מי צריך לזרוק את הזריקות המכריעות במשחק כדורסל?
מי צריך לזרוק את הזריקות המכריעות במשחק כדורסל?
באמצעות דאטה ולמידת מכונה, ניסו להבין בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב מה שכל מאמן רוצה לדעת - מי השחקן שצריך לקבל את הכדור בשניות האחרונות
כל מאמן חייב לדעת מי הם השחקנים שיופיעו ב"מאני טיים" - הרגעים הקריטיים ומותחים בהתמודדות. ההחלטות הללו יקבעו אם הוא מאמן מנצח או מפסיד. ופעמים רבות הן החלטות שמתקבלות על בסיס אינטואיציה בלבד. האם יש נתונים שיכולים לסייע למאמן לקבל את ההחלטה הכי נכונה ב"מאני-טיים"?
ב-NBA יש נתונים מלאים על "המאני-טיים". הם מכונים "נתוני קלאץ'" והם נתונים מכל משחק שבחמש הדקות האחרונות שלו יש פער של 5 נק' בין הקבוצות. נתוני הקלאץ' קיימים כבר 25 עונות ודרכם אפשר ללמוד הרבה דברים על שחקנים אינדיבידואלים - מי מתעלה כשכפות הידיים של כולם מזיעות ורועדות, מי טוב במשך 43 דקות אבל מגיע ל-5 הדקות ומרגיש תחושת חנק; ומי צריך לקבל יותר הזדמנויות כשכל זריקה יכולה להכריע את ההתמודדות.
אחרי יותר מ-25 עונות של נתוני קלאץ' אפשר גם להוציא דאטה על קלאץ' ואולי, דרך המספרים, אפשר גם להגיע גם למסקנות לגבי מי צריך לזרוק את הזריקות האחרונות במשחק. זה מה שעשו יובל אפל, סטודנט לתואר שני ו"עכבר NBA" ונתוני כדורסל, ביחד עם המנחים שלו ד"ר עמיחי פיינסקי וד"ר מור כספי מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. השלושה חקרו את נושא הקלאץ' במשחקי NBA והגיעו למספר מסקנות מעניינות.
הם בדקו נתונים מ-31,103 משחקי NBA, ש-15,148 מהם הגיעו לקלאץ'. 227,296 זריקות לסל בסך הכל. ומה שהם גילו, לדעתם, זו התשובה שכל מאמן היה רוצה שתהיה לו ברגעים המותחים של משחק. "יובל הציג את הרעיון והבעיה שהוא רוצה לפתור", מספר ד"ר עמיחי פיינסקי. "יש כמה אופציות רגילות עבור מאמן - ללכת על השחקן הכי חם במשחק, ללכת על השחקן שקלע את הזריקה האחרונה, ללכת על השחקן שהכי טוב ברגעים הללו וכו'. אנחנו, במקום לבחור, דירגנו את השחקנים הזמינים על פי אומדן של הסיכוי שלהם לקלוע את הזריקה. מן הסתם, הדבר הפשוט לעשות הוא להמליץ על השחקן שלהערכתנו הינו בעל הסיכוי הגבוה ביותר לקלוע. אבל מה קורה כשהוא לא זמין בשל טקטיקת השמירה של הקבוצה היריבה? מי האופציה השנייה או השלישית? אנחנו בנינו מסגרת שמאפשרת לנו לדרג את כלל שחקני הקבוצה".
מה עושים בשביל להגיע לדירוג הזה?
"מפעילים כלים סטטיסטיים ולמידת מכונה", אומר יובל אפל. "אנחנו רואים שבאופן כללי, אחוז הקליעה בקלאץ' הוא 41.3%, כולם קולעים פחות טוב בזמן הקלאץ'. אנחנו גם רואים שאחוזי קליעה של שחקנים שטובים בקלאץ' הוא יותר מ-50%".
אז איך בודקים מי טוב בקלאץ'?
"יש 34 מאפיינים שבדקנו. 18 נתונים לפני המשחק ו-16 נתונים במהלך המשחק", אומר אפל. "חיפשנו לאפיין את הזורק בקלאץ' לפי מה שהוא עשה במשחק ומה שהוא עשה לפני המשחק כדי לחזות מי יקלע טוב יותר בקלאץ'".
ומה הם גילו? מה שהם גילו שיש שחקני קלאץ' ויש שחקנים שאינם קלאץ'.
"מה שהשחקן עשה עד אותו משחק אלו נתונים משפיעים הרבה יותר על הזריקות שלו בקלאץ' מאשר הביצועים באותו משחק", אומר אפל. כלומר, שחקן יכול לקלוע 30 נק' עד 5 דקות לסיום משחק צמוד אבל אם במהלך הקריירה שלו הוא היה גרוע בקלאץ', עדיף שהשחקן הכי טוב בקלאץ' ייקח את הזריקות - אפילו אם הוא "קר" מאוד באותו משחק.
קלאץ', מסתבר, זה אופי.
"אני חושב שזה נתון מאוד חשוב עבור כל מאמן. שיהיה אנליסט או עוזר מאמן לצידו שיעזור לו לייצר תרגיל עבור שחקן לפי כמה השחקן היה קלאץ' בעברו ולא לפי תיאוריות כגון היד החמה", אומר ד"ר מור כספי. "מחקרים רבים קודמים עסקו בתופעת היד החמה וניסו לענות על השאלה האם היא קיימת או לא. הניתוח שביצענו מלמד אותנו שזה לא משנה. שיקולים שמאמנים מפעילים לפעמים כמו 'השחקן הזה חם' או 'הוא קולע כל היום' – פחות חשובים לרגעים האחרונים של משחק... אני לא איש כדורסל אבל אנחנו יודעים להגיד שהשחקן עם האחוזים הכי טובים מהשדה לפני המשחק, הוא בדרך כלל השחקן עם האחוזים הכי טובים בקלאץ'. ומה שבטוח, וזה בהסתברות גבוהה, השחקן שהכי טוב בקלאץ' לפני המשחק, יהיה הכי טוב בקלאץ' במשחק - גם אם הוא 3 מ-15 במהלך המשחק".
המאפיינים לשחקן הזה - גיל, שנות ניסיון, תפקיד, גובה - עובדים עליהם. כרגע, ידוע שקלעי הקלאץ' הם פורוורדים בעיקר והשנים בליגה לא כל כך רלוונטיות. ויש גם רמת איכות לכל קלע קלאץ'.
מי זרקו את רוב הזריקות המכריעות ביותר מ-30 אלף משחקים שהחוקרים מת"א חקרו? בעיקר הלכו לכוכבים אבל גם לשחקנים שקלעו הרבה נקודות במשחק זה או במשחקים קודמים - בלי קשר לאחוזי ההצלחה של הקליעה שלהם. 13.42% מהזריקות בקלאץ' היו של שחקנים שהובילו בריבאונדים - יותר זריקות מכל מדיניות מוצלחת אחרת (מדיניות שאחוז ההצלחה שלה גבוה מהמצב בפועל של 41%). אחוז ההצלחה של הזריקות הללו הוא 45.4%. יש 9 מאפיינים טובים יותר מהשדה בזמן הקלאץ'.
"השיח סביב משחקים על השחקן החם, לפחות מהניתוח שלנו, כמעט זניח לקבלת ההחלטה של מי צריך לקבל את הזריקה האחרונה", אומר כספי. "באמת, הנתונים מראים שבקלאץ' פחות חשוב מי קלע ברצף את הקליעות האחרונות שלו. יש שחקנים שמגיעים לרגע הזה ותן להם את הכדור - זה יבוא". "זה פחות קשור לניסיון משחק, זה קשור יותר לאופי השחקן כנראה", מוסיף אפל.
המחקר, באיזשהו מקום, מלמד שדווקא המחשבה המאוד "אולד סקול" היא הנכונה בזמני קלאץ'. יש שחקנים שיש להם את זה ויש שחקנים שאין להם את זה. איך יודעים אם יש להם את זה? אם הם קלעו בקלאץ' בתיכונים, כרוקי, בחמש-שש עונות ראשונות בליגה - בלי קשר אם זה פלייאוף או לא - הם יקלעו בקלאץ'.
שחקן הקלאץ' יהיה טוב בקלאץ' - יותר מחבריו לקבוצה - בכל גיל, בכל משחק. כלומר, גיא פניני כזה יישאר גיא פניני לאורך הקריירה. האמת, הוא די הוכחה לכך שקלאץ' זה משהו שאי אפשר ממש ללמד.
האם אפשר להסיק משהו מהנתונים הללו לענפים אחרים? אולי אפילו תחומים אחרים - כמו חדרי ניתוח או מבצע של יחידה סודית?
"אפשר לעשות את זה לדברים בינאריים של כן או לא. כמו פנדל מכריע", אומר ד"ר פיינסקי. "אפשר להשתמש במתודולוגיה בדברים כאלה באופן כמעט מיידי. דברים מורכבים יותר, ובכן, הם יהיו מורכבים יותר. השורה התחתונה היא שאני לא מאמן או אנליסט, אבל בשביל בניית קבוצה, זה פרמטר חשוב מאוד. זה פרמטר שמלמד אותך איזה שחקן עוזר לך לנצח משחקים".
