גרטה תונברג: "נמשיך להיות קוץ בתחת"
גרטה תונברג: "נמשיך להיות קוץ בתחת"
תונברג כבר בת 18 ויחד איתה התבגרה תנועת המחאה העולמית שהציתה. מומחים ואקטיביסטים חלוקים לגבי מידת השפעתה אך היא מחכה שיפסיקו לזהות אותה ברחוב, ולא מתרגשת מההישגים הסביבתיים של משבר הקורונה. “הירידות בשיעורי הפליטה היו זמניות ומקריות"
לגרטה תונברג מלאו 18 שנים לפני כמה חודשים, אך לעתים היא שוכחת את זה. "אני יכולה להצביע עכשיו", היא זורחת, אבל המילים "אנחנו הילדים" עדיין נפלטות לה לפעמים כשהיא מדברת, כנראה מתוך הרגל. הביטוי הזה הוא חלק מהותי במסר שלה. תונברג הפכה לפעילה הסביבתית הידועה בעולם על בסיס הרעיון שהילדים צריכים לפקוח את עיני העולם למציאות של שינויי האקלים. היא היתה בת 15 בלבד כשיזמה את "שביתת בתי הספר למען האקלים", אז הבריזה מבית הספר בכל יום שישי ונעמדה מול הפרלמנט השבדי - בתחילה לבדה ולאחר מכן עם עשרות ואז מאות אחרים. התנועה הלכה וגדלה, הרבה בזכות הנאומים של תורנברג, ומיליוני תלמידים הצטרפו. היא לקחה שנה הפסקה מבית הספר, הובילה עצרות מחאה בכל העולם והיתה מועמדת לפרס נובל לשלום שלוש פעמים.
מאז העולם השתנה מאוד - מרבית אירופה עדיין נתונה בסגר. תונברג נמצאת בבית המשפחה שלה בשטוקהולם משם היא משוחחת איתי בזום. היא גם חזרה ללימודים, וכבר לא מבריזה בימי שישי - המחאות בזמן המגפה הפכו להיות וירטואליות ברובן. אני שואלת אותה אם היא רואה יתרונות במשבר, שהוביל לירידה של 6% בפליטות הגזים בעולם בשנה שעברה. "מגפת הקורונה לא הביאה עמה דבר חיובי", היא עונה. "הירידות בשיעורי הפליטה שראינו היו זמניות ומקריות", אך המגפה כן טומנת בחובה לקח, היא מוסיפה: "זה מוכיח שמשבר האקלים מעולם לא טופל כמשבר. זה פשוט מאיר אותו באור אחר".
עדיין מתקשה בסמול טוק
תונברג הפכה לפנים המזוהות עם התנועה הסביבתית בתקופה שבה התנועה הצליחה מאוד. בשנתיים האחרונות עשרות מדינות הציבו יעדים של פליטה אפסית עד 2050, יוזמות שמשמעותן הפסקת השימוש בדלקים מאובנים. סין וארה"ב - שתי המזהמות הגדולות בעולם - הציבו את שינוי האקלים בראש סדר העדיפות הדיפלומטי, רבות מהחברות המלכלכות ביותר התחייבו לצמצם את הפליטה, והתמונות של אלפי צעירים מפגינים בהשראתה של תורנברג הובילו להתמקדות פוליטית בשינויי האקלים, דבר שכלל לא היה ניתן להעלות על הדעת לפני כמה שנים. "אפקט גרטה" הפך להיות תופעה עם חיים משל עצמה. הוא גם עומד במרכז של מחקרים ודיונים, חלקם ביקורתיים, מצד פעילים, אקדמאים ומנהלים בכירים. הם תוהים באיזו מידה ההשפעה של תורנברג היא בזכותה, וכמה ממנה קשורה לתזמון.
ניכר שתונברג התבגרה מאז הפעם האחרונה שנפגשנו לפני שנתיים. היא הרבה יותר בטוחה בעצמה ורגועה, ומעניקה תשובות ארוכות ומורכבות בנושאי האקלים הקרובים ללבה. היא עדיין מתקשה מעט בניהול סמול טוק, בעיה ידועה בקרב אנשים עם תסמונת אספרגר, שהיא בספקטרום האוטיסטי. לאחר התחלה מעט מקרטעת אנחנו נכנסות לקצב. "עלינו להפסיק להתמקד בתאריכים ובמספרים, ולהכיר בעובדה שעלינו להפחית את שיעורי הפליטה בזה הרגע. אנחנו יכולים לדבר על 2030 או 2040 ככל שנרצה, אך לפעולות שלנו עכשיו יש החשיבות האמיתית", היא אומרת. אחד הרגעים המפורסמים ביותר שלה היה כשנאמה בפסגת האקלים של האו"ם בניו יורק ב־2019. "כיצד אתם מעזים?", היא שאלה את הקהל שהורכב מאנשים בדרגים גבוהים, כשבעיניה נקוו דמעות של זעם. הנאום הפך ויראלי וכבש את הכותרות על הפסגה. האם היא באמת הרגישה כעס רב כל כך או שרק העמידה פנים? "כן, כלומר שניהם", היא אומרת. "ידעתי שזו הזדמנות של פעם בחיים, אז כדאי לי לנצל אותה עד הסוף ולכן הרשיתי לרגשות להשתלט עליי".
ההשפעה שיש לתונברג על הקהל שלה היא אחד הדברים הייחודיים שבה, כך לפי מחקר שפורסם בכתב עת לפסיכולוגיה. "הרבה אנשים חושבים שהיא לא עשתה כלום", אומרת אננדיטה סאבהרוואל, המחברת הראשית של המאמר שנקרא "אפקט גרטה תונברג". "המחקר שלנו מוכיח שזה לא נכון, שהיא כן שינתה את הלך הרוח של האנשים".
2 צפייה בגלריה
מחאות אקלים של צעירים בלוס אנג'לס (למעלה) ובצרפת. "אפקט גרטה" הפך להיות מושא למחקר
(צילומים: אי.אף.פי, אי.פי)
גם בעולם התאגידים שמה של תונברג נשמע בכל מקום. כך למשל מנכ"ל דויטשה בורסה, החברה המפעילה את הבורסה הגרמנית, ציין את שמה כשהציג את עבודת החברה בנוגע לקיימות בסקטור הפיננסים. בדומה, מנכ"ל חברה גדולה לכריית אורניום נקב בשמה כשהציג את התחזית שלו לגבי עתיד התעשייה הגרעינית, והרשימה נמשכת ונמשכת. עם זאת, יש החושבים שתונברג זוכה ליותר מדי קרדיט. מייק הולם, חוקר מאוניברסיטת קיימברידג', מדמה את תורנברג לדוב הקוטב שהפך אף הוא לאייקון של המלחמה בשינויי אקלים. "לפני 15 שנה בכל מקום שבו הסתכלנו צץ לו דוב הקוטב, ולאחרונה בכל מקום שמסתכלים מופיעה גרטה תורנברג על הבמה". אולם, קינגסמיל בונד, אסטרטג אנרגיה בחברת מחקר המתמקדת בשינויי אקלים, טוען: "בניגוד לכל הניסיונות הקודמים לשנות את היחס למשבר האקלים, הפעם הכלכלות דוחפות בכיוון, וזה השינוי גדול". בחלקים רבים בעולם אנרגיה מתחדשת זולה יותר כעת מאשר המקבילה בדלקים מאובנים, והעלות של פאנלים סולאריים צנחה בעשור האחרון ביותר מ־80%. הפיכתה של האנרגיה המתחדשת לבת־השגה גרמה לממשלות רבות להבטיח לצמצם את שיעורי הפליטה שלהם. "תורנברג ניצלה את הרגע", אומר בונד. "זה היה קורה כנראה בסופו של דבר. אך אפשר לומר על כל מנהיג שהשינוי היה מתרחש בכל מקרה, למעשה צריכים אנשים כדי שיעשו זאת".
פעילה סביבתית לנצח
תונברג לא מצפה שהתהילה שלה תימשך. "אני מופתעת שזה נמשך כל כך הרבה זמן", היא אומרת. "אי אפשר לתת לזה להשתלט על החיים האישיים, כי ברגע שכל ההתמקדות הזו בי תיעלם, מה שיקרה בקרוב מאוד... אז עלול להיות קשה להתמודד עם זה". לכן היא אסירת תודה שהיא יכולה להמשיך בשגרת חייה בשטוקהולם בלי הפרעות. "אני בת־מזל. אם אני נוסעת למדינה אחרת, אני לא יכולה ללכת ברחוב בלי שאנשים יעצרו אותי. אבל פה בשבדיה אף אחד לא מסתכל לכיווני. אני יכולה לראות בעיניים שלהם שהם יודעים שזו אני ושהם מזהים אותי, אבל הם לא ניגשים אליי. שזה די נחמד".
היא לא בטוחה מה יהיה הצעד הבא של תנועת האקלים של הצעירים. "בשנה האחרונה למדנו שאי אפשר לקחת שום דבר כמובן מאליו, שאי אפשר לתכנן קדימה". אף שהיא כבר לא ילדה, היא טוענת שהכלי העיקרי שעומד לרשותה לא השתנה - שימוש בטיעון המוסרי כדי לבקש מהמבוגרים לעשות את הדבר הנכון. "אנשים אומרים שאנחנו לא צריכים להשתמש במוסר, או לבייש אנשים. אך מכיוון שאין לנו שום הסכמים עולמיים מחייבים, זה כל מה שיש לנו... זה המשאב היחיד שזמין לנו".
במובנים רבים הפלטפורמה של תורנברג מדגימה את הכוח הרב שיכול להיות למחאות - אך גם את המגבלות שלהן. האקטיביסטים הצעירים יתבגרו, והצעדים הבאים בתנועת האקלים יהיו תלויים כנראה במדענים, קובעי המדיניות או המהנדסים. אני שואלת אם היא יודעת מה יקרה הלאה, ואם היא חושבת שתמשיך לעבוד בתחום שינויי האקלים. "לרוע המזל, כן", היא עונה. "התקווה היא שהכל פשוט יהיה בסדר, ושלא יהיה צורך בפעילים סביבתיים. אבל אם להיות מציאותיים, זה כנראה לא עומד לקרות... דבר אחד בטוח, אנחנו נמשיך לעשות כל שביכולתנו, ונמשיך לפרסם את המדע ולהיות קוץ בתחת לאנשים שבשלטון", היא אומרת בצחקוק קל.
