מקריית שמונה ועד בית שאן: אלה הערים המניבות ביותר לטוטו
מקריית שמונה ועד בית שאן: אלה הערים המניבות ביותר לטוטו
לפי נתוני התנועה לחופש המידע, קריית שמונה היא העיר הכי מניבה לטוטו ברמת תושב, עם הוצאה של 935 שקל לכל תושב. אור יהודה שנייה ונוף הגליל שלישית. על פי הנתונים, מרבית הכסף הקל מגיע מהיישובים שמדורגים נמוך במדד החברתי-כלכלי. האם מדובר במדיניות מכוונת? הטוטו: "אנחנו מנהלים את כל הפעילות בהתאם לחוק ולכללי רגולציה מחמירים'"
"יש לי אהבה והיא תנצח" שר אריק איינשטיין בפרסומת שעלתה לאחרונה של המועצה להסדר הימורים בספורט, במסגרתה מוזמנים הצופים לבחור את 75 הספורטאים האהובים ביותר. הכל עטוף באהבה וישראליות כך שקל לשכוח שהטוטו מפעיל מונופול הימורים על ספורט בישראל ומטרתו לשאוב כמה שיותר הכנסה מאזרחי המדינה על ידי עידודם להמר על תחרויות ספורט ברחבי העולם.
לפי נתונים של הטוטו שהושגו על ידי התנועה לחופש המידע באמצעות הסטודנטים בר דברי וגלעד ליפשיץ מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל, עולה כי המועצה להסדר הימורים בספורט זוכה לכסף קל מתושבים במצב הסוציו-אקונומי החלש ביותר. ההכנסה הגבוהה ביותר פר תושב בתחנות הטוטו מגיעה מישובים שנמצאים נמוך במדד החברתי-כלכלי, שמחלק את הערים השונות לאשכולות חברתיים. הממוצע הארצי להכנסת הטוטו פר תושב (החל מגיל 0) עומד על כ-350 שקל בשנה נכון לשנת 2021. ההכנסה מתחנות, בשנת 2022, על כ-250 שקל בשנה.
קריית שמונה, המצויה באשכול חברתי 5, היא העיר הכי מניבה לטוטו ברמת התושב, עם הוצאה של 935 שקל לכל תושב. אור יהודה שנייה (930 שקל – אשכול חברתי 5), נוף הגליל שלישית - 750 שקל, אשכול חברתי 6; רמלה רביעית (734 שקל, אשכול חברתי 4) ובית שאן והישובים הסמוכים, אשכול חברתי 3, מכניסה לטוטו 658 שקל פר תושב.
ההכנסה של הטוטו מהחברה הערבית בצפון הארץ היא 350 מיליון שקל רק מתחנות. כאשר ההכנסה מתחנות מכל הארץ היא 2.4 מיליארד שקל. המשמעות היא שערביי הצפון, מהמשולש וצפונה (אשכולות חברתיים 2 עד 4) מכניסים 15% מהכנסות הטוטו בתחנות, אף שהם מהווים רק 11% מהאוכלוסייה בישראל.
האם מדובר במדיניות של הטוטו? המספרים מעידים כי יש יותר תחנות בישובים חלשים סוציו-אקונומית. כך למשל, באזור מודיעין-מכבים יש כ-100 אלף תושבים המצויים באשכול חברתי 8 – ושם יש 13 תחנות בלבד (תחנה על כל 7,600 איש). בנוף הגליל, להבדיל, יש פחות ממחצית התושבים באזור מודיעין-מכבים, אבל יש שם 17 תחנות טוטו (תחנה על כל כ-2,500 איש). בקריית אונו, גני תקווה ורמת אפעל יש בסביבות 70 אלף תושבים. המצב הסוציו-אקונומי של האזור נע בין 8 ל-9. יש באזור 9 תחנות, בנתיבות - בסביבות 40 אלף תושבים, 3 במצב הסוציו-אקונומי - יש 13 תחנות. כך גם בבית שאן שבמצב סוציו-אקונומי דומה, ישנה תחנה על כל 2,500 איש.
המוסד האמריקאי למאבק בהתמכרויות פירסם נתונים לפיהם, הסיכוי של אנשים במצב סוציו-אקונומי נמוך להמר גבוה פי שניים מאשר באוכלוסייה הכללית. כאמור, המצב בהימורים בטוטו בתחנות, משקף זאת גם בישראל - ואולי באופן חמור יותר. הממוצע הארצי הכללי, כאמור, עומד על 350 שקל. לפי נתוני הטוטו, בקרב חלקים מהאוכלוסייה במדד הסוציו-האקונומי הנמוך הסיכוי להמר גבוה יותר מפי 2 מאשר באוכלוסייה הכללית.
בתוך כך, כדאי לזכור שההכנסה פר נפש בפריפריה נמוכה מזו של ערים שהמדד החברתי-כלכלי שלהם גבוה יותר. המשמעות היא שנתח משמעותי יותר מהשכר השנתי בפריפריה יוצא, בהתאם לנתונים, על הימורים חוקיים בספורט. באופן כללי, חלה עלייה של 35% בהכנסות של הטוטו מאז 2017. העלייה המשמעותית היתה הימורים אונליין (82%) אך היתה גם עלייה של 26% בתחנות - למרות הקורונה.
הטוטו הוא מונופול ממשלתי על הימורי ספורט - מה שהוביל לכך שיחסי ההימורים בישראל הם מהגרועים ביותר באירופה ובעולם. עובדה זו גרמה להתפתחות של שוק שחור גדול בהימורים (לפי הערכות המשטרה ההימורים הלא חוקיים מכניסים לפחות פי 3 עד פי 6 יותר מאשר מההימורים החוקיים). הטוטו נהנה מהמונופול, כביכול, כי הוא חברה ממשלתית שאמורה לשמור על האינטרס הלאומי ולהשקיע גם לא מעט בשמירה על בריאות הנפשית של המהמר הישראלי החוקי.
בהתאם לנתוני המשטרה, לא ברור אם אותם מהמרים חוקיים היו מהמרים בכלל אלמלא היה הטוטו פועל. במילים אחרות, ייתכן שדווקא החוקיות של ההימורים והעובדה שהם מופיעים בכל מקום היא שמובילה את אותם האנשים להמר, ובהעדר זאת, הם לא היו מהמרים.
הפיס, למשל, מחויב להסביר מדוע הוא פותח תחנות חדשות וכך גם חל איסור על פתיחת תחנות פיס בקרבת בתי ספר. כמו כן, משרד האוצר הנחה את מפעל הפיס לצמצם את מספר התחנות במרחב הציבורי.
לפי נתוני התנועה לחופש המידע, קיימים הרבה יותר תחנות טוטו-ווינר באזורים מוכי עוני ולפי כמות הפרסומות שמעודדות הימורים כדי לא לצאת פראייר ("אם לא תשלח, איך תיקח?") - הטוטו רחוק מאוד מלהיות ארגון הימורים ממשלתי אחראי.
עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל מסר: “מדובר בנתונים שצריכים להדליק נורת אזהרה אצל מקבלי ההחלטות, ומחייבים את הכנסת והממשלה לבחון באיזה אופן אפשר יהיה לצמצם את הנראות של תחנות ההימורים במרחב הציבורי, ובכלל, באיזה אופן מצמצמים את תופעת ההימורים".
מהטוטו נמסר, "הטוטו מנהל את כל פעילותו בהתאם לחוק ולכללי רגולציה מחמירים ותוך הקפדה על קוד אתי וכללים מחמירים של 'משחקים באחריות' של ארגון ההימורים האירופאי אשר נועדו להבטיח סביבת הימור בטוחה ומבוקרת במידת האפשר ללקוחותיו. אופן הצגת הנתונים מצביע לצערנו על הסתכלות מגמתית צרה וניתוח של נתונים חלקיים בלבד אשר יוצרים תמונה מעוותת ומנותקת של המציאות. הניסיון לייחס לטוטו לכאורה מדיניות מכוונת בריכוז מאמצעי שיווק והקמת תחנות ביישובים במדדי חברתי-כלכלי נמוך, הינו משולל כל יסוד. הדבר אינו בא לידי ביטוי בתקציבי הפרסום והשיווק של הטוטו ובעובדה כי כל הפעילות ואסטרטגיית השיווק שלו מתמקדת ברמה הארצית וזו אינה משתנה לפי אזור".
