הטיפול המונע הטוב ביותר לבעיות בראש של כדורגלנים: לאסור נגיחות
הטיפול המונע הטוב ביותר לבעיות בראש של כדורגלנים: לאסור נגיחות
ד"ר אריאל רבל, מנכ"ל המחקר הרפואי בקדימהסטם, ממליץ להתייחס למהלומות בראש ברצינות תהומית. המחקרים מלמדים שהכדורגלנים וספורטאים אחרים בסיכון גדול יותר לחלות במחלות מוח - כולל ALS. הגיע הזמן שיקחו את זה ברצינות גם בכדורגל הישראלי
במשחק בין מכבי תל אביב למכבי חיפה בשבוע שעבר, דולב חזיזה הצטיין עם כדורגל יצירתי, לוחמני ונחוש. הוא גם נפגע בראשו. פגיעת ראש שגרמה לחתך אבל לפי החשש למשהו חמור יותר. למרות שהיה אמור להיות מוחלף, חזיזה לא יצא באופן מיידי. רק אחרי שנגח בכדור ונפל שוב הוחלף.
זעזוע מוח הוא פגיעה במוח שגורמת לאובדן זמני של תפקוד מוחי תקין. הוא ניתן לזיהוי אבל ההמלצה, בכל ענף ספורט, היא להחליף באופן מיידי את השחקן אם יש חשש לזעזוע מוח. מכה שנייה במוח שעבר זעזוע יכולה להיות קטלנית. כאשר זעזוע מוח שני קורה לפני החלמה מלאה מזעזוע מוח קודם, עשוי להיווצר גודש בכלי הדם וללחץ תוך גולגולתי מוגבר, אשר יכול להתרחש מהר מאוד ועשוי להיות קשה או בלתי אפשרי לשלוט בו.
לא משחקים עם זה. אבל חזיזה המשיך לשחק אחרי המהלומה הראשונה.
העניין הוא שכמעט אף גוף תקשורת לא באמת התייחס לנושא. ההפך, הרוב שיבחו את חזיזה על כך שהמשיך לשחק עם תחבושת. הוא "פייטר". פגיעת ראש ומה שנראה כמו זעזוע מוח, זה נושא רציני. נושא רציני שמשפיע על כדורגלנים הרבה אחרי המשחק, הרבה אחרי הקריירה. זה נושא רציני שחייבים לדבר עליו גם בספורט הישראלי. גם אחרי משחק אליפות. מדובר כאן על חיים של אנשים צעירים שיכולים להיהרס.
לפי המחקרים, כדורגלנים מקצוענים בסיכון גדול פי 5 לחלות באלצהיימר מאשר האוכלוסייה הרגילה. הסיכון שלהם לחלות במחלות נוירו-מוטוריות גדול פי 4 מהאוכלוסייה הרגילה והסיכון לחלות בפרקינסון גדול פי 2 מהאוכלוסייה הרגילה. הסיבה לכך היא, בעיקר, נגיחות. ואלו לא המחלות היחידות שנגרמות ממכות תכופות בראש - "גדולות" או קטנות.
מחקר של אוניברסיטת בוסטון מסוף 2021 הראה שלשחקני ליגת הפוטבול המקצוענית NFL יש סיכוי גבוה פי 4 לפתח ALS. טרשת צדדית אמיוטרופית היא מחלה המאופיינת באובדן עצבים האחראים על התנועה, מה שמוביל לנכות מתקדמת במהירות ולמוות. השכיחות של ALS בארצות הברית היא 1.5 עד 2.2 לכל 100,000 והיא עולה בדרך כלל עם הגיל כשלגברים שכיחות גבוהה יותר לחלות במחלה.
המחקר מצא קשר ישיר בין שחקני פוטבול מקצוענים לבין הגברת הסיכוי לחלות ב-ALS – לפי המחקר הם נוטים פי ארבעה לפתח ALS ולמות מאשר לאוכלוסיית הגברים הכללית בארה"ב.
החוקרים ממרכז CTE של אוניברסיטת בוסטון בחנו את כל 19,423 שחקני ה-NFL ששיחקו משחק אחד לפחות מ-1960 עד 2019, במה שלפי המדענים היה המחקר הגדול ביותר של סיכון ALS בקרב שחקני פוטבול מקצועיים. המחקר מצא כי 38 שחקנים קיבלו אבחנה של ALS במהלך תקופת המחקר ו-28 מתו מהמחלה, עלייה של פי ארבעה לעומת שיעור החולים בקרב כלל אוכלוסיית הגברים בארה"ב.
"המחקר לא מצא מדוע השיעור גבוה יותר עבור אותם ספורטאים, אך החוקרים הציעו השערה שלפיה פגיעות ראש חוזרות ונשנות ופציעות מוח טראומטיות עשויות לשחק תפקיד בהתפרצות המחלה", אומר ד"ר אריאל רבל, מנכ"ל המחקר הרפואי בקדימהסטם. "לשחקני NFL שפיתחו ALS הייתה קריירה ארוכה משמעותית מאלה שלא חלו במחלה - במקום 3.3 שנים בממוצע בליגה המקצוענית, הם שיחקו 5 שנים. גורמים אחרים כמו עישון, מאמץ גופני וחשיפה לרעלנים סביבתיים כמו חומרי הדברה עשויים גם הם להגביר את הסיכון ל-ALS עבור שחקני NFL, נאמר במחקר. החוקרים הוסיפו כי גורמים אחרים כמו מיקום השחקן על המגרש, BMI והגזע לא השפיעו על עלייה בסיכוי לחלות".
רבל, מחבר מחבר הספר "רפואת העתיד", מסביר את הקשר בין פגיעות חוזרות ונשנות במוח לבין התפתחות מחלות כגון ALS, אלצהיימר, CTE (מחלה שאובחנה בעיקר במוחות של שחקני פוטבול, רוגבי וכדורגל). "הפעילות המוחית היא פעילות כימית שדורשת את העבודה של כל חלקי המוח", הוא אומר.
במוח שלנו יש שני סוגים של רקמות עצביות - חומר אפור וחומר לבן. החומר האפור הוא הוא מרכיב עיקרי של מערכת העצבים המרכזית, מורכב מגופי תא עצב, תאי גליה (אסטרוציט ואוליגודנדרוציטים), נימים ותאי עצב קטנים השולחים שלוחות (אקסונים ודנדריטים) לאתרים אחרים במוח ומעבדים מידע.
החומר הלבן הוא כינוי לסוג של רקמה במערכת העצבים המרכזית, שמורכבת ברובה מאקסונים של תאי עצב, המשמשים כצינור להעברת מידע בתוך מערכת העצבים. צבעו הבהיר של החומר הלבן נובע ממעטה המיאלין שמכסה ומבודד את האקסונים, ומאפשר להם להוליך דחפים עצביים במהירות גבוהה לשרירים ולשאר הגוף.
המיאלין משתנה כשמתאמנים. ככל שמתאמנים יותר, ככה הוא גדל ומבודד את האקסונים, מה שמאפשר להם להיות מוליכים מהירים יותר מהחומר האפור לשאר הגוף. מיאלין הוא כמו מבודד על כבלים חשמליים וככל שהוא יותר מבודד, כך הוא מאפשר זרימה מהירה יותר ויעילה יותר של דחפים עצביים.
רבל ממשיך להסביר מה קורה במחלות דגנרטיביות של המוח. "זה כמו אוניה בנמל שיש לה חלודה או מפתח חלוד לדלת חלודה. אלו דברים שמתקלקלים עם הזמן. גם רוב התאים בגוף שלנו מתקלקלים עם הזמן. כשהמיליאן נפגע מופיעות מחלות. אם אנחנו מדברים על ALS אז צריך לשאול למה יש ALS? אין גורם אחד אבל אנחנו כן יודעים ששחקני פוטבול סובלים מהרבה חבלות בראש שגורמות לנזקים ניורולוגים. אפשר לעשות קסדות חכמות יותר, עם רובוטיקה ובולמי זעזועים ואנחנו רואים שעם התפתחות הטכנולוגיה של הקסדות יש התקדמות בכל הקשור לזעזועי מוח. אבל אי אפשר לפתור את החבטות החוזרות ונשנות במוח".
אם לדבר במונחים לא רפואיים, חבטות חוזרות ונשנות במוח האנושי - שלא עבר הליך אבולוציוני שמאפשר להתמודד עם החבטות הקטנות הללו - הופכות את המוח לדייסה. או לכל הפחות עשויות לפגוע במבנה שלו. והקסדות לא פותרות את העניין הזה. לא בפוטבול ולא בכדורגל, בו אין קסדות ושום דבר, בעצם, לא מפחית את הזעזוע הקטן שנוצר מנגיחה. לפי רבל אולי בעתיד אפשר יהיה להזריק חומרים שיסייעו לתאי המוח והעצב להשתקם, לשקם את המיאלין ועוד - אבל זה עוד רחוק. מאוד.
"האם אני רואה שב-2050 שחקני כדורגל או פוטבול כחלק מפיזיותרפיה ורפואת ספורט, יקבלו עירוי בעמוד השדרה כדי למנוע מחלות? אולי", אומר רבל. "אז יכול להיות שכמו שהיום מסתכלים על קסדות של פעם כלא יעילות, יסתכלו על הקסדות של היום כלא יעילות. אולי יהפכו את הקסדות לביולוגיות, הגנה ביולוגית כלשהי. זה יאפשר לספורטאים כמו כדורגלנים להיות מוגנים יותר ממחלות כמו ALS כמו שהיום יש זריקות לסוכרת".
רבל מאמין שזה קריטי שספורטאים יהיו בריאים גם אחרי הקריירה כי זה ישפר את הבריאות של כלל האוכלוסיה. "אנחנו לא רוצים שהספורטאים שלנו יהיו נכים זה לא יעודד אנשים לעודד ספורט", הוא אומר. "הם דוגמה לנוער ולאוכלוסייה הכללית. אנחנו צריכים שכולם יעשו ספורט כי כשבנאדם שעושה ספורט לוקה בהתקף לב, למשל, ההתאוששות שלו, ההחלמה שלו וגם היכולת שלנו להציל אותו משתפרים. והסיכוי שלו לצאת מזה הרבה יותר טוב. אנחנו כמדינה צריכים חינוך גופני, פעילות גופנית, תזונה נכונה, שמירה על משקל גוף, מודעות לספורט ולמערכות הנשימה, לב, שרירים ומוח - צריך לעשות אותו יותר ויותר. אני רואה אנשים בגילאים שונים עושים את זה. תענוג לראות את זה. זה עדיין רק 1%. רוב האוכלוסייה לא עושים כלום בפעילות גופנית. החידוש שאני מנסה להוביל אותו, יחד עם ההשקעה באורח החיים ואיכות החיים, חייבים להכניס ביוטכנולוגיה, יש הידרדרות של תאי עצב, תאי מוח, תאי לבלב. היכולת של הרפואה בעתיד תאפשר לעשות טיפולים מונעים לכל מיני מחלות".
הטיפול המונע הטוב ביותר למחלות מוח שמשפיעות יותר על כדורגלנים יהיה לקחת ברצינות גדולה יותר פגיעות ראש. ובטווח הארוך, הטיפול המונע הטוב ביותר יהיה לאסור על נגיחות בכדורגל.
