מונדיאל מכוראלפי עובדים קבורים מתחת לאצטדיונים בדוחא, ולפיפ"א לא אכפת
מונדיאל מכור
אלפי עובדים קבורים מתחת לאצטדיונים בדוחא, ולפיפ"א לא אכפת
האצטדיונים הנוצצים שיארחו את המונדיאל בקטאר נבנו במחיר מותם של אלפי עובדים זרים. אלה הועסקו בתנאי עבדות קיצוניים, כשכל זכויותיהם וכספם נשללו מהם, ומי שהעזו להתלונן נכלאו או הועמדו למשפט. מרבית הנבחרות מתעלמות מתנאי ההעסקה הקטלניים ואילו פיפ"א, המרוויחה הגדולה מהמשחקים, בכלל סבורה ש"כשאתה נותן למישהו עבודה אתה נותן לו כבוד" כתבה שנייה בסדרה
נבחרת ברזיל, אחת מהפייבוריטיות לזכייה במונדיאל 2022 בחודש הבא, תתארח במלון "ווסטין" שבמרכז דוחא, קטאר. המלון קיבל את המלצת פיפ"א ולכן ההתאחדות לכדורגל הברזילאית בחרה בו, והוא גם קרוב למתחם האימונים של הנבחרת. המלון, בבעלות רשת מריוט, מספק את כל הפינוקים שאפשר לחשוב עליהם, כיאה למלון 5 כוכבים באחת המדינות העשירות בעולם. אלא שהעובדים במלון, רובם זרים, לא קיבלו את השכר שהבטיחו להם כשגייסו אותם לעבודה. כדי לזכות במקום העבודה הם גם נאלצו לשלם למאכערים במדינות המוצא שלהם. העובדים האלה סובלים מהלנת שכר על בסיס קבוע — ומי שמעיזים להתלונן סופגים נקמה אכזרית מצד המעבידים, שמבטלים להם משמרות או מפחיתים משכרם המובטח.
חברי נבחרת אנגליה, גם היא אחת מהפייבוריטיות לזכייה במונדיאל, יתארחו במלון "סוק אל־וואקרה" של רשת "טיבולי" הפורטוגלית. גם מהמלון הזה דווח על תלונות בדבר אפליה, גניבת כסף מעובדים זרים, הלנות שכר, והפחתה לא חוקית בשכר. שם אפילו הכריחו עובדים לעבוד במלון בזמן הקורונה ללא אמצעי הגנה מינימליים. פיפ"א אישרה גם את המלון הזה לאירוח נבחרות למונדיאל.
סביר מאוד להניח שבכל המלונות בקטאר שקיבלו את אישור פיפ"א היחס כלפי עובדים זרים בזוי ולא חוקי. ארגון זכויות האדם Equidem ראיין עשרות עובדים ב־32 המלונות שיארחו נבחרות במונדיאל קטאר 2022. "גילינו שנעשו עבירות משמעותיות נגד עובדים זרים, כולל אפלייה, הלנת שכר, גניבת שכר, הצבתם בסיכון גבוה לפגיעה פיזית ונפשית ופיטורים מיידיים ולא הוגנים. יש גם עדויות למעקב אחרי עובדים זרים ונקמנות כנגד עובדים שהתלוננו או העבירו מידע בנוגע לעבירות שנעשו נגדם".
בקטאר חיים 2.3 מיליון תושבים. רק 313 אלף מהם הם אזרחים קטארים. השאר עובדים זרים, תושבים סוג ב' או ג'. חלקם עבדים ממש. לקראת המונדיאל גויסו עוד עשרות או מאות אלפי עובדים נוספים. רבים מהם שילמו סכומי כסף גדולים — בין 500 דולר ועד ל־4,300 דולר — רק בשביל האפשרות להגיע לעבוד בנסיכות הנפט. רובם עובדים חסרי כל זכויות שמנוצלים על ידי קבלנים שזכו במכרזים של הוועדה המארגנת של המונדיאל, או של פיפ"א בעצמה.
מרובם הגדול של העובדים הזרים נלקח הדרכון שנשאו איתם על ידי המעסיק שלהם ביומם הראשון בקטאר — הם לא יכולים להחליף עבודה, והם לא יכולים לעזוב את המדינה.
עובדי המלונות מביניהם, אגב, עוד במצב טוב ביחס לעמיתיהם שבנו את המלונות, האצטדיונים והתשתיות בקטאר מאז שהמדינה קיבלה את הזכות לארח את המונדיאל במכרז המושחת ביותר של פיפ"א אי פעם.
מאז 2010 יותר מ־6,500 אנשים, בעיקר עובדים מנפאל, הודו ובנגלדש, נהרגו בעבודות בקטאר לקראת המונדיאל. זה מספר בלתי נתפס — פי 650 יותר מאשר ההכנות לברזיל 2014 — ההכנות שנחשבו עד אז ל"קטלניות ביותר" למונדיאל (בהנחה שרוסיה דיווחה אמת בנוגע למספר המתים בהכנות שלה למונדיאל). מקרי המוות לא נחקרים. המתים נשלחים בחזרה לארצות המוצא שלהם במזרח הרחוק.
מספר המתים כה גדול שרק סיפור אישי יכול להעביר את מימד האימה. כזהו סיפורו של רופ צ'נדרה רומבה, אזרח נאפלי מכפר קטן, המצוי שש שעות נסיעה מקטמנדו. הוא היה בן 26 כשהחליט לבקש עבודה בקטאר. במשך שלושה חודשים למד איך לתפעל מחשב ועבד שנה במלון מרוחק ממשפחתו כדי שקורות החיים שלו יהיו מכובדים מספיק לעבודה בקטאר. העניין הוא שהוא לא היה צריך קורות חיים למקצוע שבחרו עבורו הקטארים.
רומבה היה צריך לשלם סכום גיוס למאכער מקומי ובסוף קיבל עבודה בבניית אצטדיון "עיר החינוך" שבקטאר. שם לא נזקק ללכל כישורי מחשב או אדיבות של פקיד קבלה של מלון — שכן הועסק בחום הנוראי של קטאר, בלי תנאי בטיחות מינימליים, בלי הפסקות שתייה, בלי שידאגו לו ולחבריו למזגן בצריף שבו שוכנו בסמוך לאצטדיון. רומבה מת במיטתו מ"כשל לבבי שנבע מסיבות טבעיות" לפי תעודת הפטירה של משרד הבריאות הקטארי. הוא היה רק בן 27. אשתו ובנו קיבלו ארון עליו נכתב "מוות: גופה".
אישתו של רומבה הגישה דרישה לפיצוי מהמעסיק שלו — Maskey Contracting — וקיבלה 7,000 ריאל קטאריים. פחות מ־7,000 שקל.
בין 2020 ל-2021 בלבד נהרגו 239 עובדים נאפלים שהמשפחות שלהם ביקשו פיצוי. כמעט כולם בני 25 עד 35 וכ־50% מהם מתו, לפי משרד הבריאות הקטארי, "מוות טבעי". מקרי המוות שלהם, כאמור, לא נחקרו על ידי הרשויות בקטאר.
פעילי זכויות אדם יצרו "קלפים" בסגנון אלבומי המדבקות של כדורגלנים של הפועלים שנהרגו בקטאר בהכנות למונדיאל 2022. כל קלף מספר סיפור של עובד שמת. כל קלף מזכיר שהפועלים שבנו את האצטדיונים מתו בגלל שלא הוענקו להם זכויות בסיסיות, בגלל ששיכנו אותם בפחונים לוהטים, בגלל שהם עבדו הרבה יותר מדי שעות בחום בלתי אפשרי, בגלל שלא איפשרו להם לעזוב את המדינה, בגלל שהם היו כבולים לשיטה שהפכה אותם לעבדים.
למרות הדיווחים, פיפ"א לא עשתה שום דבר משמעותי כדי למנוע את שדה הקטל המדברי הזה. "החיים שלי כאן הם כמו כלא" אמר פועל בניין בשם דיפאק למשקיפים של אמנסטי. "הזהירו אותי שאם אני רוצה לעזוב מתישהו — אני צריך לשתוק ולהמשיך לעבוד". דיפאק עבד על האצטדיון הראשי בדוחא, אל חאליפה.
כשהתחילו להתפרסם דיווחים על תנאי ההעסקה של פועלים, קטאר פעלה באופן נחרץ נגד כל בלוגר או פעיל — מקומי או זר — שכתב על כך בנסיכות. עיתונאים נורבגים שניסו לצלם את התנאים של הפועלים ללא אישור קטארי, נשלחו לכלא וגורשו, עיתונאים מגופי תקשורת בינלאומיים ששאלו שאלות קשות על הנושא את נציגי הקטארים בכדורגל האירופי, בעיקר אנשי פריז סן ז'רמן, הוחרמו, וכל אזרח קטארי שניסה לסייע או לאגד את הפועלים, אפילו אם היה בכיר בחברת בנייה בעצמו — הועמד למשפט.
במשך שנים, מלקולם בידאלי היה מאבטח קנייתי באחד מאתרי הבנייה ודיווח על מה שראה בבלוג שלו — תחת השם הבדוי "נח". במאי 2021 שירות הביטחון הכללי של קטאר כלא אותו. זה קרה שבוע אחרי שנפגש עם ארגוני זכויות אדם כדי לספר על החוויות שלו (לפי החשדות, השירות החשאי הקטארי השתמש באמצעי מעקב מתקדמים כדי לגלות מיהו "נח"). בידאלי הושם במעצר מנהלי, בלי אפשרות לשוחח עם עורך דין. מצבו לא היה ידוע והוא בילה את רוב הזמן בבידוד בכלא הקטארי, ונחקר במשך שעות. רק 12 שבועות לאחר מכן עמד מול שופט שקבע כי "הפיץ פייק ניוז". הוא נקנס ב־6,500 דולר וגורש מהמדינה בעקבות לחץ של ארגוני זכויות אדם. "לא ידעתי מתי יום ומתי לילה" אמר ל־BBC. "היה לי אינטרקום קטן שבו אני יכול לבקש לצאת לשירותים או מים. הפחד הגדול היה שלעולם לא אצא משם".
בידאלי דיווח כי בקטאר אין שם שום מחשבה על תנאי המחייה של העובדים. "דוחסים אנשים לתוך חדרים: 6, 10, 12, 20 — לא משנה.... ממשלת קטאר אמרה שהתנאים הפכו לטובים יותר. אבל זה לא משהו שקרה עד שאני עזבתי. יש חברות שלא משלמות אפילו שכר מינימום. על הנייר שינו דברים. לא במציאות".
מחאות של פועלים אמנם עלו לפעמים ברשתות החברתיות אבל החשש מתגובה חריפה של המעבידים והרשויות בקטאר מנעה מהן להתפשט. כשעובדים מחו מול משרדי חברות כוח אדם בקטאר, יותר מ־60 מהם נעצרו. חלקם גורשו מבלי לקבל את השכר שמגיע להם. כשהעובדים התלוננו בפני שוטרים שהם נשלחים לישון בחדרים ללא תנאים מינימליים, השוטרים השיבו: "אם אתם יכולים לקיים מחאה בחום, אתם יכולים לישון בלי מזגן".
במאי, השנה, כשנשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו התבקש להגיב על הדיווחים המזוויעים מקאטר, ענה: "כשאתה נותן למישהו עבודה, אפילו אם אלו בתנאים קשים, אתה נותן לו כבוד וגאווה. זו לא צדקה". תגובה הזויה שמדהימה בניתוק שלה.
רוב העובדים, כאמור, חסרי זכויות וחסרי קול. את הסיפורים שלהם מספרים מספר קטן של גופי תקשורת, מעט עמותות ועולם הכדורגל די מתעלם ממצוקתם.
למי שכן יש קול בעל השפעה משמעותית אלה הנבחרות והכדורגלנים במערב שאמורים לשחק על המגרשים ספוגי הדם שבקטאר. אך במשך שנים, מאז שקטאר קיבלה את הזכות לארח את המונדיאל, כמעט ולא נשמע קול הכדורגלנים או הנבחרות.
שני כדורגלנים בכירים לשעבר, כן דיברו על הנושא. טים ספארב, קפטן נבחרת פינלנד לשעבר, כתב טור ב"Players' Tribune" שנשא את הכותרת "חייבים לדבר על קטאר", ופיליפ לאהם, לשעבר קפטן נבחרת גרמניה, הודיע שהוא מחרים את קטאר 2022. "אני מעדיף לראות את הטורניר מהבית" אמר. "זכויות אדם צריכות להיות השיקול הראשון כשנותנים למדינה לארח טורניר. כשמעניקים את אירוח הטורניר למדינה הכי גרועה במובן הזה, צריך לחשוב מחדש על הקריטריונים. אסור שזה יקרה בעתיד".
הנבחרת היחידה שהעפילה למונדיאל ומתכוונת להתייחס לנושא כגוף מלוכד היא נבחרת דנמרק. בינואר 2022, מיד אחרי שהדנים הבטיחו את העפלתם לאליפות העולם בכדורגל, התאחדות הכדורגל הדנית (DBU) פרסמה הודעה חריפה על מצב זכויות האדם שם. "ה־DBU מבקרת בחריפות את המונדיאל בקטאר כבר זמן רב", נכתב בהודעה של יאקוב ינסן, מנכ"ל התאחדות הכדורגל הדנית. "עכשיו, אחרי ההעפלה למונדיאל, אנו מגבירים את המאמצים שלנו ואת הדיאלוג הקריטי מול הקטארים כדי להביא לשינוי במדינה".
הדנים לא רק הודיעו שיגבירו את המאמצים לשינוי במדינה, הם גם עשו מעשים. הם הודיעו ששני נותני חסות לבגדי האימון (Danske Spil, Arbejdernes Landsbank) ויתרו על המקום שלהם במדי הנבחרת כדי שבמקומם אפשר יהיה להדפיס מסרים ביקורתיים על מצב זכויות האדם של העובדים בקטאר. הדנים צפויים להתאמן בקאטר עם החולצות שעליהן כתובות המחאה. חברת Hummel, שמלבישה את הנבחרת הדנית הסבירה: "אנחנו לא מעוניינים להיראות בטורניר שעלה בחייהם של אלופים". כמו כן, נותני חסות מסחריים לא יטוסו ביחד עם הנבחרת הדנית לקטאר והתאחדות הכדורגל גם לא תשתתף במסעות שיווקיים לקידום התחרות בדנמרק.
ינסן חשף במגזין "SportsPro Media", שההחלטה על פעילות למען זכויות האדם בקטאר לא התקבלה בפזיזות. "אנחנו פועלים כבר כמה שנים לשיפור זכויות האדם שם", הסביר. "ה־DBU לא הצביעה — לא יכולנו להצביע — בעד קיום המונדיאל שם, ואנו סבורים שחמור מאוד שהאירוע הזה נערך שם בגלל הפרות של זכויות אדם, וגם בשל בעיות קיימות וסביבה".
לפי ינסן, מאז 2015 ההתאחדות הדנית שלחה פעמיים נציגים לקטאר כדי לדון במצב זכויות האדם שם ולהביע את מחאתה. "דיברנו עם האחראים כדי לשפר את התנאים ולקדם את הזכויות של עובדי האצטדיונים. זה האינטרס של כל המדינה".
בזכות הלחץ הבינלאומי אמנם הופעלו כמה רפורמות אבל המצב רחוק מלהיות אידיאלי: "אני מקווה מאוד שמדינות אחרות ישתתפו במחאה ובדחיפה לשינוי", אמר ינסן.
פיליפ לאהם הגרמני אמר ש"ב־1978, כשהמונדיאל נערך בארגנטינה תחת דיקטטורה ושלטון צבאי, לשחקנים לא היה המידע המלא על מצב זכויות האדם שם. היום אי אפשר להתייחס לעולם באופן נאיבי כל כך. כולם יודעים מה התנאים בקטאר. יש כדורגלנים שאומרים שצריך לכבד את זכויות האדם. השחקן הגרמני ליאון גורצקה וקפטן נבחרת פינלנד טים ספארב כתבו על זה. זה אולי מעט, אבל גם דבר קטן יכול להפוך לדבר גדול".
מחאה מצומצמת נרשמה גם מצד נבחרות הולנד ונורבגיה וההתאחדות הנורבגית. בנורבגיה אף דיברו על החרמת המשחקים: קבוצת טרומסו, מליגת הכדורגל הבכירה, החליטה ללבוש חולצה עם קוד QR ששולח אוהדים לעמוד שמפרט את הפשעים הקטאריים. אבל המאמץ הנורדי בעיקרו פשוט לא מספיק, וגם קבוצות גרמניות שאוהדיהן הפגינו נגד משחקי ידידות שלהן בדוחא לא בדיוק הצליחו להזיז למישהו בפיפ"א או קטאר.
"אנחנו מקווים שעיני העולם יופנו לקטאר אחרי שנבחרות רבות העפילו למונדיאל", אמר ינסן, "ואז אולי אפשר יהיה לעמוד ביחד מול הקטארים כדי לשפר את התנאים ואת זכויות האדם של העובדים". ספק אם זה יקרה.
העובדים מבנגלדש, הודו, נפאל ומדינות עולם שלישי נוצלו ומנוצלים בקטאר. הם עובדים בקטאר בתנאי עבדות ורבים מהם נהרגו בהכנות לאירוח הטורניר
לעומתם פיפ"א תרוויח הון עתק מהאירוע בקטאר. לפי החישובים שלה, תכניס ב-2022 4.6 מיליארד דולר בזכות המונדיאל: 2.6 מיליארד דולר מזכויות שידור, ו־1.3 מיליארד דולר מחסויות. אף חברת תקשורת או נותן חסות לא הודיעו על ביטול ההסכם עם פיפ"א בעקבות הגילויים על העובדים המתים.
בפיפ"א דורשים מהתקשורת הבינלאומית לא להשתמש במילה "מונדיאל" כדי לתאר את אליפות העולם בכדורגל. השם הרשמי הוא "אליפות העולם של פיפ"א". ובכן, זו אליפות העולם המדממת של פיפ"א. אליפות העולם של פיפ"א שנבנתה על גופות 6,500 עובדים חסרי זכויות מהעולם השלישי. זה כתם דם שלעולם לא ינקה מידי הכדורגל העולמי.
