סגור

הבמאי עידו ריקלין: “אני לא מאמין באופרה בג׳ינס״

הבמאי המוערך מעלה באופרה הישראלית את “האיטלקיה באלג׳יר״ ולא מנסה להתאים אותה לתקופתנו. “זאת יצירה פמיניסטית במקור, ויש בה היפוך מגדרי לכל מה שהיה מקובל באותה תקופה״

האופרה "האיטלקיה באלג'יר" שכתב ג'ואקינו רוסיני לפני יותר מ־200 שנה (1813) ותעלה ב־7 ביולי באופרה הישראלית היא אחת היצירות הפמיניסטיות של התקופה. "זו לא הפרשנות שלי, זה ממש בא לידי ביטוי בכתיבה", אומר הבמאי עידו ריקלין.

"במקום העלמה במצוקה והגבר שבא להציל אותה, פה זה הפוך. הגיבורה היא חסרת פחד, דעתנית, חריפה ומצילה את הגבר שלה. מה שיפה זה שהיא הכוח המניע. היפוך מגדרי לכל מה שהיה מקובל באותה תקופה". גיבורת הקומדיה הרומנטית המתרחשת באלג'יר היא איזבלה האיטלקיה ההרפתקנית. הגורל הפריד בינה ובין אהובה לינדורו ושניהם מתגלגלים לאלג'יר, שם הם נפגשים שוב במקרה בחצר השליט המקומי מוסטפה. באמצעות סדרת פעלולים משעשעים הם מצליחים לברוח, ומוסטפה מודה שנשים אירופיות ממולחות מדי לטעמו.
"רוסיני היה רק בן 20 כשכתב את האופרה והקציבו לו שלושה שבועות. הוא מצא פתרונות עלילתיים מופרעים לחלוטין, והם איכשהו עובדים טוב. הרבה אומרים לי שזה כמו 'הספר מסביליה', רק שפה האשה היא התחבולנית שעובדת על כולם. כששמעתי את האופרה, זו היתה אהבה ממבט ראשון. אמרתי לצח (גרניט, מנכ"ל האופרה — מנ”ש) שזו יצירה ממש מודרנית, יש בה כוח וחריפות שלא ציפיתי מיצירה מהתקופה הזאת. חיפשנו אותה בתקופת הקורונה כשעוד היו אילוצים אבל היא הפכה להפקה מלאה ומאושרת".

2 צפייה בגלריה
פנאי במאי עידו ריקלין
פנאי במאי עידו ריקלין
ריקלין בחזרות. “יש באופרה הזאת משהו מאוד פרוע"
(צילום: עמית שעל)

אפרופו אילוצי הקורונה, מה חשבת על מכתבי השימוע לזמרי האופרה בשיא המגפה?
"זו היתה תקופה איומה לכל מי שעוסק באמנות והבנתי את המורכבות והקושי משני הצדדים. אני מכיר את צח ומעל הכל הוא הומניסט אוהב אנשים ואמנים, והוא נדרש להחלטות לא פשוטות. לא הייתי מעורב בפרטי המהלך אבל הבנתי את הקושי והצורך בצעדים שיאפשרו לתפקד. לא הופענו שנה והיתה דרישה להופיע בהרכבים פחות קאמריים. עשיתי את 'שיקוי האהבה' עם אנסמבל קולי מצומצם, ונאלצתי להפסיק כי אי אפשר לשיר עם מסכה בחזרות, ואחת הזמרות חלתה בקורונה. זו היתה תקופה נורא קשה והיו החלטות מכאיבות. הבנתי שאין ברירה וחיזקתי את ידיו של צח".
במסגרת המאמצים של האופרה בשנים האחרונות למשוך גם קהל צעיר לאולמות, הבחירה ב”איטלקיה באלג'יר” הגיונית, אבל ריקלין לא ניסה להעתיק אותה ל־2021. "אני לא מאמין באופרה בג'ינס שמעבירה את הכל לימינו כי ככה הקהל יתחבר. בטלוויזיה למשל יש דווקא כמיהה להפקות תקופתיות ופנטזיות כמו ‘ברידג'רטון’ ו’משחקי הכס’. הקהל מתחבר לאסתטיקה שיש בה יופי של פנטזיה, בתנאי שההתנהלות היא בחשיבה מודרנית עזה, דינמית, עם יותר טמפו, וזה מה שניסיתי להשיג. התלבושות התקופתיות הן עם ממד של פנטזיה, אבל הם לא מתנהגים כמו ליידיס וג'נטלמנים מעונבים ומאופקים, אלא יש משהו מאוד פרוע. את רגעי הדרמה והזעם הרמתי למקסימום, ואת רגעי הקומדיה להכי סלפסטיק שיכולתי. רציתי להזכיר לכולנו שהדבר המענג באופרה הוא שזה כל האמנויות יחד".
ריקלין (55) כתב, ביים ותרגם מחזות רבים בכל התיאטראות, בהם “עפיפונים”, “הגיבן מנוטרדם”, “גן הדובדבנים”, וההצגה “הרוזן ממונטה כריסטו” שעליה גרף את פרס התיאטרון על כתיבה ובימוי. בשנים האחרונות החל לביים באופרה ועד כה ביים את “האדונית והרוכל”, ”שיץ”, “חלום ליל קיץ” ו”העטלף”. הוא חי כמעט 20 שנה עם בן זוגו ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ שנכנס החודש לתפקיד שר הבריאות.

2 צפייה בגלריה
פנאי ניצן הורוביץ
פנאי ניצן הורוביץ
ניצן הורוביץ
(צילום: ענר גרין)

"החיים השתנו, אני איש שר. מאז שניצן חזר לפוליטיקה, ידענו שזה ישתנה. כל שלב אמרנו שזה הכי קשה, ואז קמה הממשלה והוא מונה למשרה החשובה של שר הבריאות, ואני מאוד גאה בו שהוא עשה את זה, וחיזקתי את ידיו. זה מקום שהוא יכול להשפיע על החיים באמת. ניצן הוא אדם שפיו ולבו שווים, והאג'נדה שלו ראויה ונפלאה. אם הוא יצליח לקדם את הדברים שהוא רוצה, לא יהיה מאושר ממני. ברמה האישית זה קשה. הוא עובד שעות על גבי שעות ואנחנו מתראים מעט מאוד כל יום. הוא חוזר הביתה בלילה ודי מהר הולך לישון. עכשיו גם אני מאוד עסוק, אבל כשאהיה פנוי יותר גם אז זה לא ישתנה. אני לוקח הרבה אוויר. הוא מאוד חרוץ וגם כשיש לו פנאי הוא יושב ולומד את הנושא ואני מסתכל עליו מהצד ומנסה לדאוג שהבית יהיה מסודר ושיהיה אוכל. וגם שהוא יצליח להגיע לפרמיירה שלי".
אתה מעורב?
"אני לא מעורב מעבר למקום שבן זוג מעורב בחיים של בן הזוג שלו. זו תקופה מאתגרת בשבילו, הוא עשה משהו היסטורי כי מרצ לא היתה בממשלה 21 שנה והלחצים שהופעלו עליהם לפרוש היו קשים. כשהוא הפך לחבר בממשלה אמרתי לו שעשה דבר גדול מאוד, בכל פרמטר. הקואליציה שהם יצרו זה מדהים. הוא בעומס אדיר ואין מה לעשות. יולי אדלשטיין פרסם תמונה עם אשתו בים וכתב שיש פלוס בלא להיות שר. הסתכלתי בכמיהה ואמרתי, 'אוקיי, אני אזכור את התמונה בתקופה הזאת'".