אנדרו ג'נינגס מת, בארגוני הספורט נושמים לרווחה
אנדרו ג'נינגס מת, בארגוני הספורט נושמים לרווחה
העיתונאי האגדי שחשף את השחיתויות בספורט, הותיר אחריו מורשת מפוארת של חשיפת כל מה שנורא בארגונים ששולטים ומנהלים את הספורט העולמי
ב-2013 ספ בלאטר, נשיא פיפ"א לשעבר, ניסה למנוע מהמאייר הדני אולה אנדרסן להוציא ספר קריקטורות שבמרכזו דמות המזכירה במראה את בלאטר. לפי עורכי דינו של העסקן השוויצרי: "לבלאטר יצא מוניטין טוב, אך אם הקריקטורות יתפרסמו הוא לעולם לא יצליח לתקן את הנזק".
ניסיונו של בלאטר לאסור על פרסום הספר, שנקרא "הקריקטורות של פלאטר" ('The Platter Cartoons) רק משך יותר תשומת לב לספר עצמו, ומאמציו המשפטיים נגדו זכו לקיטונות של בוז. לבלאטר, הרי, לא היה מוניטין טוב.
זו לא היתה הפעם הראשונה שבלאטר פונה לבית המשפט כדי למנוע פרסום של ספר ש"פוגע" במוניטין שלו. ב-2006 ספג צו מניעה גם ספרו של אנדרו ג'נינגס "פנדל! העול הסודי של פיפ"א: שוחד, הטיית קולות ושערוריות כרטיסים". הצו הוסר בתוך 24 שעות כי לג'נינגס היו כמויות אדירות של ראיות - אימיילים, מסמכים, עדויות ממקורבים - על כך שבלאטר והארגון שהוא מנהל - רקוב משחיתות. בפיפ"א איימו תמידית לתבוע את ג'נינגס, אבל לא עשו זאת. ג'נינגס, שאמש הלך לעולמו בגיל 79, היה איש של ראיות חותכות. האיש שאחראי ל"מוניטין" של בלאטר.
ג'נינגס אחראי על מאות מאמרים, עשרות תחקירים, מספר ספרים ואף סרטים שהתפרסמו על השחיתות במסדרונות פיפ"א והוועד האולימפי הבינלאומי. במאי 2015, יממה לפני פתיחת הקונגרס השנתי ה־65 של פיפ"א, העבודה של ג'נינגס הגיעה לשיאה כשהרשויות המקומיות, בתמיכת רשויות החוק האמריקאיות, עצרו וחקרו את בכירי פיפ"א. רבים מהם הורשעו בשחיתות, הונאה ופשעים אחרים שג'נינגס דיווח עליהם במשך שנים.
החיילים במלחמת האזרחים הספרדית
ג'נינגס הוא יליד סקוטלנד שעבר בילדותו ללונדון. שם חלק מגיבוריו היו חיילים לשעבר שנלחמו במלחמת האזרחים הספרדית. כך שהוא לקח את זה אישית כחואן אנטוניו סמראנש, בכיר בממשל של פרנסיסקו פרנקו הפאשיסט, הפך לנשיא הוועד האולימפי הבינלאומי בתחילת שנות השמונים.
ג'נינגס הונע ותודלק על ידי תחושות האי-צדק הללו. הוא גדל בתוך מערכות החדשות של העיתונים הבריטים הבכירים וגם ב-BBC והשתמש בכישוריו כדי לחשוף מקרים של אי צדק ושחיתויות - במשטרה הבריטית, במסדרונות הממשל הבריטי וכאמור גם בספורט.
הוא היה עיתונאי על, שבמשך 25 שנה חשף שחיתויות ואת הטיפוסים הדי דוחים ששלטו בארגון הכדורגל העולמי. והוא לא הרפה אף פעם. הוא כתב ספרים, היה בעלים של הבלוג transparencyinsport.org וחשף, אי-מייל אחרי אי-מייל, מסמך אחר מסמך, את התרבות הרקובה והמושחתת של ארגוני הספורט הגדולים בעולם. הוא שיתף פעולה עם עיתונאים רבים אחרים, חוקרי ספורט ושמו מזוהה עם מודעות הציבור לניצול של הספורט על ידי גופים כלכליים ופוליטיים.
הוא התחיל לחשוף חמדנות, ניהול גרוע ושחיתות בלב ארגוני הספורט בתחילת שנות התשעים ולא הרפה עד מותו. הוא התמיד לשאול את השאלות הקשות, זרק לפח הודעות לעיתונות, הקפיד לגעת בכל הדברים שכתבים אחרים לא רצו להתקרב אליהם, היה בעל מקורות אמינים ביותר בתוך ארגוני הספורט, הושעה על ידי ארגוני ספורט, ספג איומים מהם בלי סוף וכתב עליהם ספרים עם אלפי פרטים מרשיעים.
אפשר לומר בוודאות די גבוהה שכמעט כל תחקיר על פיפ"א או הוועד האולימפי - ב-BBC, ב-Josimarfootball, ב"גרדיאן" ובכמעט כל עיתון ספורט, מסתמך רבות על עבודה של ג'נינגס. על פרטים והבנות שנובעות מהתחקירים והספרים שלו.
אפשר לומר בוודאות די גבוהה שבלי העבודה שלו, הרשויות לא היו מתחילות בחקירות שלהן לתוך ארגוני הספורט. ואפשר לומר בוודאות מוחלטת שהוא גם סייע בחקירות לתוך פיפ"א של ה-FBI ומס ההכנסה האמריקאי (IRS) מאז 2009.
לצערנו, ג'נינגס אולי הצליח לחשוף את השחיתויות וראה את האויב הגדול שלו, ספ בלאטר, מודח מתפקידו ומוקצה מכדורגל - אבל השחיתות בספורט חיה, קיימת ובועטת. ב-2022 ייערך המונדיאל המושחת בכל הזמנים. מונדיאל שהיה ברור שהוא מושחת מהרגע שקטאר נבחרה לארח אותו בהצבעה של אנשים שנחשפו כמושחתים והורשעו בשחיתות.
ההצבעה הזו נחשפה, גם על ידי ג'נינגס, כמושחתת. יש ראיות ברורות לכך שכספים הועברו מקטאר למדינות ואנשים שקיבלו את ההחלטה הזו.
זו החלטה נוראית שהעבירה את המונדיאל למדינה שלא יכולה לארח אותו בקיץ ולא באמת יכולה לארח מאות אלפי אוהדים (כי אין מספיק חדרי מלונות). זו החלטה שהובילה לכך שיותר מ-6,500 עובדים זרים ימותו בעבודות ההכנה לקיום טורניר בן חודש.
כאמור, ג'נינגס לא היה יכול לעצור את השחיתות, אבל המונדיאל בקטאר הוא ההוכחה האולטימטיבית לכל מה שכתב על פיפ"א.
עולם הספורט וכל אוהד ספורט חייב לג'נינגס רבות - על החשיפות, החקירות וגם על ההשראה שהעניק לדורות על גבי דורות של כתבים וחוקרי ספורט.
