וקשוחה (אפילו מי שתהיה קורבן של פשע אומרת לה בתחילת הסדרה שכדאי לה לחייך יותר), אדמונית, מנומשת ועדינה למראה, חוזרת לעיירת הולדתה כדי לעזור לאחותה, אם חד־הורית בת 26 שמעדיפה לצאת למועדוני קריוקי מאשר לגדל את בנה, מתיאו, תלמיד בית ספר.
1 צפייה בגלריה
כריסטיאנה קפוטונדי וג'יג'ו אלברטי ב"יפה למות". הבלשית ג'ינג'ית אז היא חייבת להיות חמת מזג
(צילום: באדיבות HOT)
אווה לא רצתה לחזור לעיירה, אבל לא היתה לה ברירה, והיא ממשיכה לעבוד במשטרה המקומית. מצוות לה שותף חתיך ומחוספס, מרקו (ג’יג’ו אלברטי), שזוכר אותה עוד מכיתה ה', כשהיה מאוהב בה וכתב לה שירים. היא לא אמורה לזכור אותו, הוא מסביר לה, כי הוא היה אז ביישן וקטן, והיא אכן טוענת שאינה זוכרת אותו כלל. לפני שהיא מגיעה לדירה של אחותה, היא לגמרי במקרה פוגשת את ג'ויה (ג'וליה ארנה), דוגמנית ושחקנית, שבהמשך הוריה מדווחים למשטרה על היעדרותה, ואווה נהיית לבלשית המטפלת במקרה.
בפרק הראשון, מתוך השמונה שעלו בסוף השבוע האחרון ל־VOD של HOT, לומדים על אווה. היא עצמאית, קשוחה, אוהבת לאכול מאפים מתוקים, משתמשת בטינדר כדי לספק את צרכיה המיניים, ובמפגשים עם הגברים היא הולכת ישר לעניין, בלי פטפוטים מיותרים. כלומר היא מין שילוב של סאגה מ"הגשר", שרה לינדן מ"דה קילינג", רובין גריפין מ"קצה האגם" וסטלה גיבסון מ"החטא הקדמון". רק שלמרבה הצער כולן דמויות טובות ממנה.
בהמשך לומדים גם על ג'ויה, קורבן של גברים נצלנים ואלימים, בעולם של גבריות רעילה, שהביאו לחורבנה.
אין כמעט קלישאה של בלשית שלא צצה בפרק הראשון של הסדרה. כך, למשל, כאשר צמד השוטרים נוסע לדבר עם הסוכן של ג'ויה, אומר לה השותף להשאיר לו את ענייני הדיבורים. היא חדשה, הוא מסביר, לא מכירה את הטיפוסים המדוברים ולכן עדיף שהוא ידבר איתם. מה שמבטיח שהיא מיד תפתח בחקירה תוקפנית עם הסוכן של ג'ויה ותטיח בו את חשדותיה. היא ג'ינג'ית, הרי. אז רושפת, בגלל זה. כשהסוכן הנאלח מתחיל להתחצף ולומר לה דברים משפילים, כמובן שהשותף מיד מדביק אותו לקיר ומאיים עליו שלא ידבר אליה ככה, ויגן כך על כבודה.
הנופים בסדרה איטלקיים אהובים, יפים, מעוררי געגועים לאיטלו־פילים הרבים שבקהל, כך גם הבתים, מבפנים ומבחוץ, והשפה כמובן. אבל כל השאר הוא כמו מתוך חוברת הפעלה של סדרות מתח, מה שגם מבטיח כי בריכה במערכה הראשונה תוביל לגופה במים האפלים של האגם בסוף הפרק הראשון.
אין כאן שום חידוש מלבד הרקע. אם משווים זאת ל"חקירה", סדרה דנית־שבדית על חקירה משטרתית שגם עוסקת בהיעדרותה של צעירה, שעלתה באחרונה גם ב־HOT, מבינים את כל ההבדל. חוברת ההפעלה מצריכה גם מתח רב, והוא קיים כמובן, אבל לא מספיק: הבלשית אמנם מציגה יכולת על־אנושית לעצור את נשימתה לזמן רב במיוחד במים, הצופים בבית לא יידרשו ליכולת דומה.
