אמא תקנה לך תואר: נטפליקס מציגה את שערוריית השוחד במכללות
אמא תקנה לך תואר: נטפליקס מציגה את שערוריית השוחד במכללות
סרט חדש ומצוין של נטפליקס על כוכבי הוליווד ששיחדו כדי להכניס את ילדיהם לאוניברסיטאות עילית, מצליח להציג שאלות על כוח, גזע ומגדר בארה"ב
כדי לקדם רעיון חשוב, תנועה חברתית או מודעות למחלה, צריך לקשור זאת, כידוע, עם שם של אדם מפורסם, רצוי מעולם הבידור. כך קרה גם במקרה של שערוריית השוחד במכללות מ־2019 בארצות הברית. הפרשה זכתה לעניין עולמי בגלל השחקניות המפורסמות שהיו מעורבות בה. למשל פליסיטי האפמן, זוכת פרסי האמי על “עקרות בית נואשות” ובעלה השחקן וויליאם מייסי, ולורי לוכלין מהסיטקום המפורסם “צער גידול בנות”.
השערורייה נסבה על שוחד של מאות אלפי דולרים שהורים עשירים שילמו כדי להכניס את ילדיהם לאוניברסיטאות יוקרה, בטענה שקרית כאילו הם ספורטאים מצטיינים. והבעיה שהפרסום שלהם חשפה היא גדולה ורבת־פנים. הסרט התיעודי המצוין “מבצע ורסיטי בלוז: שערוריית השוחד במכללות”, שעלה החודש בנטפליקס, מציג את היבטיה השונים של התרמית באופן משכיל.
הסרט המעניין של כריס סמית חושף תופעה חברתית פסולה, ומאפשר למרואייניו לדבר על מה שמסתתר מאחוריה. כלומר, ברור שהתרמית היא שהובילה את האף.בי.איי לחקור את המקרה, אבל הסרט עוסק גם בפריבילגיות, ובהתנהגות החוקית אבל הספק־מוסרית שאוניברסיטאות היוקרה מעודדות, וגם באפליה הגזעית המתוחכמת בעידוד מלגות לספורטאים בענפי ספורט שצריך להיות עשיר כדי לעסוק בהם (קיאקים, סיף, רכיבה על סוסים), וכן בהורות העכשווית, שדואגת לילדים גדולים באופן מתערב ונצלני.
הדוגמה הקיצונית ביותר היא של בתם של לורי לוכלין ומעצב האופנה מאסימו ג’יאנולי. ההורים שלחו תמונות שלה ושל אחותה חותרות במכונת חתירה. מאמן הספורט ריק סינגר (שבחלקים המומחזים בסרט בנטפליקס מגלם אותו מתיו מודיין), מחולל שערוריית השוחד, שאחר כך נהפך למודיע של האף.בי.איי, עיבד את התמונה בתוכנת פוטושופ כדי שתיראה כאילו שהבנות הן אכן חלק מנבחרת חתירה. ההורים העבירו לו כמה מאות אלפי דולרים (שאגב קיבלו פטור ממסים על התרומה הזאת, תמיד מחשבה אחת קדימה), ובזכות המניפולציה הזו הבנות התקבלו ל־USC, אוניברסיטת דרום קליפורניה היוקרתית.
אוליבה ג’ייד, אחת הבנות, שהיא משפיענית רשת מפורסמת, ניצלה את הבמה כדי לספר לעוקביה שהיא “שונאת את הלימודים”, דבר שהרגיז רבים מעוקביה כשהפרשה התפוצצה.
הסרט מעניין כי הוא גם משתייך לז’אנר הפשע האמיתי, שבו מראים את האופן שלכדו את ההורים האלה, כמו בסרט מתח. סוכנת האף.בי.איי אומרת בתחילת הסרט: “מפתיע מה אנשים מסוגלים להגיד כשהם לא יודעים שמאזינים להם לקו”. ההקלטות שהיו בידי סוכנות הבילוש משמשות תסריט לחלקים מומחזים, שמהם אפשר ללמוד כי ההורים יודעים שאילו ילדיהם היו מגלים שהם מתערבים לטובתם, הם היו מתרגזים, ובמיוחד אם היו יודעים שהם עושים מעשים פליליים בשבילם. ובכלל, לשמוע מה שהורים אלה אומרים על ילדיהם — מזל שיש כסף לפסיכולוג שיתבקש מהחשיפה.
כמה מהטענות שעולות בסרט נותרות עם הצופים גם בסופו. ראשית, שאלה ילדים כל כך עשירים ומקושרים, שכבר יש להם היתרונות שעבור אחרים לימודים במכללות יוקרה יכולות לספק: הם יסתדרו יפה בעולם גם ככה, מה עוד שבארה”ב יש כ־3,000 מכללות טובות דיין, הם יכולים בשקט ללכת לאחת מהן. יותר מזה מעוררות רתיעה אוניברסיטאות היוקרה עצמן. אף שברור כי הן מודעות למיני־תחבולות שעושים כדי להתקבל אליהן (בסרט מוזכר ג’ארד קושנר, חתנו של הנשיא לשעבר טראמפ, שאף שנחשב לתלמיד בינוני התקבל להרווארד לאחר שהוריו תרמו סכום צנוע של 2.5 מיליון דולר למוסד), הן נשארות די נקיות בסוף השערורייה. מעמדן אפילו התחזק, כי ניכר שאנשים מוכנים ללכת רחוק מאוד כדי שילדיהם יתקבלו אליהן.
50 איש נענשו בסופה של השערורייה. חלקם נכלאו לפרקי זמן של בין שבועיים לכמה חודשים. לא הרבה, אבל גם לא נעים שמצלמים אותך במקום על השטיח האדום — בדרך ללבישת סרבל כתום. האם זה חיסל את הקריירה שלהם? לא את זו של פליסיטי האמפן, שהצעות העבודה זרמו אליה כמו מים מאז, וסדרה חדשה בכיכובה עולה בקרוב ברשת אי.בי.סי.
