פייר פליי? השיטה שהעמיקה פערים בין קבוצות ומשרתת מיליארדרים
פייר פליי? השיטה שהעמיקה פערים בין קבוצות ומשרתת מיליארדרים
המעבר של מסי מברצלונה לפריז סן ז’רמן בגלל שיטת הפייר פליי הפיננסי הוא עוד הוכחה לכך שהשיטה פשטה את הרגל. אימוץ תקרת שכר ומס כמו ב־NBA היה שומר על התחרותיות
זו רגולציית הדגל של אופ"א בעשור האחרון. יצרו אותה כדי להתמודד עם שני איומים מרכזיים על התחרותיות בכדורגל האירופי: חובות פיננסיים ונסיכויות המפרץ הפרסי שהתחילו להשקיע סכומים אדירים בכדורגל כדי להגביר את עוצמתן.
הבסיס הלוגי שעומד מאחורי הרגולציה הוא שקבוצה לא תוציא על שכר שחקנים ורכישת שחקנים יותר ממה שהיא מכניסה באופן עצמאי מזכויות שידור, חסויות, מכירת כרטיסים ומכירת נכסים ושחקנים.
מה שקרה בפועל זה שהקבוצות העשירות גם ככה היו יכולות להשקיע יותר מאשר הקבוצות ממעמד הביניים והמעמד הנמוך, מה שהגדיל את הפערים הכלכליים, ואז, כפועל יוצא, הגדיל עוד יותר את הפערים המקצועיים - וניחשתם נכון, זה הגדיל את הפערים הכלכליים עוד יותר. זאת ועוד, מועדונים בבעלות שייח'ים מהנסיכויות הצליחו להגדיל את ההכנסות בסיוע "הסכמי חסות" מהנסיכויות ומשותפות אסטרטגיות של המדינות ובניית צינורות הכנסות מרחבי העולם - דברים שרק נסיכויות יכולות להשקיע בהם.
כך יוצא שהפייר פליי לא פיירי בכלל; הפערים גדלו וקבוצות ללא בעלים מולטי־מיליארדר פשוט לא יכולות להתחרות מבלי להיכנס לחובות עמוקים - מה שמקשה עליהן להעמיד קבוצה תחרותית. ברצלונה, שהינה בבעלות חברי מועדון והצליחה להתמודד עם המיליארדרים מהמפרץ בעיקר בזכות שאיבת ההכנסות משאר קבוצות הליגה הספרדית, עומדת כרגע מול שוקת שבורה: חובות עתק, ועזיבתו של השחקן הטוב ביותר בהיסטוריה שלה, ליאו מסי, שעבר לקבוצה בבעלות קטארית, כי אינה עומדת בתנאי הפייר פליי הפיננסי.
3 צפייה בגלריה
מסי במסיבת העיתונאים השבוע שבה מירר בבכי. מעבר בעייתי לקבוצה בבעלות קטארית
(צילום: רויטרס)
הגיעו לחובות עתק
כרגע, עשור מחקיקת הפייר פליי, קבוצות רבות בחובות עתק, התחרותיות ברחבי הכדורגל האירופי דוללה ובשוק השחקנים שולטות הנסיכויות מהמפרץ וקבוצות עם פטרונים מיליארדרים. לו רק היו מאמצים רגולציה מוכחת מעולם הספורט: תקרת שכר ומס יוקרה - כלומר מי שעובר את תקרת השכר צריך לשלם לקבוצות שעמדו בה, מס משמעותי. כך התחרותיות היתה נשארת, החובות היו מצטמצמים והנסיכויות מהמפרץ לא היו מצליחות לעקוף את החוקים והתקנות בקלות. בנוסף, יש תמריץ כספי ברור לקבוצות לעמוד בתנאי התקרה ומי שאחראי על פתיחת פערים, אחראי גם לתשלומים לקבוצות האחרות. איך אנחנו יודעים שכל זה היה קורה? יש לנו דוגמאות מוצלחות לכך ב־NBA ובבייסבול האמריקאי.
ללמוד מהמאה ה־17
הפייר פליי הפיננסי גרם ל"תוצאה לא מכוונת". כלומר לפעולות, חוקים או תמריצים שמובילים לתוצאות לא מכוונות ואפילו מחריפים את התופעה שהפעולות היו אמורות להילחם בה.
הדוגמה ההיסטורית הבולטת ביותר מגיעה מהמאה ה־17 בבריטניה. בסוף המאה ה־17,הממשלה הבריטית העלתה את המס על הבירה כדי להתמודד עם גירעון גדול והתנהגויות פרועות של שיכורים - בעיקר בערים הגדולות. המהלך גרם לג'ין, משקה אלכוהולי חזק יותר, להפוך למשקה הזול ביותר לצריכה בבריטניה. זה הוביל לבעיית אלכוהוליזם קשה, שגרמה לעוד יותר פשע. בשלב מסוים, הלונדוני הממוצע שתה יותר מליטר ג'ין בשבוע. הבעיה היתה כל כך חמורה שהממשלה היתה צריכה להטיל מס על ג'ין - מה שהוביל למהומות. כחלק מחוק הג'ין החדש הומלץ לבריטי לשתות בירה כתחליף לג'ין.
ב־1936 הסוציולוג האמריקאי רוברט קינג מרטון פירט חמישה גורמים אפשריים לתוצאות לא מכוונות: בורות שמובילה לניתוח אירוע לא שלם; טעויות בניתוח הבעיה או בהרגלים הבאים שעבדו בעבר, אך ייתכן שלא חלים על המצב הקיים; אינטרסים מיידיים (בעיקר של מנהיגים) תוך התעלמות מאינטרסים ארוכי טווח (של העם); ערכים בסיסיים שעשויים לדרוש או לאסור על פעולות מסוימות גם אם התוצאה לטווח הארוך עשויה להיות שלילית (השלכות ארוכות טווח אלו עלולות לגרום, בסופו של דבר, לשינויים בערכים הבסיסיים); נבואה המגשימה את עצמה או החשש מתוצאה כלשהי שמובילים אנשים למצוא פתרונות לפני שהבעיה מתרחשת, ולכן הבעיה לא צפויה להתרחש.
לחשוב מחדש
הכדורגל האירופי צריך לדון מחדש על המצב שהפייר פליי הפיננסי יצר וללא הבורות והשחיתות לכאורה של פלאטיני. צריך לחשוב איך מחזירים תחרותיות ואיזון למשחק. כמו כן, ממשלת ישראל עומדת בשבועות האחרונים בפני החלטות שהפוטנציאל שלהן לתוצאה לא מכוונת ואפילו קטלנית הוא גבוה. למשל, הממשלה חייבת שיותר אנשים יתחסנו לקורונה, ולכן"מפחידה" שאם זה לא יקרה, יחזרו ההגבלות, יכניסו את כולם לסגר ואללה יוסטור.
האם זו הגישה המתאימה? מחקר מ־2015 שפורסם בכתב העת “PNAS” מראה שהדרך היעילה ביותר לגרום לאנשים להתחסן היא סיפורים אישיים של אנשים שהתמודדו עם מחלה כמו חצבת - פי 5 יותר מכל דבר אחר, כולל הפחדות. המדע, החוקים והרופאים לא משפיעים כמו אמא שמספרת על הקושי להתמודד עם ילדה חולה. וזה, לצער כולנו, מה שמאפיין את הרטוריקה של מתנגדי החיסונים. סיפורים אישיים, לעתים קרובות מופרכים, שהלקח מהם הוא שאסור להתחסן.
אז אולי נכון יותר מבחינת הממשלה לשנות את הרטוריקה של ההסברה כולה? לחשוב על תמריצים שיגרמו לאנשים להתחסן? לחשוב על הטבות מס לחברות שגורמות לעובדים להתחסן? לחשוב על התוצאה הלא רצויה לפני שמקבלים החלטה שתוביל אליה? בקיצור, לעשות את כל מה שלא חשבו עליו לפני יישום הפייר פליי הפיננסי.
