ואז סמיואל ג'קסון אמר: אני בפנים
ואז סמיואל ג'קסון אמר: אני בפנים
מה הוביל שני קולנוענים ישראלים ליצור סדרה על מסעות העבדים מאפריקה לאמריקה, ואיך הצליחו לגייס לפרויקט את הכוכב הענק סמיואל ל. ג’קסון? לקראת הקרנה חגיגית באו”ם של “משועבדים” עטורת השבחים, מספרים יוצריה, שמחה יעקובוביץ’ וירון ניסקי, מדוע עלילת הסדרה קשורה לישראל, אף שפה טרם נמצא גוף שידור שיקרין אותה
האו"ם יציין מחר את יום הזיכרון לקורבנות העבדות וסחר העבדים הטרנס־אטלנטי. במסגרת האירועים ישדרו את הפרק הראשון של "Enslaved", סדרה דוקומנטרית בהובלת הכוכב ההוליוודי סמיואל ג'קסון, שאותה הפיקו הישראלים שמחה יעקובוביץ' וירון ניסקי. בסוף השבוע מצפים השניים לאירוע חשוב נוסף והוא טקס אימאג', של ה־NAACP — הארגון הלאומי האמריקאי לקידום אפרו־אמריקאים וקבוצות מיעוטים אחרות — על ייצוגם בקולנוע, בטלוויזיה, במוזיקה ובספרות ל־2020. הטקס יתקיים ביום ראשון הבא בארה"ב, וניסקי ויעקובוביץ' מועמדים לפרסים על הבימוי והסדרה הטובה.
"Enslaved" (בעברית "משועבדים") עוקבת אחר הנשים והגברים שהועברו כעבדים בספינות מאפריקה לאמריקה, ושרבים מהם לא הגיעו כלל ליעד ומתו בים. היא צולמה ב־12 מדינות ובארבע יבשות, ועוקבת אחר המסעות שהחלו במערב ובמרכז אפריקה, שם שגשג סחר העבדים, דרך הספינות שהובילו אותם ועד להגעתם לברזיל, לקאריביים ולארה"ב.
1 צפייה בגלריה
יוצרי משועבדים. מימין ירון ניסקי, סמואל אל ג’קסון, ריק ביאנסטוק ושמחה יעקובוביץ'
(צילום: associated producer)
כוכב הקולנוע סמיואל ל. ג'קסון, ששורשיו במערב אפריקה, מלווה את סיפורם של אבות אבותיו דרך הסדרה התיעודית הזאת, ששודרה בעולם ב־2020 וזכתה לשבחים. "הטלגרף" הבריטי קבע שהיא "מפוכחת ומציגה באופן ברור, שאינו ניתן לערעור, את זוועות סחר העבדים".
בראיון לרגל השידור החגיגי באו"ם מספרים היוצרים כיצד שני ישראלים הגיעו לנושא הזה ומי המדינה שעוד לא רכשה את הסדרה (רמז בגוף השאלה). יעקובוביץ', בן 67, בא מעולם העיתונות החוקרת. הוא זכה בשלושה פרסי אמי על עבודתו בתחום. הוא עשה שלושה סרטים עם הבמאי זוכה האוסקרים ג'יימס קאמרון ("טיטאניק"), אחד על מערת הקבורה של ישו, עוד אחד על יציאת מצרים, וכן את הסדרה "הארכיאולוג העירום", שכן שודרה בישראל.
הוא יליד הארץ, שנסע לקנדה אחרי הצבא, שם הקים את חברת ההפקות שלו ואת משפחתו. לפני כמה שנים חזר לישראל, ומאז ועד הקורונה היה על הקו בין ישראל לאמריקה.
ניסקי, בן 44, שבאחרונה שודרה הסדרה שלו “אויבים” על מנהיגי ערב בתאגיד, וקודם לכן שודר בכאן 11 סרטו עם טל פרידמן על הומור בזמן השואה, “הייתם צריכים להיות שם”, עבד במשך שש שנים עם יעקובוביץ’ וגם עם ג’יימס קאמרון על פרויקטים כמו הסדרה “Atlantis Rising”, ו־15 שנים לפני כן היה תסריטאי בסדרות קומיות מ”מ”ק 22” ועד “כל לילה עם אסף הראל” ו”קצרים”.
רזומה אקלקטי שהוביל לסדרה החדשה. “העבודה על ‘אטלנטיס’, שבחנה האם הסיפור של יבשת אטלנטיס יכול היה להתקיים במציאות, היתה בים”, מספר ניסקי. “במשך השבועות שלנו שם פגשנו צוללנים ונחשפנו לכל ההיסטוריה מתחת למים. הבנו שיש אוניות קבורות במצולות והרבה מאוד ארכיאולוגיה הקשורה לסחר העבדים”.
יעקובוביץ’: “למעשה, רק 8% מהעבדים שיצאו מאפריקה הובלו לדרום ארה”ב. 92% הגיעו לאיים הקאריביים ולדרום אמריקה. וכ־2 מיליון אנשים מתו בדרך בלב ים”.
ניסקי: “האוקיינוס האטלנטי הוא בית קברות גדול וזירת פשע שלא נחקרה מעולם. 400 שנה לפני שהגיעו לארה”ב העבדים הובאו לקאריביים ולדרום אמריקה. זה קרה כי האירופים גילו שם את הקפה, הטבק והשוקולד. הבנו שבתור הראשונים המספרים את הסיפור הזה רובצת על כתפינו אחריות עצומה, והסדרה יצאה בלב המהומות על ג’ורג’ פלויד וקיבלה הקשר ותוקף אקטואליים”.
יעקובוביץ’: “בשלב התחקיר למדנו שיש ארכיאולוגים ימיים שיודעים איפה אוניות העבדים הטרופות, ידענו שאם נוכל להגיע אליהן תהיה דרמה; נבנה הרפתקה שתשמש קרש קפיצה כדי לדבר על כלכלה, פוליטיקה והיסטוריה, לספר סיפור שגופי שידור יסכימו לשדר. ידענו גם שהרפתקה לא תספיק ושצריך כוכב שיוביל אותה ושדרכו יסופר הכל. הסוכן שלי בארה”ב מכיר את מי שמנהלים את ג’קסון ובאמת לא היה קל לשכנע אותו, כי הוא מהשחקנים שמרוויחים הכי הרבה בהוליווד, ועושה גם סרטים אמנותיים כמו ‘ספרות זולה’ והוא גם ביקום של מארוול”.
איך בכל זאת הצלחתם לגייס אותו?
“בפגישה איתו הוא ישב עם פנים חתומות”, מספר יעקובוביץ’. “לא ידעתי אם הוא בכלל מתעניין. בסוף הוא שאל אותי ‘אז מה אתה רוצה שאעשה?’. נתתי לו שלוש אופציות, מהקל לכבד, כשהכבד כולל להיות המנחה ולהוביל את הסיפור הזה מתוך החוויה של משפחתו וסיפורו האישי. ידענו שהוא בירר מי היו אבותיו וגילה שהם בני הבנגה מגבון, הקשורים קשר הדוק לסדרה שלנו. ואז, לתדהמתי, הוא אמר ‘אני בפנים’”.
ניסקי: “הוא נתן לנו שלושה וחצי שבועות צילומים איתו שזה שווה ערך לסרטי ‘היטמן’ ו’שומר ראש’ 1 עד 3 גם יחד”.
מאיפה היה לכם כסף לסכומים שהוא דורש?
“הסיכום הכספי שלו איתנו היה: ‘כשיהיה, אם יהיה, תשלמו לי’”. ויעקובוביץ’ מוסיף: “גייסנו 10 מיליון דולר, התקציב יותר גדול מזה ובינתיים כיסינו את ההוצאות”.
על העבודה איתו מרחיב ניסקי: “היום ג’קסון בן 71, אבל אז הוא היה בן 69 ואמר שלקראת גיל 70 הוא צריך להתמודד עם עברו. נסענו איתו למקומות שימחישו לצופים את המסע של אבותיו. הגענו לג’ונגלים של סורינאם, בדרום אמריקה שלשם הובאו עבדים והאדם הוא לא השולט. מקומות עם נחשים, טיגריסים ותנינים, ובסוף המסע מגיעים גם למפעל סוכר שהוקם שם ובו מספרים כי מתו שם אלפי עבדים בייסורים”.
יעקובוביץ’: “היה לנו גם חשוב להראות מאיפה באו העבדים. אלה אנשים עם תרבות גדולה שתלשו אותם ממנה. חשוב היה גם לספר שהם לא תמיד הלכו סתם ככה. היו מרידות, היו התנגדויות, אנשים התאבדו. בסורינאם הגענו לכפר מארון שנבנה על ידי אנשים שברחו מהסוחרים, ועד היום צאצאיהם חיים שם. זה היה מאוד מרגש. גם לנו ולג’קסון היה חשוב לא להציג את האפריקאים שנלקחו מארצם כקורבנות”.
היוצרים מדברים על ההשפעה של השואה היהודית על האופן שטיפלו באסון הזה, וחורה להם שדווקא בישראל עוד לא קנו את הסדרה לשידור. “ב־142 המדינות שקנו את הסדרה ישראל לא נכללת. אנחנו לא מבינים למה ואנחנו נחושים לשנות את זה. אמנם זה לא על ההיסטוריה היהודית, אבל יש קשרים”, אומר ניסקי, ויעקובוביץ’ מוסיף: “אנחנו מראים, למשל, איך בנו את חוקי הגזע נגד האפריקאים על בסיס חוקי טוהר הדם של היהודים בספרד בזמן האינקוויזיציה”.
הסדרה עוסקת לא רק בגזענות אלא גם בשורשי וחוליי הקפיטליזם. “כל העולם הכלכלי, הבנקים, המערכת הפיננסית, הכל צמח מסחר העבדים”, אומר ניסקי. “ההלבנה הגדולה של הפשעים שאיפשרה לזה להתקיים היא עולם העסקים האירופי, שעשה מזה כל כך הרבה כסף. חברות הביטוח צמחו ממכירת בני אדם. זה הגיע לרמה כזאת של טירוף, שהם ביטחו את האפריקאים כסחורות, ולעתים לא השתלם להביא אותם ולמכור אותם, אז העדיפו לתת להם למות בלב ים ולהרוויח את כספי הביטוח. אחד הרגעים המדהימים בסדרה זה שעמדנו עם סמיואל ג’קסון בארכיון באנגליה ומצאנו תעתיק של משפט מלפני 200 שנה בסך הכל, שבו השופט פוסק שאיש שזרק 131 בני אדם למים ותבע את הביטוח לא יקבל פיצוי כי הוא לא היה חייב לזרוק אותם, אלא בחר לעשות את זה”.
