למה ארלינג האלנד כבש 26 שערי ליגה ועדיין מתקשה?
למה ארלינג האלנד כבש 26 שערי ליגה ועדיין מתקשה?
שחקנים צריכים זמן אחד עם השני כדי להפוך לקבוצה חזקה. וזמן זה הדבר היחיד שאין בכדורגל המודרני
לארלינג האלנד לא קל להשתלב עם חבריו במנצ'סטר סיטי. הוא אמנם מעורב ביותר מ-30 שערים בפרמיירליג, כבש 26 - שזה השיא לעונה של מנצ'סטר סיטי בפרמיירליג - והוא נראה בדרך הבטוחה לזכייה בתואר מלך השערים של אירופה אבל מנצ'סטר סיטי מתקשה השנה לנצח משחקים שבשנה שעברה, ללא חלוץ דומיננטי, הצליחה לנצח.
זה לא שסיטי קבוצה גרועה עם האלנד אבל הסגנון שאפיין אותה לאורך השנים שלה עם פפ גווארדיולה בקבוצה, כן היה צריך להשתנות בגלל ועבור האלנד. בשנה שעברה כל שחקן בסיטי נגע לפחות 50 פעמים בכדור לאורך 90 דקות משחק. זה פועל יוצא משיטה שבנויה על הנעת בכדור כאמצעי לשליטה במשחק. ארלינג האלנד לעיתים מסיים משחקים עם פחות מ-20 נגיעות בכדור. העונה הוא נוגע בכדור 26.9 פעמים במשחק. רק שחקן אחד אחר נוגע פחות מ-50 פעמים בכדור במשחק בסיטי - חוליאן אלבארס, שנוגע בכדור כמעט פי 2 יותר מהאלנד.
ברגע ששחקן כבר לא חלק מהנעת הכדור הקולקטיבית, אופי המשחק כולו משתנה. זה לא "טוב" או "רע" זה פשוט משהו שהשחקנים האחרים צריכים להתאים את עצמם אליו ולכל שינוי כזה יש חבלי קליטה, שלעיתים מאטים את הקבוצה, שכבר לא נראית חדה כמו בשנה שעברה וגם לא שולטת במשחקים כמו בשנה שעברה.
בתוכנית מאנדיי נייט פוטבול של סקיי ניוז, תיירי הנרי - חלוץ ארסנל לשעבר - הסביר את הקשיים שיש לחלוץ להשתלב בקבוצה חדשה. הי להנרי מספר תובנות שרק שחקן כמוהו יכול לתת על המסך (לתשומת ליבם של הכדורגלנים לשעבר בישראל שהם במקרה גם פרשנים).
"יש עצה אחת שארסן ונגר נתן לי ותמיד תשאר איתי" אמר הנרי בדיון על הקשיים של האלנד בסיטי. "הוא שאל אותי: 'מה אתה יכול לעשות כשהקבוצה לא מעבירה לך כדורים?...כחלוץ תמיד התלוננתי על הכל. הוא לא מוסר לי את הכדור וכו'. והוא אמר לי 'אתה חושב שדניס ברגקאמפ יכול לתת לך את הכדור כמו פרדי ליונברג?'. והתחלתי לחשוב: עם דניס אני יכול לזוז איך שאני רוצה לזוז והוא ימצא אותי... אבל רובר פירס אוהב את הדאבל פאס - אז אני צריך להתקרב אליו בשביל לקבל את הכדור ולעשות משהו איתו. עם פרדי ליונברג, הייתי צריך להיות במסלול ריצה שלו כדי שיראה אותי.. התחלתי לחשוב איך אני יכול להעצים את הכישורים של החבר שלי לקבוצה במקום לחשוף את החולשות שלו... אז נגיד עם קווין דה בריינה, האלנד יכול להיות בטוח שהוא יקבל ממנו מסירה מסובבת. אבל אולי ברנרדו סילבה אוהב לעשות דאבל פס. אני חושב שהאלנד עושה את אותה הריצה לא משנה מי עם הכדור ולא בטוח שזה מה שעוזר לקבוצה... ובמשחקים גדולים אנחנו רואים שהוא פשוט לא מעורב, לא נוגע בכדור, לא מבקיע. בשנה שעברה הם זכו באליפות בלי השערים שלו, עכשיו יש להם את השערים שלו והם במקום השני - למה? מה המשמעות של זה?".
כדי שחלוץ יגיע לרמת תובנות והבנה של הנרי צריך להיות חלק מאותה קבוצה במשך לא מעט זמן - וכך ללמוד מה השחקנים שסביבו רוצים וצריכים. מה יכול להעצים אותם ואיך לא לחשוף את החולשות שלהם.
במשך שנים "הגביע הקדוש" של האנליסטים והסטטיסטיקאים שעסקו בכדורגל היה למצוא את המדד שבודק את היעילות של החיבורים בין השחקנים. יש כמה נתונים ומדדים שמסייעים בזה אבל בסופו של דבר, את החיבור קשה מאוד למדוד. זה קשור לרמת האמפתיה בקרב השחקנים בקבוצה, זה קשור לתדרי התקשורת שלהם, זה קשור לשאיפות האישיות שלהם וזה גם קשור לכמות הזמן שהם ביחד - והמשברים שהם נתקלים בהם כקבוצה.
ב-NBA, בשנה שעברה, גולדן סטייט ווריירס - עם גרעין שחקנים מובילים שרץ ביחד כבר עשור - הצליחה לזכות באליפות נגד קבוצה שעל הנייר היתה טובה ממנה. השנה, אותם הווריירס פחות או יותר לא נמצאים באותו התדר ולפי הדיווחים זה קשור לכמה דברים: זה קשור, אולי, לעייפות והפציעות של סטף קרי. ייתכן שזה קשור לכך שבוב מאיירס, הג'נרל מנג'ר שבנה את הקבוצה, כנראה בדרך החוצה בתום העונה, ואולי זה קשור לכך שבקיץ דריימונד גרין, המנהיג ההגנתי של הקבוצה, הכניס אגרוף לפרצופו של ג'ורדן פול הצעיר. לפי הדיווחים מאז "יש קרירות בקבוצה שבדרך כלל אין בה - אין לדריימונד את אותו הקול בחדר ההלבשה או בקרב ההנהלה. הוא לא יכול להגיד 'אתה צריך לעשות את זה, אתה את זה זה וכו'". זה בדיוק מסוג השינויים בדינמיקה שיכולים להפר את הכימיה שהתגבשה בקבוצה במשך שנים.
כשמאמן אומר שהוא "צריך זמן" בשביל לבנות את הקבוצה אז כנראה שהוא צודק. כל מנהיג צריך זמן כדי להפוך אינדיבדואלים למשהו גדול מסך חלקיהם. כדי לבנות ולחזק חיבורים בין השחקנים לבין עצמם ובין השחקנים לצוות המקצועי. שחקנים צריכים להבין אחד את השני וכדי להעצים אחד את השני. ולכן זה פשוט מגוחך כאשר אוהדי צ'לסי דורשים את פיטוריו של גרהאם פוטר, המאמן שהגיע לצ'לסי רגע לפני המונדיאל. נכון, הציפיות גבוהות והוא יצטרך לעמוד בהן אבל צ'לסי היא קבוצה שבעונה האחרונה רכשה שחקנים ביותר מ-600 מיליון יורו - כולל יותר מ-300 מיליון יורו שהושקעו ברכש בינואר בלבד. לצ'לסי יש הרבה מאוד שחקנים כישרוניים שיכולים להותיר חותם ענק על הפרמיירליג אבל כרגע הם עוד לומדים איך לשחק אחד עם השני.
האם גרהאם פוטר יקבל את הזמן הזה אחרי רצף של 10 משחקים עם ניצחון בודד? לאור ההיסטוריה הקרובה של הכדורגל המודרני, כנראה שלא. בקבוצות כדורגל ברמה של צ'לסי יש הכל בימנו - מעטפת מעולה לשחקנים, מתקנים מצוינים, תנאים נהדרים. הדבר היחיד שאין זה הדבר הכי חשוב: זמן.
